נתוני דוח חדש שפרסמה אתמול (שני) התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, חושפים פערים משמעותיים בבריאות הישראלים בין אזורים שונים בארץ. בין היתר, מתייחס הדוח לשיעור המעשנים, שיעור הנבדקים בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן ושימוש באנטיביוטיקה. נתוניו נכונים לשנת 2022, שהתאפיינה בחזרה לשגרה אחרי מגפת הקורונה.
הכי הרבה נשים מעשנות – בצפת
מהממצאים עולה כי שיעור הנשים המעשנות בנות 74-16 בכלל הארץ הוא כ-13.6%. בצפת תועד שיעור המעשנות הגבוה ביותר - כ-18.7%. גם בתל אביב, באר שבע, אשקלון וחיפה הנתונים משמעותיים - למעלה מ-16% מהנשים בגילים אלה מעשנות. לעומת זאת, ביהודה ושומרון ובעכו, שיעור המעשנות הוא הנמוך ביותר - 10%. גם בירושלים מספר הנשים המעשנות נמוך, ביחס לנתונים הארציים וביחס לערים אחרות - כ-10.7%.
המספרים גבוהים באופן משמעותי בקרב גברים – מספר הגברים המעשנים בני 74-16 עומד על כמעט 30%. בבאר שבע ובעכו שיעור המעשנים הוא הגבוה ביותר ועומד על כ-34%. בדומה לנתוני הנשים, שיעור המעשנים ביהודה ושומרון נמוך מהשיעור הארצי - 20.5%. שיעור מעשנים נמוך נצפה גם ברמת גן (20.4%), בפתח תקווה (23.9%) וברמלה (24.9%).
מרבית הנשים בארץ מקפידות לבצע ממוגרפיה
עוד עולה מן הדוח כי קיימים פערים בין הערים השונות גם בכל הנוגע לביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן. לפי הנתונים, השיעור הארצי של ביצוע ממוגרפיה, בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן השד, עומד על 71.8% מכלל הנשים. שיעורי ביצוע הבדיקה נמוכים בייחוד בירושלים (64.3%), בצפת (66.7%), ובגולן (67.3%); וכן בפתח תקווה (75.1%), תל אביב (74.4%), רחובות (74.5%), ורמלה (73.1%). במכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, שמובילים את התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, מסבירים כי חל שינוי לטובה בשיעורי ביצוע ממוגרפיה בצפון הארץ, ואלה נמצאים בעלייה. מנגד – הם מציינים כי במרכז הארץ, בעיקר ברמלה וברחובות, חלה ירידה ושינוי לרעה בהשוואה לשנים קודמות.
רק כמחצית מהנשים בארץ מבצעות פאפ
לגבי הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם (בדיקת פאפ), כותבי הדוח מציינים כי השיעור הארצי בקרב נשים בגילי 54-25 עדיין נמוך ועומד על 55% בלבד. הדוח מצביע על שיעור גבוה יותר של ביצוע הבדיקה במרכז הארץ – רחובות (63.7%), תל אביב (63.5%). השיעור הנמוך ביותר תועד בנצרת, ירושלים ועכו - פחות ממחצית הנשים בגילים אלה שניגשות לביצוע הבדיקה בערים אלו.
כמו כן, נבדקו שיעורי ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הגס. בעוד השיעור הארצי עומד על 64.2% בלבד, בצפון הארץ ובאזורים עם ריכוז גבוה של האוכלוסייה הערבית תועדו אחוזים גבוהים יותר של נבדקים בני 74-50: חיפה (66.2%), רמלה (67%), ועכו (67%). בירושלים שיעור הבדיקות היה הנמוך ביותר ועמד על 58.7%. כותבי הדוח מציינים כי באזור השרון חל שינוי לרעה בשיעורי ביצוע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
נצרת, חדרה ועכו מובילות בשיעור חולי הסוכרת – היחס להשמנה ברור
הדוח מתייחס גם לשיעורי התחלואה בסוכרת - שיעור התחלואה הארצי של המחלה בגילי 18 ומעלה עומד על 10.1%, וכותבי הדוח מציינים כי קיים דמיון רב בין בעיית ההשמנה לבין נוכחות מחלת הסוכרת בפיזור הגיאוגרפי. שיעורים גבוהים של חולי סוכרת נרשמו בערים נצרת (14.1%), חדרה (13%), ועכו (12.1%), היכן שנרשמו, כאמור, גם שיעורים גבוהים של גברים ונשים הסובלים מעודף משקל. שיעורים נמוכים של סוכרת נרשמו באזורי יהודה ושומרון (8.5%), רמת גן (8.6%) ותל אביב (7.5%).
בנצרת, עכו ובכינרת – הכי הרבה נוטלים אנטיביוטיקה
לגבי השימוש באנטיביוטיקה, לפי הממצאים ניתן להסיק כי בשנת 2022 חלה עלייה ארצית בשימוש בתרופות אנטיביוטיות, גם בקרב מבוגרים וגם בקרב ילדים. עם זאת, קיימים פערים בשימוש באנטיביוטיקה בקרב מבוגרים, בין יישובים בצפון ובדרום לבין יישובים במרכז הארץ. האזורים שבהם תועד השימוש המשמעותי ביותר בתרופות אנטיביוטיות הם נצרת עם 954.6 מרשמים לאלף בני אדם, עכו (909 מרשמים) ואזור הכנרת (876.1 מרשמים). שימוש גבוה בתרופות אנטיביוטיות נרשם גם בבאר שבע ואשקלון. בתל אביב לעומת זאת נרשם השימוש הנמוך ביותר – 698 מרשמים לכל אלף איש. שימוש משמעותי באנטיביוטיקה בקרב ילדים נצפה במיוחד באזור הצפון, ובעיקר באזור הכנרת (802 מרשמים לכל אלף ילדים), ונצרת (777 מרשמים). באשקלון ובחולון - כ-750 מרשמים לכל אלף ילדים.
הדוח המלא של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, כולל עשרות מדדי איכות בתחומים שונים, ביניהם גם השמנה, מחלות נשימתיות, מדדי בריאות הנפש ומחלות לב וכלי דם. לפני כחודשיים הוצגו בוועדת הבריאות של הכנסת נתונים חלקיים של הדוח המתייחסים להשמנת יתר, לפיהם קיימת עלייה מתמדת בשיעורי השמנת היתר בבני נוער ובקרב האוכלוסייה הבוגרת, וכן שיעורים גבוהים יותר של השמנת יתר בצפון ובדרום, ובקרב אנשים ממצב חברתי-כלכלי נמוך. עוד צוין בוועדה כי בני הנוער מהמגזר הערבי סובלים יותר מהשמנת יתר בהשוואה לקבוצות אחרות.
"חשוב לפעול לצמצום הפערים"
בהתייחס לנתוני הדוח, אומר פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות כי המדידה חושפת מציאות מדאיגה של פערים בבריאות בין אזורים שונים במדינת ישראל. "לא רק שהפערים אינם מצטמצמים, בחלק מהמדדים הם אפילו התרחבו. מגפת הקורונה והמלחמה בעקבות 7 באוקטובר מציבות אתגרים גדולים בפני מערכת הבריאות. עם זאת, למרות המציאות המורכבת, חשוב לפעול לצמצום הפערים בבריאות, זה יכול להציל חיים. ישנה חשיבות רבה בהגדלת שיתופי הפעולה בין השלטון המקומי לבין קופות החולים, לא רק בפתיחתן של מרפאות ונגישות לשירותים, אלא גם במהות ובשיתוף המידע. זה נעשה במלחמה הנוכחית וחשוב להמשיך לפעול כך גם בימי שגרה".
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מנהלת ביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, שעומדת בראש מנהלת התוכנית מוסיפה כי "בחינת מדדי האיכות לפי פיזור גאוגרפי עשויה לסייע במיקוד פעולות שיצמצמו פערים קיימים, וכך תתרום לשיפור בריאות האוכלוסייה בישראל. בתחומים של טיפול באנטיביוטיקה, עישון השמנת יתר וסוכרת קיימים פערים בין המרכז לפריפריה".