בשורה לחולי לב: רופאים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים ביצעו לאחרונה הליך ראשון מסוגו בישראל ומהבודדים שנעשו בעולם, ובמהלכו, הצליחו הרופאים להילחם בזיהום אגרסיבי שהתפתח בלב, באמצעות צנתור, ולא באמצעות ניתוח לב מורכב כמקובל.
מי שעברה את ההליך הייחודי היא רבקה אורלב בת ה-35, שמתמודדת בשנים האחרונות עם מחלת הזאבת ועם בעיות לב. פרופ' דני דביר, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי, מסביר כי "רבקה הגיעה לבית החולים במצב רפואי מסכן חיים, כשהיא סובלת מחיידק אגרסיבי ביותר באחד ממסתמי הלב, שאחראים על זרימת הדם בלב ובגוף". לדבריו, תחילה ניסה הצוות הרפואי לטפל בזיהום באמצעות טיפול תרופתי אנטיביוטי אינטנסיבי, אולם הוא לא צלח. האופציה שנותרה הייתה הסרת מושבת החיידקים על המסתם באמצעות ניתוח לב פתוח, אך גם זו לא התאפשרה עקב מצבה הרפואי המורכב. "המטופלת עברה בעבר ניתוח לב, וחששנו מאוד שהיא לא תשרוד ניתוח נוסף", מסביר הפרופ'.
הליך ראשון מסוגו
בעקבות כך, חיפש הצוות דרכים אחרות לטיפול בזיהום, ולאחר דיונים רבים הוחלט לבצע הליך ראשון מסוגו בישראל, ולהסיר את הגידול הזיהומי באמצעות צנתור. לדבריו של דביר מסביר כי בדרך כלל משתמשים בצנתור במצבים של חסימה בכלי הדם או במסתם. במקרים כאלה מכניסים בלונים, צנתרים (סטנטים) או מסתמים שפותחים את החסימה". "בשנים האחרונות החלו להשתמש בצנתורים גם לצורך הסרה של קרישי דם בכלי הדם, מה שהביא אותנו לחשוב כי ייתכן שההליך יתאים גם עבור הוצאת הזיהום, אף שעד כה בעיות מעין אלה הצריכו ניתוח".
הפרופ' מסביר כי בניגוד לניתוח לב פתוח, בעת ביצוע צנתור קיים קושי טכני להוציא ממצאים גדולים מהגוף, שכן העורקים שדרכם עובר הצנתר, הם צרים וגודלם מילימטרים אחדים. "אתגר זה מצריך טכנולוגיות מתקדמות וכישורים ספציפיים, בעיקר בשל העובדה שבצנתור הרופא מתבסס על הדמיות רנטגן ואולטרסאונד בלבד, לעומת ניתוח לב פתוח שבו ניתן לראות בבירור את האיבר שמצריך טיפול". יחד עם זה, הוא מדגיש כי צנתור הוא הליך פחות פולשני, ולרוב יותר בטוח מניתוח לב, והוא מאפשר החלמה קלה יותר.
בשערי צדק מציינים כי כיום ניתן לבצע יותר פרוצדורות שעד כה היו מוגבלות לניתוחים באמצעות צנתור, הודות לפיתוחים חדשים ומכשור מתקדם, לרבות טכנולוגיית ההדמיה שהשתפרה מאוד.
שאיבת הזיהום מגופה של אורלב נעשתה בהנחיית מנהל יחידת אקו לב, פרופ' שמי קרסו, ובתוך ימים אחדים התייצב מצבה - והיא שוחררה לביתה. במעמד השחרור הודתה אורלב לצוות הרפואי, ואמרה כי "אלה היו שלושה שבועות לא קלים. על אף האתגרים שהתעוררו לאורך הדרך, הובלתם אותי לסיום האשפוז כשאני מוכנה לחזור הביתה למשפחתי".
פרופ' דביר מוסיף כי פעולה זו היא דוגמה לתהליכים דרמטיים שמתרחשים בתחום רפואת הלב. "אני מאמין שנראה בקרוב הליכים דומים גם בבתי חולים נוספים, בארץ ובחו"ל. פעולות אלה מאפשרות גישה טיפולית פחות פולשנית למצבים רפואיים שבעבר לא היה להם פתרון בטוח ואפקטיבי. לאורך השנים ראינו את המגמה גם בתחומים אחרים, כך למשל בעבר הרחוק היו מבצעים הרבה יותר ניתוחי בטן שכוללים פתיחה כירורגית, לעומת היום כאשר קיים שימוש נרחב בשיטות פחות פולשניות בניתוחים אלה, כמו לפרוסקופיה. אט-אט המגמה הזאת מחלחלת גם לתחומים אחרים. השמיים הם הגבול, וככל שהטכנולוגיה בעתיד תאפשר, כמעט כל פרוצדורות הלב יבוצעו בפעולה צנתורית ללא פתיחת בית החזה".