מדענים בארה"ב עוקבים בתשומת לב רבה אחר וריאנט BQ.1.1 – תת-שושלת של זן האומיקרון. לדברי פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר אילן, אם רק לפני שבוע זן זה היווה כ-15 אחוז מהמקרים, כעת מדובר על מספר גבוה פי שניים. "אמנם, עד עכשיו אין נתונים המצביעים על רמת סיכון שונה מזון של זני האומיקרון, כולל זו המקור שלו, ה-BA5 שפקד את ישראל בסוף האביב האחרון; עם זאת, בגלל ההתפשטות המואצת שלו, נראה כי הוא מסוגל להדביק גם אלו שחלו כבר בקוביד ולהתחמק מנוגדנים קודמים אצל אותם אנשים, ואף להתחמק מתרופות מבוססות נוגדן".
ד"ר ענר אוטולנגי, בעל Phd באימונולוגיה וחבר עמותת "מדעת", מציין כי הווריאנט שכיח גם באפריקה, בייחוד באזור ניגריה, אם כי לדבריו בשלב זה רואים עליית מגמה מהירה מאוד בהתפשטותו במדינות נוספות מחוץ לאפריקה, לרבות אירופה וצפון אמריקה. גם בישראל זן זה מהווה כ-17 אחוז מהריצופים.
גם ד"ר שי פליישון, מומחה באבולוציה גנומית ב"מדעת", מציין שמדובר בזן שצובר תאוצה בכל העולם. "אנחנו רואים עלייה מתמדת של תתי ווריאנטים, וסביר להניח שתוך חודש מעכשיו יהיו ווריאנטים חדשים. כרגע צריך לעקוב בדאגה אחרי המגמה של ה-BQ.1.1 שהופך לדומיננטי".
כלומר, זה לא מפתיע שרואים ווריאנט מהסוג הזה שמתפשט?
"זה דווקא כן מפתיע. מהרגע שהקורונה הגיחה לחיינו היא צוברת בקצב קבוע מוטציות. לרוב היא תצבור באופן רנדומלי מוטציות שאין להן משמעות. אולם במקרה הזה, בדומה לתת ווריאנטים אחרים שהתפתחו במקביל בתקופה זו, ה-BQ.1.1 צובר בדיוק את אותן מוטציות באותו אזור קטן בתוך הגנום שלו שהוא למעשה המוקד לרוב התגובה החיסונית בגוף שלנו. בפועל, זה למעשה מעיד על כך שייתכן שיש לו יכולת טובה להתחמק ממערכת החיסון. כרגע נראה כי לווריאנט זה יש את היתרון הגדול ביותר בפוטנציאל שלו להתפשטות בהשוואה למוטציות אחרות משום שמחינה מספרית יש לו את הכי הרבה שינויים באזור זה".
מהן ההמלצות לנוכח המקרים החדשים?
"כרגע הדבר המטריד הוא לא רק התפתחות של זן כזה או אחר, וצריך לראות אם הוא מלווה בשינויים במגמות התחלואה. אבל אם תהיה כזאת, זה בהחלט יכול להיות סימן מטריד שעלול לנבא גם עלייה בתחלואה הקשה.