רומי (שם בדוי) בת 22 ממרכז הארץ, לא תיארה לעצמה שכך יסתיים הטיול הגדול שלה למזרח. בחודש שעבר היא טסה לתאילנד עם בן זוגה, ולפני כשבועיים התאחדה עם משפחתה בהודו. מהרגע הראשון הקפידה אמה, ששמעה על סכנת נגיף הדנגי השכיח באזור, שכל המשפחה תשתמש בתכשיר דוחה יתושים באופן קבוע. "ידעתי שהחומרים שקיימים בארץ הם כלום בשביל היתושים במזרח, אז איך שהגענו להודו ביקשתי שנעצור בבית המרקחת כדי לקנות במיוחד את התכשיר המקומי המתאים", היא מספרת בראיון ל-mako בריאות.
אולם, חרף מאמצי האם להגן על המשפחה, בעת שבילתה המשפחה באחד המפלים בעיר רישיקש בצפון המדינה, נעקצה רומי מיתושים במקום. "אני ובעלי נכנסו למים, ורומי נשארה בחוץ. כשיצאנו ראינו שהיא נעקצה. היא אמרה שהיא מרחה אבל נראה שזה לא היה בזמן. לא כאב לה כלום אז המשכנו הלאה", מתארת האם מיקי.
רעד חריג בגוף
כעבור ימים אחדים לפני שהייתה אמורה להיפרד מהמשפחה ולהמשיך לבדה לויאטנם, החלה רומי לסבול מרעד חריג בגוף במהלך ארוחת הערב. "חשבנו שיש לה התקף חרדה, שהיא מפחדת להמשיך את הטיול לבד, כי זה לא קל", מספרת מיקי. "חשבתי שאולי זה גם קשור לשירות הצבאי שלה, היא קצינת מבצעים במילואים ושירתה גם עכשיו במלחמה, ונאלצה לצפות בכל הסרטונים מ-7 באוקטובר".
למוחרת החל מצבה להידרדר, והוריה של רומי הבינו כי לא מדובר בהתקף חרדה. הם הזמינו לחדר באופן מיידי רופא פרטי. "היא קמה שוב עם רעידות, אמרה שהיא לא ישנה טובה ואחר הצוהריים ממש עלה לה החום".
האם מציינת כי רומי סבלה מתסמינים נוספים: כאבי מפרקים, כאב חזק בגב התחתון, פריחה, רעידות בגוף, חום גבוה, תשישות ואף שטפי דם. לדבריה, בשלב זה אביה של רומי ואחיותיה החלו לחשוד כי מדובר בנגיף הדנגי. "הרופא אמר שיעשה לה בדיקת דם, ושיש להמתין כמה שעות לתוצאות המעבדה. באותם רגעים כעסתי על בעלי שהוא מכניס מילים לפה של הרופא כי לא חשבתי שמדובר בזה, אבל אחרי כמה שעות כשהבדיקה חזרה חיובית הייתי המומה". עוד היא מציינת - "עוד לפני שידענו באופן וודאי שהיא נדבקה בדנגי, הבחנתי על הרגל שלה בשטפי דם, בצבע מוזר כמו ירוקת של אמבטיה, אבל כששאלתי אותה אם זה משהו שהופיע בפתאומיות היא לא ידעה להגיד ואמרה שהיא לא שמה לב לרגליים ויכול להיות שקיבלה מכה".
רומי נחה בחדרה בבית המלון במשך יומיים, כשחום גופה עדיין גבוה. ההורים התלבטו תחילה אם לאשפז אותה בבית החולים, אך לבסוף, בשל העדפתם לקבלת טיפול בישראל ולנוכח העובדה שכיום אין למעשה טיפול למחלה, אלא רק טיפול תומך בהתאם לסימפטומים, הם החליטו לרכז את המאמצים במציאת כרטיס טיסה לרומי, כדי שתוכל לשוב לישראל יחד עם יתר בני המשפחה. "היינו כבר ממש לקראת סוף הטיול וברגע שהבנו שאין טיפול אז אמרתי שעדיף שתישאר במיטה במלון עד שנחזור לישראל", מספרת מיקי. "עוד לא הבנתי בשלב הזה שזה יהיה כל כך ארוך וקשה. הרגשתי שאני חייבת להחזיר אותה הביתה".
המסע המייגע לארץ
למרבה המזל, הצליחה המשפחה למצוא כרטיס נוסף לרומי בחזרה לישראל, אך מיקי מספרת כי המסע הביתה כלל שלוש טיסות והגעה לישראל דרך אתיופיה ולא באופן ישיר, כאשר נאלצו להמתין בין טיסה לטיסה לעיתים כ-15 שעות. "הטיסות היו נוראיות, הגענו לשדה התעופה ורומי סבלה מתשישות ולא הייתה מסוגלת ללכת, הייתי צריכה לקחת אותה למטוס בכיסא גלגלים. באחת הטיסות אמרתי לבעלי 'אני מקווה שהיא לא תמות בטיסה', לא ידעתי מה לעשות. מצד אחד אומרים לך שאין טיפול, מצד שני את רואה את הילדה שלך קורסת. אחרי כל טיסה רק רציתי להשכיב אותה בחזרה, לתת לה לנוח".
כשהגיעה המשפחה למומבאי הזמינה האם פעם נוספת רופא שיבדוק את רומי ויעריך את מצבה לקראת הטיסות הבאות. "ממש פחדתי עליה. הרופאה שהגיעה הוסיפה לה גם טיפול אנטיביוטי, והתייעצתי גם עם האחיין שלי מישראל שהוא רופא, אפילו שלחנו לו סרטון שבו היא סופרת עד עשר, כדי שיבחן את מצבה".
מיקי מציינת כי גם הדיילים וצוות המטוס חששו להעלות את רומי במצב שכזה. "בשדה התעופה באתיופיה אמרו לה שאם היא לא תרד מכיסא הגלגלים והצוות הרפואי יראה אותה כך, הם לא יתנו לה לעלות. בשארית כוחותיה היא הצליחה לצעוד בשרוול המטוס".
לאחר שלושה ימים מפרכים, ביום שישי האחרון נחתה המשפחה בישראל. "רק הודיתי לאלוהים שהיא לא המשיכה את הטיול בלעדינו, כי אחרת הייתה צריכה בוודאות להתאשפז בבית חולים כי לא היה מי שיטפל בה, אתה באפיסת כוחות מוחלטת, זה כמו הקורונה רק פי עשרה יותר גרוע", אומרת מיקי.
בסוף השבוע האחרון מצבה של רומי החל להשתפר. "פתאום ביום שבת ממש כמו שקראתי על המחלה, היא קמה וחזר לה התאבון. היא עדיין מאוד חלשה, אבל היא כבר במצב הרבה יותר טוב ממש שהיה לפני".
כעת היא מבקשת להעביר מסר לכל המטיילים הישראלים שטסים למזרח או למדינות אחרונות שנגועות בנגיף: "חשוב להימרח כל הזמן, בעיקר לפני שיוצאים מהחדר, ולא להיות חשופים לשנייה. אל תקלו בזה ראש, כל המצב של רומי קרה בגלל כמה דקות שבהן היא שהתה בחוץ עד שהיא נמרחה. למזלנו זה קרה לקראת סוף הטיול, ולא הרס לנו אותו. חיכינו לו כל כך הרבה זמן, ולמזלנו היא הייתה איתנו".
במקרים קיצוניים תיתכן פגיעה בכבד ובכליות
קדחת הדנגי היא מחלה וירלית המועברת בעיקר בידי עקיצת היתוש Aedes aegypti. גם בישראל אותרו לאורך השנים עשרות מקרים בקרב מטיילים ששבו מחו"ל, אולם עד כה לא אותרו מקרי הידבקות מקומיים. ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית הסבירה בעבר כי "במקרים קלים המחלה יכולה לעבור ללא תסמינים כלל, או להיות מלווה בחום ובכאבי ראש בלבד. לעומת זאת, במקרים קשים יותר, המטופל סובל מפריחה בכל הגוף, מחום גבוה, כאבי ראש, הקאות, בחילות ושלשולים".
הד"ר מוסיפה כי ישנם מקרים קיצוניים שבהם, בשל ירידה בטסיות בדם שמשפיעות על תהליך קרישת הדם, החולה עלול לסבול מדימומים פנימיים וחיצוניים שמקורם במערכות גוף שונות: עור, ריריות, מערכת העיכול והוא אף עלול לסבול מבעיות בכבד, ומבעיות בכליות שיצריכו טיפול בדיאליזה. לדבריה, ישנם ארבעה סוגים שונים של נגיפי הדנגי, וכל אחד מהם עלול לגרום למחלה בבני אדם. הידבקות בזן אחד של נגיף הדנגי אינה מעניקה חסינות מהידבקות בזן אחר.
אגב, לנגיף קיים חיסון, ולאחרונה הוא אושר לשימוש גם בישראל, אם כי הוא אינו נכלל בסל הבריאות. מדובר בחיסון חי־מוחלש שמגן מפני ארבעת הזנים של נגיף הדנגי. בישראל הוא רשום לבני 4 עד 60.
לפי נתוני המרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן (ECDC), מאז תחילת 2024 דווחו מעל 13 מיליון מקרי דנגי בעולם, ויותר מ-8,500 מקרי מוות הקשורים למחלה. רוב המקרים אותרו בדרום אמריקה, ורק בברזיל דווחו מעל 9 מיליון מקרים. חולים נוספים התגלו גם בצרפת, ספרד ואיטליה, ובחודש שעבר אותרו מקרי הידבקות בנגיף אף בקליפורניה שבארה"ב.
הנגיף מתפשט גם ברחבי אסיה ואפריקה, כך למשל באפגניסטן, נכון לאמצע חודש ספטמבר דווחו 2,147 מקרים. בהודו ובתאילנד, יעדים פופולריים עבור המטיילים הישראלים, אותרו עשרות אלפי מקרים בשנה האחרונה.