משרד הבריאות עדכן אמש (רביעי) כי ילד כבן 10, תושב מחוז הצפון, לקה בדלקת מוחית כתוצאה מאמבה נדירה בשם נגלריה פאולרי, המכונה בשפה העממית – "אמבה אוכלת מוח". הילד, שאינו סובל ממחלות רקע, הובא למרכז הרפואי זיו על ידי הוריו, לאחר שבמשך כארבעה ימים חש ברע ושהה בביתו. מבית החולים נמסר כי במהלך הלילה מצבו התדרדר, והוא מאושפז כעת במחלקה לטיפול נמרץ ילדים כשהוא מורדם ומונשם.
בעולם דווחו עד כה סך הכל על כ-400 מקרים, והמקרה הנוכחי, הוא המקרה השלישי שנרשם אי פעם בישראל, כאשר רק בתחילת החודש דווח על צעיר כבן 26, שנדבק באמבה הקטלנית. בן ה-26 אושפז בבית החולים בילינסון, אך על אף המאמצים להצילו, נפטר כעבור ימים אחדים. אמש עדכנו במשרד הבריאות כי מחקירה אפידמיולוגית שבוצעה על ידם, התברר כי שני החולים בילו בפארק המים בחוף גיא בחודש האחרון. בתחילת החודש טענו במשרד הבריאות כי ממצאי בדיקה תברואתית שנעשו בבריכות בחוף זה, ובדיקות המים הראשונות (בדיקת רמת כלור, עכירות המים וחומציות), יצאו תקינות, וכי "אין מניעה להיכנס למים בבריכות אלו". עם זאת, בעקבות המקרה הנוסף, ומטעמי זהירות מונעת, הורו אמש על סגירת הפארק באופן מיידי. בהודעה מטעמם נכתב כי בדיקות של דגימות מים מהפארק, נשלחו למעבדות. במשרד הבריאות הדגישו כי "כל אדם שהיה בפארק המים וחווה אחד או יותר מהתסמינים הבאים: חום, כאבי ראש, טשטוש ראייה או הקאות להגיע לבדיקה רפואית במלר״ד (חדר מיון) בבית החולים הקרוב למגוריו״.
ד"ר תמר גוטסמן, מנהלת השירות למחלות זיהומיות בילינסון והשרון, ומי שאבחנה את הצעיר בן ה-26 שמת לאחר שנדבק באמבה בתחילת החודש, מספרת כי אמש קיבלה שיחת טלפון מרופאיו של הילד בן ה-10 שמאושפז במרכז הרפואי זיו, לאחר שהתעורר אצלם החשד כי מדובר במקרה זהה. "אני מניחה שהחשד שלהם התעורר לאחר שמצבו של הילד החל להתדרדר, וזה לא סימן מנבא טובות. גם בן ה-26 שטופל אצלנו, אובחן על ידנו לאחר שמצבו התדרדר. על פניו מדובר היה רק ב-48 שעות לאחר תחילת התסמינים, אבל הוא כבר היה בשלב מתקדם במחלה".
מרבית הנדבקים הם זכרים צעירים
הד"ר מסבירה כי "האמבה היא יצור חד תאי שחי בסביבה טבעית, במים ובאדמה, ומשגשג בצורה מידבקת במאגרי מים מתוקים בטמפרטורה שבין 35 ל-42 מעלות צלזיוס". לדבריה, היא חודרת לגוף דרך האף, בעת שנכנסים מים מזוהמים לאף, ומשם מגיעה למוח, וניזונה מתאי המוח. כמו כן, היא מוסיפה כי מרבית הנדבקים הם זכרים צעירים – ילדים, בני נוער ומבוגרים בשנות ה-20 לחייהם, בין השאר "בשל אופי הפעילות שלהם, והחשיפה שלהם למקורות מים בעבודתם, או בילוי בשעות הפנאי במקומות אלה, וכן בשל המבנה הפיזיולוגי בגילים הצעירים שמאפשר לאמבה לחדור ביתר קלות דרך האף". הד"ר מדגישה כי האמבה אינה שורדת במי ים, אלא רק במים מתוקים, וכי לא ניתן להידבק בה באמצעות שתייה של המים המתוקים, אלא רק באמצעות חדירה של האמבה לאף. הטיפול המוצע, היא מציינת, הינו שילוב של תרופות נגד פטריות, נגד טפילים, אנטיביוטיקה, וסטרואידים. עם זאת, למרבה הצער, סיכויי ההישרדות מהמחלה נמוכים, ועומדים על 10% בלבד. "ברוב המקרים נפטרים החולים בתוך 5-10 ימים ממועד החלת התסמינים", היא אומרת.
לדברי הד"ר, בקרב החולים מופיעים תחילה תסמינים 'מוכרים' של דלקת קרום המוח, ואלה כוללים כאבי ראש קשים, חום, בחילות והקאות, הפרעות שמיעה ואף חוסר סבילות לאור ולצליל. "כשהמחלה מתדרדרת, נראה תסמינים נוספים, בין השאר חוסר שקט, אובדן התמצאות ושקיעה הכרתית. מבן אדם ערני, מתמצא שיודע מה קורה איתו, הבן אדם הופך ממלמל, לא יודע היכן הוא, אפילו לא פוקח עיניים, עד למצב של תרדמת לחלוטין".
"יש לקחת ברצינות את העובדה שזהו מקרה שני בטווח זמן קצר כל כך"
לטענתה, סמיכות המקרים בחודש האחרון, מצריכה בדיקה מקיפה של מקורות המים בהם החולים ביקרו. "זה יכול להיות צירוף מקרים אומלל, או מקרה נוסף שמאובחן כתוצאה מהמודעות שעורר המקרה הראשון, ולא הייתה לפני כן. עם זאת, ייתכן וישנו אזור מזוהם מאוד, וביחס למספר האנשים שטובלים בו, כך גם עולה הסיכוי להידבקות. יש לקחת ברצינות את העובדה שזהו מקרה שני בטווח זמן קצר כל כך. אני מניחה שמשרד הבריאות יתייחס לכך בכל הרצינות הנדרשת, ויבצע את הבדיקות הנחוצות, ובהתאם לכך יקבלו את ההחלטות באשר לסגירת מקורות מים, או איסור על טבילה במקומות מסוימים".
בשנים האחרונות, מציינת הד"ר, נרשמו יותר מקרים של הידבקות באמבה קטלנית, וייתכן כי קיים קשר למשבר האקלים העולמי. "אנחנו לא יודעים את הגורמים באופן וודאי, וייתכן שזה קשור למודעות שהתגברה, אבל בעוד שמקרים נדירים אלה תוארו בשנות ה-60 של המאה ה-20 רק במדינות הדרומיות בארה"ב, כעת ניתן למצוא אותם גם בחודשי הקיץ במדינות הצפוניות, וזה עשוי להעיד על ההשפעה שיש לטמפרטורות הגבוהות ולהתחממות הגלובלית ברחבי העולם".
היא מוסיפה כי בשונה מהמקרה שבו טיפלה בבית החולים בילינסון, המקרה הנוכחי הוא הידבקות של ילד צעיר, ולכן יש שוני גם באופי הטיפול. "הפרוטוקל לפיו אנחנו הולכים הוא פרוטוקול ידוע ומוכר, של המרכז לבקרת מחלות בארה"ב. בשונה מהמקרה שבו טיפלנו בבילינסון, המקרה הנוכחי הוא של ילד שמאובחן עם האמבה, ולכן יש הבדלים במינונים של התרופות השונות, ובין השאר גם במינוני הטיפול הישיר שניתן לתוך המוח. סייענו למרכז הרפואי זיו באשר למשטר הטיפולי ובהתאמת המינונים". הד"ר מציינת כי המליצה למרכז הרפואי זיו על העברת המטופל למרכז רפואי עם מענה לטיפול נוירוכירורגי מתאים.