על פי דיווח של המרכז האירופי למניעת מחלות (ECDC), בחודשים יוני ויולי השנה התגלו לראשונה ביבשת מקרים של קדחת אוֹרוֹפּוּץ' (Oropouche), שנגרמת מנגיף בעל אותו שם, ומכונה בתקשורת "קדחת העצלנים". בסך הכול התגלו 19 מקרים, מהם 12 בספרד, חמישה באיטליה ושניים בגרמניה. הנגיף נפוץ רק בדרום אמריקה ומרכז אמריקה ובאיים הקריביים, ואכן, אחד החולים ביקר בברזיל לפני שנדבק, והאחרים טיילו בקובה ומשם חזרו לאירופה. לא נמצאו חולים שנדבקו באירופה עצמה, והסיכון להתפשטות המחלה בקרב אוכלוסיית היבשת מוגדר נמוך.
מי אתה, נגיף אורופוץ'?
אורופוץ’ הוא נגיף שמועבר לבני אדם דרך עקיצות של יבחושים (Culicoides) ויתושים. היבחוש העיקרי שמעביר את הנגיף הוא המין Culicoidia paraensis, ואילו בקרב היתושים אחראים לו בין השאר המינים יתוש הבית הדרומי (Culex quinquefasciatus), אדס סרטוס (Aedes serratus), יתוש-שורש ונצואליאני (Coquillettidia venezuelensis) ומנסוניה ונצוליאנית (Mansonia venezuelensis). כולם נפוצים בדרום אמריקה ומעבירים שלל מחלות נוספות, כגון קדחת דנגי, זיקה, צ'יקונגוניה, קדחת צהובה וקדחת מערב הנילוס. עדיין לא ברור אם יתושים או יבחושים הנפוצים באזורים אחרים של העולם, כמו אירופה והמזרח התיכון, מסוגלים גם הם להעביר את הנגיף; במחקר שבחן חרקים בצפון אמריקה התברר ששני מיני יתושים צפון אמריקאיים אינם מעבירים אותו היטב, אך מין אחד של יבחוש צפון אמריקאי דווקא כן.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
אף שאין חשש מהותי מהתפרצות מגפה של קדחת אורופוץ', חלק מהחוקרים קוראים לשקול את האפשרות הזאת, ומצביעים על המעבר של קדחת מערב הנילוס לאירופה ולמזרח התיכון כדוגמה לתרחיש התפשטות מחלה כזה. עם זאת, אומנם הנגיף נמצא ברוק ובשתן של חולים, אך אין עדויות לכך שהוא מועבר מאדם לאדם.
בדומה לנגיפים רבים אחרים, דוגמת שפעת, קורונה וכלבת, החומר התורשתי של נגיף אורופוץ' אינו DNA, אלא RNA. ה-RNA מחולק לשלוש מולקולות, שמוגנות בתוך מעטפת שומנית כדורית. הוא מדביק תאי כבד ותאים של מערכת החיסון במוח. לאחר ההדבקה הנגיף חודר לתא, ככל הנראה בעזרת החלבון Lrp1. לאחר מכן החומר הגנטי שלו משתכפל בתוך התא ויוצר נגיפים חדשים, שפורצים מהתא בדרכם להדביק תאים נוספים.
ידועים ארבעה זנים של הנגיף, אך כיוון שהחומר התורשתי שלו כולל שלוש מולקולות שונות, ייתכן "ערבוב" ביניהם. תהליך דומה קורה בהתפתחות של נגיפים אחרים, כגון שפעת. מחקר גנטי הראה שכל אחת משלוש המולקולות שמרכיבות את הגנום מתפתחת אבולוציונית בקצב שונה.
מהלך המחלה
לאחר ההדבקה בנגיף מתחילה תקופת דגירה של שלושה עד שמונה ימים. בתחילת המחלה עולה חום הגוף, ומופיעים תסמינים נוספים כגון כאבי ראש ושרירים, רגישות לאור, צמרמורות, סחרחורת, בחילה והקאות. תסמינים פחות שכיחים הם דימומים מהאף, שלשול ושטפי דם זעירים מתחת לעור. במקרים נדירים יותר תיתכן גם דלקת קרום המוח. השלב הזה של המחלה נמשך מספר ימים, ואצל כ-60 אחוזים מהחולים, היא מתפרצת שוב אחרי מספר ימים עד ארבעה שבועות. ישנן טענות שהידבקות בנגיף במהלך ההיריון עלולה עלול לפגוע בעובר ואף לגרום להפלות, אם כי הן עדיין טעונות בדיקה מעמיקה יותר.
כיוון שתסמיני המחלה דומים לתסמיני מחלות אחרות שנגרמות מנגיפים טרופיים, כגון קדחת דנגי וזיקה, יש לזהות את הנגיף על מנת לאבחן אותה בוודאות – למשל בעזרת בדיקת PCR, בדיקת אנטיגן או בדיקה סרולוגית, שבודקת אם קיימים נוגדנים כנגד הנגיף בדם של החולה.
כיום אין טיפול תרופתי לקדחת אורופוץ' עצמה, ועל כן מטפלים בתסמיניה בעזרת תרופות להורדת חום, משככי כאבים, מתן נוזלים וכדומה. מחקר חדש גילה תרופה אפשרית, שבינתיים נוסתה רק בתרביות תאים. גם חיסון למחלה נמצא בפיתוח וכבר נחל הצלחה בניסויים על עכברים.
עד לאחרונה המחלה לא נחשבה קטלנית, אך בחודש יולי 2024 תועדו לראשונה שני מקרי מוות בברזיל, מתוך כ-7,200 מקרים מתועדים בברזיל השנה. לאור זאת, הרשויות בדרום אמריקה ביקשו מציבור הרופאים וממערכות הבריאות לנהל מעקב קפדני יותר אחר חולים עם תסמינים דומים.
תפוצה
הנגיף זוהה לראשונה באמצע המאה העשרים. בתחילת שנות ה-60 פורסם מחקר שזיהה את הנגיף אצל מספר בני אדם בברזיל, וכן בדמו של עצלן תלת-אצבע. זה מקורו של הכינוי שהתפשט בתקשורת, "קדחת העצלנים", אם כי בשנים שחלפו התגלה הנגיף גם אצל קופים ובעלי חיים אחרים. משערים שהנגיף הופיע בברזיל והתפשט משם לדרום אמריקה ומרכזה ולאיים הקריביים. מאז שהתגלתה זוהו עשרות התפרצויות של המחלה, בעיקר בברזיל.
עד כה אובחנה קדחת אורופוץ' אצל כחצי מיליון בני אדם מאז התגלתה, אך בגלל אופיה הקל יחסית והקושי בהבחנה בינה ובין מחלות חום אחרות, מעריכים שמספר הנדבקים האמיתי גבוה בהרבה. מחקר שבדק את תפוצת הנגיף באגן האמזונס בפרו בשנת 1997, לדוגמה, מצא ש-35 אחוזים מתושבי הערים, 18 אחוזים מתושבי הכפרים ו-24 עד 46 אחוזים מתושבי היערות נדבקו בנגיף במהלך חייהם. במחקר דומה שפורסם בשנת 2022, ובחן את תושבי מחוז קאוקה (Cauca) בקולומביה, נמצא ששני אחוזים מהתושבים הבוגרים נדבקו בנגיף. מחקר אחר מאותה שנה, שעסק בנגיף כחלק מבירור הגורמים להתפרצות מחלת חום בברזיל, מצא ש-15 אחוזים מבני המשפחה והשכנים של החולים היו חיוביים לנגיף, על אף שלא הפגינו תסמינים בעצמם.
על פי דיווח של ארגון הבריאות העולמי, רוב מקרי ההדבקה בשנה האחרונה התרחשו בברזיל, אך התגלתה תחלואה גם בבוליביה, קולומביה, פרו וקובה. השנה חוותה קובה התפרצות מתועדת ראשונה של המחלה, ובה התגלו 74 מקרים מסוף מאי ועד תחילת אוגוסט – בכלל זה, כנראה, רוב החולים באירופה, ששהו לפני ההדבקה בקובה כאמור. לאחרונה יש דיווחים גם על מקרים בארצות הברית. על פי אתר ה-CDC, התגלו 90 מקרים עד תחילת אוקטובר 2024, מתוכם 86 מקרים בפלורידה והשאר מפוזרים בארבע מדינות אחרות. ככל הידוע, כל המקרים הם של מטיילים שחזרו מדרום אמריקה ולא הדבקה מקומית.
למרות תפוצתה הרחבה בדרום אמריקה, אין הרבה מחקר על קדחת אורופוץ'; ייתכן שהגעתה לאירופה וארצות הברית תזרז את המחקר בנושא, ואפשר אפילו לקוות שיפותחו תרופות וחיסונים.