13 שנה אחרי שנהרג בנם  של משה וסיגלית שינדלר, אבישי הי"ד בפיגוע ירי, כאשר היה בדרכו הביתה מישיבת שבי חברון בה למד, לביתו בבית חג"י, קיבלה הודעה שבנה עמיחי (בן 24) נפצע ופונה במצב קשה מעוטף עזה לבית החולים שיבא.

עמיחי שינדלר בן 33, נשוי ואב לשישה, משמש כעובד סוציאלי שמטפל בפגועי נפש ומתגורר בקיבוץ כרם שלום. "הם עברו לפני ארבע שנים מתוך אידאלים ושליחות ממש ככה", מספרת סיגלית, "הם חיים בשכנות טובה, דתיים וחילוניים בהרמוניה. עמיחי הוא אדם שכולו טוב, אנחנו אנשים מאמינים ומשפחתנו מלוכדת. לצערנו, רשעים חדרו לביתם. עמיחי הגן בגופו על אשתו והילדים ובכך הצילם. הוא החזיק בדלת של הממ"ד, בשעה שנאבק עם המחבל. המחבלים זרקו רימון הוא הדף אותו עם הידיים, כתוצאה חצי יד ימין שלו נקטעה, הפנים התרסקו והלסת נשברה. אביטל, אשתו, הזעיקה את כיתת הכוננות של הישוב, שניסתה למנוע מהמחבלים להיכנס לביתו במשך שעות ארוכות. תשעה אנשים נלחמו בגבורה על חייהם במהלך שבע שעות. שניים מכיתת הכוננות נהרגו במהלך הקרב, עמיחי שכב פצוע בבית ולא ניתן היה לחלצו.

"רק כעבור מספר שעות פונה בג'יפ של הקיבוץ לבני נצרים ואחר כך לנווה. הפארמדיקים התקשו לייצב את מצבו. באותו זמן אביטל הייתה נצורה בבית עם ששת הילדים, משבת בבוקר עד יום ראשון בערב, כשהגדולה בת עשר וחצי והקטן בן שנה. בהתחלה העבירו אותה לבית של שכנה ואז הסתבר שבעלה של האשה הוא אחד ההרוגים מכיתת הכוננות והיא עברה לבית אחר. בכל פעם שרצו לחלץ אותם שוב היתה אזעקת 'צבע אדום' ומחבלים מכתרים את הבתים. רק ביום ראשון בחסות החשיכה הצליחו לחלצם. אביטל גיבורה אמיתית. הכל היה לנגד עיני הילדים והם קראו יחד תהילים. זה היה "סרט אימה" מציאותי. אין מילים אחרות".

מתי נודע לך מה קורה?

"יש לנו בן בסיירת גולני שהוזעק למילואים. הוא הגיע לתת לנו חיבוק לפני שיצא. שמענו אזעקות והבנו שיש משהו אבל לא הבנו את גודל האירוע. לא רציתי לחשוב דברים רעים. במוצ"ש בשבע פתחתי חדשות, ופתאום שמעתי דפיקות בדלת. יש לנו גם בן  חובש, שהיה בקשר עם כלתי במהלך השבת. כשראיתי אותו  עומד בפתח הדלת זה זרק אותי 13 שנה אחורה. הוא הרגיע כמה שאפשר וסיפר שעמיחי נפצע. לא פרט לגבי מצבו הקשה. עמיחי הגיע לבית החולים כאלמוני  וללא מסמכים. ממש דקות לפני שנכנס לניתוח אח של אביטל הגיע לשם, והרופאים זיהו אותו בעזרת תמונה שהראה להם. מאז הוא מורדם ומונשם. מקווים ומאמינים שיהיה טוב".

איך אתם עכשיו?

"קשה לתאר אבל היה לו נס גדול. קודם כל הוא בחיים, ב"ה הראש שלו לא נפגע. הוא עבר ארבעה ניתוחים, יעבור ניתוח נוסף ומחכה לו שיקום ארוך. נכון לעכשיו עמיחי עדין לא  בהכרה. בשלב זה מתחילים להעיר אותו, אנחנו מקווים ומתפללים. הרבה אנשים מתפללים עליו בארץ ובעולם. התפילות משמעותיות גם לו וגם לנו. הוא בחור בריא וחזק ואנחנו מקווים שיחזור מהר לאיתנו".

מה עוזר לכם להתמודד?

"האמונה החזקה בקב"ה, המשפחה והמון אנשים טובים. הצוות הרפואי פה פשוט נפלאים, מטפלים במסירות. בחדר ההמתנה טיפול נמרץ רואים  את עם ישראל במיטבו. אנשים באים עוזרים ומתפללים, מביאים אוכל, פרחים וכל מה שנדרש. חווינו כל כך הרבה קשיים בחודשים האחרונים אבל מתחת לכל המחלוקות פשוט וברור כל כך שאנחנו עם אחד. מרגש עד דמעות לראות עד כמה עם ישראל מחובר. יש לנו אויב, אנחנו במלחמה יש  עוד אנשים נצורים בעזה. אויב צמא דם. וזה הזמן להתאחד. מקווים שמנהיגנו יפסיקו לריב, ויפעלו לנצח את אויבנו ויעשו כל מה שצריך כדי שנרגיש בטחון בארצנו".