הרגלי היציאות שלכם עלולים להשפיע על הלב שלכם: מחקר בין-לאומי גדול שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה, גילה קשר בין עצירות לבין סיכון מוגבר לאירועי לב חמורים (MACE), ביניהם: התקפי לב, שבץ מוחי ואי-ספיקת לב. המחקר, שנערך בראשות פרופסור פרנסין מרקס מבית הספר למדעי הביולוגיה של האוניברסיטה, פורסם לאחרונה בכתב העת American Journal of Physiology-Heart and Circulatory Physiology.
לטענת החוקרים, גורמי סיכון קרדיווסקולריים מוכרים, כולל יתר לחץ דם, יכולים להסביר רק חלק מאירועי הלב החמורים (MACE), ולכן קיים צורך בהבנת גורמי סיכון נוספים. עוד ציינו כי עד כה עצירות - תסמין מוכר של מערכת העיכול נקשר גם לגורמי סיכון נפוצים כמו ליתר לחץ לדם, ואף לסיכון מוגבר למספר מחלות לב וכלי דם, ולכן עלתה ההשערה כי מדובר בגורם שעשוי להסביר גם אירועי לב חמורים.
החוקרים ניתחו נתונים של יותר מ-400 אלף אנשים, מתוכם 23,814 דיווחו כי הם סובלים מעצירות. לפי הממצאים, אלה שסבלו מעצירות היו בסיכוי גבוה פי שניים לסבול מאירוע לבבי גדול, לעומת משתתפים שלא סבלו מעצירות.
עוד מצאו החוקרים קשר מדאיג במיוחד בין עצירות לבין הסיכוי לסבול מיתר לחץ דם. לפי הנתונים, משתתפים בעלי יתר לחץ דם שסבלו גם מעצירות, היו בסיכון מוגבר של 34% לחוות אירועים לבביים, בהשוואה למשתתפים עם יתר לחץ דם בלבד.
"מעניין אבל דורש מחקר נוסף"
פרופ' דוד רוט, קרדיולוג במכון לשיקום הלב במרכז הלב של המרכז רפואי שיבא (תל השומר), אומר כי "מדובר במחקר מעניין שחושף גורם סיכון חדש, שעד עתה לא היה מוכר". עם זאת, הוא מדגיש כי יש להביא בחשבון שמדובר במחקר תצפיתי בלבד, שאינו מוכיח קשר סיבתי. "אף שהמחקר מוכיח שקיים קשר בין עצירות לבין אירועי לב חמורים, הוא אינו מוכיח שעצירות היא גורם סיבתי לאירועים אלה. ייתכן שקיים גורם אחר, והעצירות היא למעשה רק סמן לסיכון". במילים פשוטות: המחקר אומנם הוכיח שמי שסבל מעצירות היה בסיכון מוגבר להתקף לב, אבל הוא לא הוכיח שהעצירות היא זו שאכן הובילה לאירועי הלב, ולשם כך נדרשות הוכחות נוספות.
כמו כן, הוא מסביר כי במחקר אין התייחסות לסוג העצירות שממנה סבלו המשתתפים. לדבריו, קיים הבדל בין עצירות כרונית (כלומר מתמשכת), לבין אירוע קצר (אקוטי) של עצירות, וייתכן שגם עובדה זו השפיעה על תוצאות המחקר. "ידוע כי מאמץ גופני חריג עלול להוות טריגר להתקף לב אצל אנשים בעלי סיכון לחוות אותו. כלומר, ייתכן שגורמי סיכון אחרים (כגון: עישון, לחץ דם, כולסטרול גבוה או סוכרת), גרמו לטרשת עורקים, והמאמץ שנגרם עקב העצירות היה הטריגר שגרם להתקף הלב להתרחש באותה נקודת זמן. בעבר כבר נעשו מספר מחקרים דומים שהעידו על הקשר שבין גורם סיכון מסוים, לבין מחלות לב וכלי דם, ולאחר מכן התברר במחקרים פרוספקטיביים (סמיות כפולה), כי לא מדובר בקשר סיבתי בין השניים".
לדברי פרופ' רוט, יש צורך בהמשך מחקר בנושא. "השאלה הגדולה היא אם טיפול בעצירות יפחית את התחלואה, וזה השלב המחקרי הבא - לקחת משתתפים שסובלים מעצירות, לחלק אותם לשתי קבוצות, לתת לאחת הקבוצות טיפול יעיל בעצירות ולשנייה תרופת דמה (פלסבו), ולבחון אם הטיפול בעצירות אכן מפחית גם את התחלואה קרדיווסרולרית".