בריטניה: במשך 7 שנים נהג המנתח איאן פטרסון להשאיר רקמות שד באיזור המחשוף על מנת להעניק "תוצאה קוסמטית יפה יותר" ובכך למעשה הגדיל את הסיכויים של המטופלות לסרטן חוזר. כעת הוא במרכז חקירה משטרתית ורפואית וצפוי להיתבע בסך מיליונים של לירות שטרלינג
איאן פטרסון מואשם בכך שערך אלפי ניתוחים קלוקלים לכריתות שד | צילום:
dailymail.co.uk
כשאנחנו מגיעות לבחון רופא לניתוח כה חשוב כמו כריתת שדיים מניעתית, המלצות הן חלק בלתי נפרד מהבחירות שלנו. המקרה הבא מוכיח, בצער רב, שגם המלצות מעשרות ומאות נשים הן לא בהכרח המדד הכי מדויק: בין השנים 1994-2011 עברו בין ידיו של המנתח איאן פטרסון אלפי נשים שבדיעבד התגלה כי עברו ניתוחים כושלים. לפי תיק התביעה, מואשם הדוקטור בכך שנהג להשאיר "כמויות קטנות של רקמות שד באיזור המחשוף אצל המנותחות וזאת במטרה להעניק להן תוצאה קוסמטית טובה יותר".
כ- 1,100 נשים שעברו את הניתוח המסכן ונמצאות כעת בסיכון. עשרות מתוכן כבר עברו ניתוחים נוספים בעקבות אותו ניתוח ראשוני ומסוכן עם פטרסון. הסקנדל הרפואי עתיד להיות אחד היקרים ביותר עבור שירותי הבריאות כשההערכות לקנס נאמדות בסך כמה מיליוני לירות שטרלינג.
העלה לנשים את הסיכוי לחלות שוב בסרטן השד
ביולי 2011 כשהמנתח הפסיק את עבודתו בבית החולים, האמינו שכ-700 נשים נפגעו מהניתוחים, אולם ממצאים שפורסמו בשבוע האחרון מעלים מספר כולל של 1,079 מטופלות לשעבר של פטרסון שנחקרו על ידי בית החולים בעקבות החשש שייתכן שעברו את ניתוח "שימור המחשוף" שערך. פטרסון שהיה היועץ הקודם בבית החולים סוליהאל (Solihull Hospital) בבריטניה ואף עבד באופן פרטי באזור, נמצא כרגע בחקירה של המשטרה ורגולטורים רפואיים. פטרסון מואשם בכך שהפר קווים מנחים לאומיים, אשר קובעים ששאריות רקמה שנשארות בחזה של האישה לאחר כריתת שד מגדילים את הסיכויים לסרטן חוזר.
כל אישה שנותחה על ידי פטרסון וגברה על הסרטן בו חלתה התבקשה להגיע לבדיקות חוזרות לראות האם היא שוב חולה. משרד עורכי דין אחד מטפל ב-400 נשים שטופלו על ידי פטרסון. מאות נשים אחרות התקשרו להתייעץ עם עורכי דין, בזמן שהשירות הבריאות הממלכתי (NHS) טיפל בחשאי בכעשר תביעות סודיות, כשאישה אחת מתוך התובעות קבלה את המענק הגבוה ביותר עד כה של 150,000 לירות שטרלינג (כ-854,598 ש"ח). תשלומים אחרים הוערכו בסביבות ה-18,000 לירות שטרלינג (מעל 100,000 ש"ח).
כוחות המשטרה באזור מערב מידלנדס נקראו גם לבדוק חשד להונאה מצד המנתח שייתכן וביצע ניתוחים פרטיים לא הכרחיים, וכן לבדוק האם הוא הרוויח מהם כלכלית. נתונים מרעישים מהרשת למחקר סרטן גילו ש-237 נשים שטופלו על ידי פטרסון בבית החולים סוליהאל בהחלט נושאות "עודף רקמת שד" אחרי הניתוחים, מה שמציב אותן בסכנה לחלות שוב. הערות רפואיות הצביעו על כך ש-379 נשים היו עם פוטנציאל לעודף רקמת שד ועוד 152 מטופלות עברו למזלן כריתות שדיים מלאות.
"חשבתי שמר פטרסון הציל את חיי"
חלק מהמטופלות שתובעות את פטרסון | צילום:
dailymail.co.uk
לינדה ג'ונסון שעברה טיפול אצל פטרסון אחרי שאובחנה עם סרטן השד בשנת 2006, סיפרה לדיילי מייל: "חשבתי שנרפאתי. חשבתי שמר פטרסון הציל את חיי. כך שלהגיד לי שלמעשה הסרטן עלול להיות שם עדיין היה פשוט הרסני לחלוטין". בת ה-66 שהזדקקה לכריתת שדיים כפולה ביולי 2010 אחרי שגילתה שפטרסון רק הסיר חלק מרקמת השד שלה, אמרה שהאמונה שלה במערכת הבריאות בבריטניה נפגמה קשות על ידי ההתנהגות שלו וכן על ידי המנהלים של בית החולים שלא עצרו בעד פטרסון מלטפל בעוד מאות נשים. בית החולים לקח עליו את האחריות במקרה שלה.
צוות בית החולים התריע בפני המנהלים על חששות לגבי פטרסון כבר בשנת 2004, אולם שום פעולה נגדו לא התבצעה עד 2007. פטרסון שגם עבד בשתי קליניקות פרטיות התבקש על ידי עמותה מצד שירות הבריאות הממלכתי להפסיק להשתמש בטכניקת "שימור המחשוף" אך באופן לא ברור - הותר לו להמשיך לעבוד עד שנת 2011 עד שהושעה משתי הקליניקות בהן עבד.
הדו"ח נגד פטרסון יהיה מורכב מחקירה שהתבצעה על ידי סר איאן קנדי שערך חקירות של מאות שעות עם צוות בית החולים, כולל רופאים ומטופלות של פטרסון. הדו"ח עתיד לשפוך אור על הקצב של בדיקות חוזרות של המטופלות של הרופא. עד שנת 2009 רק 12 נשים נבדקו מחדש. רשימה מלאה של כל המטופלות שחולות בסרטן השד של פטרסון עודכנה רק ביוני 2011, אחרי שד"ר מארק ניובולט מונה בתור יו"ר הבית חולים החדש. "אני מאד מתחרט על מה שקרה לכל כך הרבה נשים", סיפר. "והמחשבות שלנו איתן ועם קרובי משפחתן. אנחנו עושים כמיטב המאמצים לתמוך בהן בתקופה הקשה הזו. אין ספק שטעויות נעשו בעבר ואנחנו עושים הכול כדי להבין מה קרה ונוטלים את כל הצעדים על מנת למנוע ממקרים כאלה לקרות שוב. ביקשתי חקירה עצמאית מסר איאן קנד ואני מצפה שהדו"ח שלו יבהיר את האזורים המסוימים שצריכים התייחסות. הצהרנו גם שהדו"ח יהפוך לפומבי בעוד מספר שבועות. נגיב במהרה ובאופן חיובי לממצאיו והמלצותיו של סר קנדי".
כמו כן, נערכת גם בדיקה עצמאית של קליניקת ספייר הפרטית בה עבד פטרסון. לטענת דוברים ממשרד עו"ד שמייצג 400 מהממטופלות, היה זה רק "בעקבות לחץ חיצוני משמעותי" שבקליניקה החליטו לבצע את הבדיקה. לטענת דובר מקליניקת ספייר נמסר כי "החקירות שלנו גילו מספר מנהגים יוצאי דופן באופן בו טיפל בנשים שככל הנראה נוגד סטנדרטים רפואיים קבועים. על פטרסון נאסר היה לנתח מאוגוסט 2011 בספייר".
"המנתח העדיף יופי ולקח סיכון על חשבון הבריאות של הנשים האלה"
"אין ספק שמדובר ברשלנות". עו"ד דני סרור | צילום:
גלעד טוקטלי, עובדה
עוד מוסיף סרור: "ברמה המשפטית נקטו כנגדו בכל מיני אמצעים. אותן נשים יכולות לתבוע את המנתח על העובדה שהוא הותיר אותן בסיכון ועל מה שאנחנו מכנים, פגיעה באוטונומיה, כי אני משוכנע כמעט במאה אחוז שהוא לא שיתף אותן בהחלטה שלו. הוא היה צריך למסור להן את כל המידע, שהוא משאיר להן רקמה אבל מסכן את חייהן והוא ודאי לא אמר זאת ולכן יש פה פגיעה באוטונומיה. כשמבצעים פגיעה בגוף יש למטופל את הזכות לדעת את הכל לפני שהוא נותן הסכמה. יש פה שתי עילות: עילה של רשלנות- נזק שעלול להיגרם. מי שחלתה חס וחלילה יכולה לתבוע אותו אם היא מוכיחה זאת על כך שהמחלה פרצה בגלל שהשאיר את הרקמה. לעומת זאת מישהי שלא חלתה יש לה עילת תביעה בשני מישורים: אחד, היא צריכה לחיות בפחד מפני העתיד ושניים, משום שיש לה סיכון מוגבר לחלות. אישה שכורתים לה את כל השד באופן נקי סיכוי ההישנות של המחלה קטנים. על הגברת הסיכון גם אפשר לתבוע. אני חושב שהעובדה שהוא לא פעל לבד אלא בתוך מסגרות של קליניקות ובית חולים מדהימה בפני עצמה ומטילה אחריות על כל הצוות ששיתף איתו פעולה בזה כי הם ידעו ויש להם חובה כלפי המטופל. אם יש עילת תביעה זו עילה נגד הקליניקות, בית החולים והצוות שעבד איתו".
