המקרה שארע באסותא במאי האחרון גרם לרעידת אדמה בעולם ההפריות החוץ-גופיות. כזכור, דווח על חשש לאירוע חריג ביחידה להפריה חוץ-גופית (IVF) באסותא רמת החיל שבמהלכו התגלה כי ילד שנולד בהפריה אינו תואם גנטית לאבא. המקרה הזה אירע לאחר מקרה נוסף שהתרחש באסותא ראשון לציון, שבו התגלה כי תינוקת שנולדה היא אינה התינוקת הביולוגית של בני הזוג שהגיעו למעבדה על מנת לעבור תהליך של הפריה חוץ-גופית, ועד היום לא יודעים בוודאות מי הם הוריה הביולוגיים של התינוקת.
במרכז הרפואי שיבא החליטו לפעול נגד התופעה המטרידה ולמנוע מראש טעויות בדגימות המיועדות להפריה. בשנה האחרונה המרכז הרפואי השקיע באמצעים טכנולוגים לשיפור אימות וזיהוי הדגימות. צוות יחידת IVF של המרכז ביקר במספר מעבדות מובילות בעולם ביניהן בלגיה, הולנד וספרד; על מנת למצוא פתרון באמצעות מערכת זיהוי ממוחשבת שתצמצם את טעויות האנוש באופן משמעותי.
לאחרונה הופעלה בבית החולים, ולראשונה בישראל, מערכת אוטומטית המזהה מטופלים ודגימות בתהליך ההפריה החוץ גופית מתחילתו ועד סופו. ד"ר אדוה עזר, מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית בשיבא מסבירה המערכת תאפשר זיהוי וניטור ממוחשב של כל תהליך שמתבצע במעבדה, במטרה למנוע טעויות אנוש וסיוע לאמבריולוגים (עובדי המעבדה) על מנת לבצע את ההליכים ביעילות ובביטחון.
אגב, היא מציינת כי מחדלים דומים לאלה שאירעו בארץ התרחשו גם בעולם. "בתהליכי הפריה חוץ-גופית ברחבי העולם מאז 1978 ועד היום נולדו יותר מ-10 מיליון יילודים. מסקירה שביצענו מאז שנת 2000 ועד היום דווחו במדינות השונות כ-40 מקרים שבהם הוחלפו עוברים או שנעשה שימוש בזרע שגוי, וכך נולדו תינוקות שאינם שייכים גנטית להוריהם. כלומר, אומנם הסיכוי לטעות הוא נדיר ביותר אך הוא אינו אפסי".
לדבריה, המערכת החדשה שהוכנסה לשימוש בארץ כבר משמשת בתי חולים ברחבי העולם. "משנת 2007 מעל 500 מעבדות בעולם משתמשות במערכות זיהוי אלקטרוניות. רק לאחרונה הוכנסה למכון ה-IVF בשיבא מערכת ממוחשבת, שפותחה באנגליה -RI Witness, הפועלת בטכנולוגיה של גלי רדיו (RFID). מערכת זו מזהה את המטופל או המטופלת, את דגימת הזרע, הביציות והעוברים באופן אוטומטי מרגע כניסתם של ההורים לחדר ניתוח ובכל שלבי ההפריה ועד החזרת העוברים או הקפאתם לשימוש עתידי".
עוד היא מציינת כי המערכת אינה מאפשרת לעבור משלב לשלב אם היא לא מזהה את המטופלים, את הזרע, ואת הביציות השייכים להם. "זו בעצם מערכת לזיהוי אלקטרוני ממוחשבת, הפועלת על בסיס טכנולוגיה מתקדמת של מיקרו-צ'יפים. כל תהליך הזיהוי במעבדה נעשה באופן מסונכרן לאורך כל התהליך: כשמגיעים למסור זרע, לשאוב ביציות, לבצע החזרת עוברים ולטובת כל צעד אחר שנעשה במעבדה. אם יש אי-התאמה בכל אחד מהשלבים, המערכת פשוט לא תאפשר להמשיך בתהליך".
צעד-צעד: כך פועל התהליך
"תחילה המטופלים מגיעים לשאיבה לשם הכנת כרטיס מזהה הכולל פרטים אישיים ותמונות של בני הזוג. הכרטיס כולל מיקרו-צ'יפ מקודד עם פרטי המטופלים שיאשרו את פרטיהם האישיים", מסבירה ד"ר עזר. "במועד שאיבת הביציות בן הזוג מוסר דגימת זרע. בתחילה הוא מקבל כוסית שעליה ישנו מיקרו-צ'יפ ללא שיוך. בעת מסירת הזרע, הוא מניח את הכרטיס המזהה על משטח ייעודי יחד עם הכוסית המכילה את דגימת הזרע. בשלב זה, המטופל רואה על גבי מסך את הפרטים את שלו ושל זוגתו ומאשר אותם. כך המסירה למעשה מתבצעת בזיהוי כפול של איש צוות ושל המטופל בעצמו. לאחר האישור, המידע הקיים בכרטיס מועבר מיד בעזרת טכנולוגיית גלי הרדיו, אל המיקרו-צ'יפ המונח על כוסית הזרע".
עוד היא מסבירה כי במקביל, בת הזוג עוברת שאיבת ביציות. "בכניסה לחדר הניתוח המטופלת נושאת את הכרטיס שהוכן מבעוד מועד המכיל את המיקרו-צ'יפ, והיא מכניסה אותו לקורא כרטיסים, רואה את שמה על הצג, מזהה שזו אכן היא, וכך המערכת תופעל. מאותו הרגע, העמדה במעבדה של שאיבת הביציות, תנעל על השם שלה. על העמדה תלוי טאבלט עם הפרטים שלה ומשטח העבודה אשר מזהה אוטומטית כל כלי קיבול שייכנסו לעמדה – בין שמדובר במבחנות עם ביציות מחדר הניתוח, או בצלחת לאיסוף ביציות, הכל יהפוך אוטומטית להיות משויך אליה. על כל דגימה כולל כלי קיבול יהיו את אותם מיקרוצ'יפים שיזהו את המטופל או המטופלת". לדבריה, בעמדת ההפריה, ימוקם קורא אוטומטי שיוודא את החיבור בין הזרע לביצית. "זה תהליך שבד"כ היה נעשה ע"י שני אמבריולוגים, וכעת ייעשה בנוסף ע"י המערכת החדשה, כלומר יהיה זיהוי משולש".
בשלב הבא, הזרע נמצא במעבדה ונותר לחכות לביציות. "המטופלת נכנסת לחדר הניתוח, וגם היא נושאת כרטיס עם צ'יפ. היא מכניסה אותו לקורא כרטיסים, רואה את שמה על הצג, מזהה שזו אכן היא, והמערכת ממשיכה. מאותו רגע, העמדה במעבדה של שאיבת הביציות, הופכת להיות עם השם שלה - ישנו טאבלט עם הפרטים שלה. מהרגע שהיא שמה את הכרטיס, עמדת העבודה היא למעשה רק שלה. בין שמדובר במבחנות עם ביציות או בצלחת לאיסוף ביציות - כל פריט שייכנס לעמדה משויך אליה אוטומטית. בעמדת ההפריה יהיה קורא אוטומטי שיבדוק אם חיברנו נכון בין הזרע לביצית.
ד"ר עזר מציינת כי גם בעת החזרת העוברים ישנה עמדה ייעודית. "המטופלת נכנסת לחדר ניתוח עם אותו כרטיס שעליו צ'יפ, והיא מיד רואה את הפרטים שלה על מסך גדול ותאשר אותם".
לדבריה, המערכת למעשה מאפשרת שקיפות למטופלים לאורך כל שלבי התהליך, ובסיומו מופק דו"ח הכולל את פרטי זיהוי הדגימות שנעשו במעבדה. "האמבריולוגים הם אנשי מקצוע מסורים וקפדניים ביותר ואני סמוכה ובטוחה בתהליכי העבודה כפי שנעשו עד כה. יחד עם זאת חיפשנו מערכת טכנולוגית מתקדמת שתסייע לצוות שלנו לבצע את התהליכים באופן בטיחותי ואיכותי, ותאפשר למטופלים לעבור את תהליך ההפריה המלווה בחששות ברוגע ובראש שקט", היא אומרת לסיום.