על רקע הנחייתו של שר האוצר החדש בצלאל סמוטריץ' לבטל את המס על כלים החד-פעמיים ועל המשקאות הממותקים, מומחים מזהירים כי מדובר בצעד שעלול לפגוע בבריאות הציבור. הדברים יוצגו בכינוס "האדם, החי והסביבה", שייערך היום במרכז הרפואי איכילוב, במסגרתו יידונו ההשלכות החמורות. "החל משיבוש מערכות הורמונליות, דרך העלאת שיעור מחלות סרטן ועד לבעיות התפתחות וקשב וריכוז בילדים – יש אין-ספור השלכות לשימוש במוצרי פלסטיק ובמוצרים מזהמים וכולנו חשופים לזה לצערי", מזהירה פרופ' קארן תורג'מן, רופאה בכירה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי איכילוב, שיזמה את הכנס. "אני חושבת שההחלטה על ביטול המס מזעזעת ושערורייתית, כי פשוט מתעלמים מהנתונים המדעיים שעומדים לעלות לכולנו בבריאות".
פרופ' תורג'מן מציינת כי כיום ישנן למעלה מ-300 אלף תערובות של חומרים כימיים שלא היו קיימים לפני כ-150 שנה. "מחצית מהפלסטיק המיוצר מדי שנה בעולם נועד לשימוש חד-פעמי ורק אחוז אחד ממנו מתכלה. לאן כל זה הולך? לאדמה, לים, ובסוף זה חוזר אלינו.
גם אחרי שנפסיק לייצר זה ייקח שנים עד שחלק ניכר מהחומרים יתפרקו ולכן אנחנו בצרה וכולנו צריכים להתעורר. אנחנו נמצאים באסקלציה מתמדת. עדויות שונות מצביעות על כך שאפילו תרבויות שאינן באות במגע עם העולם המודרני נפגעות מהשלכות השימוש בפלסטיק ובחומרים מזהמים. העולם עוקב בדאגה אחר בעלי חיים שונים, ונראה שחומרים מסוכנים כמו פתאלטים, ביספינולים ועוד מצויים ברקמות של יצורים חיים".
אגב, הטענה היא כולנו נחשפים לחומרים כאלה בדרכים שונות, לאו דווקא באמצעות שימוש במוצרים חד-פעמיים המיועדים למזון: "הם נמצאים במים שאנחנו שותים, בחלקיקים באוויר ואפילו במוצרי קוסמטיקה שבהם אנחנו משתמשים – או אז הם חודרים לגוף דרך העור. גם בעלי חיים המיועדים לאכילה שניזונים מפלסטיק בסופו של דבר מגיעים לאדם דרך מערכת העיכול ומשפיעים עליו. כמעט שאין היבט שאינו מושפע מהעניין".
יותר סרטן, התבגרות מוקדמת בבני נוער וירידה כללית בפוריות
חמור מכך, פרופ' תורג'מן מצביעה על קורלציה מובהקת בין עליית ייצור מוצרי הפלסטיק שהחלה בשנות ה-40 לבין בעיות בריאות שונות: "ישנן עדויות אפידמיולוגיות לכך שקיימת עלייה מתמדת בשיעור ההשמנה, בשכיחות הסוכרת וגם בעלייה בתחלואה בסוגי סרטן שונים כמו: סרטן השד, הערמונית, בלוטת התריס. מעבר לכך, מומחים מוטרדים מירידה מתמדת בגיל קבלת הווסת אצל בנות, ומעלייה תלולה בשעורי ההתבגרות המוקדמת הן בקרב בנים והן בקרב בנות. מבחינת אוכלוסייה בוגרת אנחנו רואים ירידה מתמדת בספירת הזרע, באיכותו וגם ירידה כללית בפוריות".
מוצרי הפלסטיק גם עלולים להשפיע על עוברים ברחם. "מיקרו-פלסטיק המצוי בחלב-אם עלול לעבור לעובר, וגם על זה נדבר בכנס. אם פעם חשבו שהשליה מונעת מחומרים טוקסינים לעבור לעובר, היום מבינים שזה ממש לא כך. אנחנו רואים שעור גבוה יותר של תינוקות שנולדים עם פגיעה במערכת המין החיצונית, עם פתח שופכה שלא ממוקם במקום הנכון, עלייה בשעורי תופעת 'אשך תמיר' – יש אינספור פגיעות אפשריות בעובר שנגרמות עקב חשיפה למוצרי פלסטיק".
כלומר, גם שתייה בכוס פלסטיק חד-פעמית עלולה לפגוע בנו?
"בהחלט. החומרים מחלחלים לנוזל בעיקר במגע עם נוזלים ועקב חשיפה לחום. פתלאטים הם חומרים שמוסיפים גמישות למוצר, ביספינול מעניק עמידות ושקיפות לבקבוקי פלסטיק. לכן בקבוק מים מינרלים שעומד בחום בתחנת דלק למשל משחרר חומרים בעייתיים. גם קפה שאנחנו לוקחים לדרך יכול להכיל חומרים שמחלחלים מהכוס בעת המגע עם החום".
מה הציבור יכול לעשות בנדון?
לצערי, היכולת שלנו לשנות את המציאות מאוד מוגבלת. אפשר להימנע משימוש בחד-פעמי, לחפש מוצרים ירוקים יותר. אבל הפתרון טמון בעיקר ברגולציה וברצון של הממשלות לפתור אותנו מהעומס של החשיפה למוצרים הללו. ההחלטות חייבות להיתמך בעובדות מדעיות ובידע של מומחי בריאות הציבור.
"אני חושבת שלמקבלי ההחלטות יש השפעה רבה על בריאות הציבור, והם בהחלט צריכים לשקול מחדש את ביטול המס על המוצרים החד-פעמיים. המס על משקאות ממותקים שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2022, והמס על כלים חד-פעמיים שנכנס לתוקף בנובמבר 2021, בהחלט שינו את כללי המשחק בפועל - מאז חקיקתם, תוך שנה נרשמה ירידה של 36% בצריכה של כלים חד-פעמיים, ול-11% ירידה בצריכת המשקאות הממותקים. עכשיו אנחנו צפויים לראות מצב הפוך – זה בהחלט מדאיג כי בסופו של דבר כולנו נפגעים מזה. להחלטות כאלה יש משמעות גם על הדור הבא, אנחנו צריכים לחשוב על הילדים שלנו, על הנכדים ולהחליט באיזה עולם אנחנו מעוניינים שהם יחיו ובעיקר לדאוג לבריאות שלהם", אומרת פרופ' תורג'מן לסיכום.
תגובת משרד החוץ: "לא נתייחס לנושא".
תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות אימץ את הרגולציה האירופית העדכנית והמתקדמת ביותר בתחום כלי פלסטיק שבאים במגע ישיר עם מזון ומשקה, על מנת להגן על בריאות הציבור. משכך, אריזות וכלי מזון שעשויים מפלסטיק או מכילים רכיבי פלסטיק העומדים בדרישות התקן ישראלי הרשמי נחשבים כבטוחים לשימוש ואינם מהווים סכנה. באשר לזיהום של מיקרופלסטיק במי שתייה, משרד הבריאות עוקב אחר הספרות המקצועית וההמלצות של גופים רגולטוריים בעולם".