לורינה גוטיירז, בת ה-39 מניו מקסיקו, ארה"ב, סבלה מהתקפים, לבה הפסיק לפעום והיא איבדה את היכולת ללכת, לדבר ולאכול בכוחות עצמה – והכל בגלל מחלה נדירה.
כאשר פנתה לטיפול, בעלה חשב שהיא אחוזת דיבוק והצוות הרפואי סבר כי היא סובלת מהתמוטטות עצבים. "היא לא הצליחה לישון והיא דיברה ג'יבריש. היא כל הזמן אמרה 'אנחנו צריכים לצאת מכאן, אנחנו צריכים ללכת'", אמר בעלה לדיילי מייל. "בבוקר שלמחרת לקחתי אותה לרופא, ששאל אותי אם היא שתתה אלכוהול או לקחה סמים".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
"בשלב מסוים חשבתי שהיא אחוזת דיבוק, התזתי עליה מים קדושים"
השינוי הפתאומי והדרסטי שעבר עליה וגרם לה להתנהג באופן אלים שלא אופייני לה, בלבל את הרופאים. על פי הדיווחים, לורינה אף סבלה מפרנויות וחשבה שהושתלו מצלמות בביתה. "הם חשבו שאני עוברת התמוטטות עצבים, למרות שאין לי היסטוריה של בעיות נפשיות במשפחה. בעלי סיפר לי שתוך ימים ספורים בלבד התנהגותי השתנתה לחלוטין. אני לא זוכרת את זה, אבל הוא אמר שנתקפתי פחד ודאגתי שיש מצלמות מושתלות בבית", מספרת לורינה.
השיא היה כשלורינה הכתה את בעלה בזמן שעברה הערכה פסיכיאטרית. "ואז היא אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. בשלב מסוים אף התזתי עליה מים קדושים", סיפר בעלה. לאחר שאושפזה במחלקה הפסיכיאטרית, הרופאים הבינו שהתסמינים של לורינה למעשה נגרמו כתוצאה מכך שהמערכת החיסונית שלה תקפה את המוח שלה, מצב רפואי שנגרם בעקבות גידול בגודל 15 ס"מ על אחת השחלות שלה.
המחלה נקראת אנצפליטיס אוטואימונית ולפי האגודה הבינלאומית לאנצפליטיס, היא משפיעה על כ-90 אלף איש ברחבי העולם מדי שנה. היא יכולה לגרום להתקפי פרכוסים, קשיים בתנועה, קושי בתקשורת, פסיכוזה (אובדן של קשר עם המציאות), תוקפנות והתקפי פניקה. אנצפליטיס אוטואימונית היא מחלה קשה, שמתבטאת בתגובת יתר של המערכת החיסונית, במקרה הנוכחי התגובה הייתה לגידול בשחלה. בהתאם לכך, מערכת החיסון של לורינה תקפה את המוח שלה וגרם לתסמינים הביזאריים.
עוד ב-mako בריאות:
>> הטעות שאתם עושים עם המלפפון שלכם
>> האמת המטרידה שמאחורי חומץ התפוחים
>> גילינו משהו מטורף על בטטות שאתם חייבים לדעת
עד השלב שבו הצליחה לקבל אבחון מדויק, לורינה סבלה מלא פחות משישה התקפים ביום. לאחר שאובחנה, עברה ניתוח להסרת הגידול ורופאים ניסו לנקות את הגוף מכל אותם נוגדנים מסוכנים שתקפו את מוחה. במהלך שהותה בבית החולים ליבה הפסיק לפעום והיא נאלצה לעבור החייאה. כתוצאה מכך היא איבדה את היכולת ללכת, לדבר, לאכול ולהתפנות לבד. "במשך שלושה חודשים עברתי טיפולים להשבת יכולת הדיבור, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. אני לא זוכרת את הרוב", מספרת לורינה. כעת היא ובעלה מספרים את סיפורה כדי לנסות להעלות מודעות למחלה הנדירה.
מצבה של לורינה השתפר, אך עדיין קיים חשש שהתסמינים יחזרו. "כרגע אני בנסיגה, אבל זה יכול לחזור בכל רגע. המחלה לא ניתנת לריפוי, רק לטיפול. היא השפיעה על כל חיי, זו הייתה חוויה טראומטית במיוחד".