המלחמה במגפת ההשמנה העולמית: בריטניה תאסור לשדר פרסומות למזון מהיר באינטרנט ובטלוויזיה לפני השעה תשע בערב, כך הודיע השר לבריאות הציבור בממלכה. הכללים החדשים יכנסו לתוקף מאוקטובר בשנה הבאה, והם נועדו למנוע מילדים לצפות בפרסומות למזונות עתירי שומן, מלח וסוכר.
השמנת ילדים היא בעיה מרכזית המדאיגה מומחים ברחבי העולם המערבי. לפי דו"ח של משרד הבריאות משנת 2022, כ-22% מהילדים בגילי 7-6 סובלים מהשמנת יתר או מעודף משקל. מחקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות, מצאו קשר ישיר בין פרסומות למזון ומשקל הגוף של ילדים. בעבר, היו בישראל יוזמות להגבלת פרסומות לג'אנק-פוד. בין היתר, הציע בשנת 2012 ועדת שמחון, להטיל הגבלות על פרסומות כאלה בתקשורת בשעות הצפייה הפופולריות בקרב ילדים. אולם, חרף הסכנה הברורה לבריאות הציבור, העניין לא קודם.
"צריכה מוגברת של מזונות עתירים בשומן ובסוכר וכן צריכה מזונות אולטרה-מעובדים, קשורה לתחלואה ולתמותה מוגברת, וגם ספציפית לסוכרת והשמנה", מסבירה ד"ר מיכל כשר מירון, מומחית באנדוקרינולוגיה ומנהלת מרכז אסותא לייט לטיפול בעודף משקל, בהתייחסה לפרסומים.
"צעדים קונקרטיים שעתידים לשנות את הרגלי צריכת המזון"
לדבריה, התנהגות האכילה של הפרט בחברה מושפעת מהרבה מאוד גורמים, חלקם קשורים לרכישת המזונות ברשתות השיווק ובנקודות מכירה אחרות. "בעשור האחרון היו ניסיונות לשפר התנהגות הצרכנים על ידי סימון המזונות במספר רב של מדינות. הכוונה הייתה ליידע ולחנך את הצרכן, מה עדיף לו לצרוך וממה כדאי להימנע. אלא שבפועל, האפקט המדווח על התנהגות הצרכנים היה זניח. עד כה לא דווחה בעולם מגמה של בלימת המגפה באמצעות מאמצים אלה".
היא מסבירה כי החקיקה שמקודמת כיום בבריטניה, היא במידה רבה פורצת דרך, כיוון שהיא מתייחסת לנושא התזונה ובריאות הציבור באמצעות זווית ראייה רחבה הכוללת בתוכה את התנהגות הצרכנים. "בדומה לישראל, מערכת הבריאות בבריטניה ממומנת מכספי הציבור, ולכן בריאות הציבור היא גם אינטרס חברתי וגם כלכלי שעומד לנגד עיני הממשלה. צעדים מעין אלה תורמים בפועל לצמצום צריכת המזון המזיק, כיוון שהם למעשה מסייעים לשנות את סביבת המזון שאליה נחשפים האזרחים. הימנעות מפרסומות שבהן מוצג מזון מהיר, בעיקר בשעות היום שבהן צופים בתכנים ילדים - יכולה לסייע במשימה זו".
לדבריה, הם אינם מסתפקים במאמץ לחנך את הציבור, אלא נוקטים צעדים קונקרטיים כדי לשנות בפועל את סביבת המזון עצמה שאליה הוא נחשף. כל זאת בתקווה שהדבר יגרום לאזרחים לצרוך מזונות בריאים יותר, וגם להפחית סך הכמויות של המזון. "החקיקה הזאת החלה כבר לפני כמה שנים, וכעת עומדים להתקדם לשלב חדש, שייקבע אילו מזונות מותר לפרסם, לאילו מוצרים מותר להציע מבצעים ומה מותר להציב בדוכני המכירה ליד הקופות כדי להשפיע על רכישות בלתי מתוכננות המונעות מדחף או מחשק. לצד כל אלה, יהיה עליהם לוודא שמוצרים בסיסיים, בלתי מעובדים כגון פירות ירקות, מוצרי בשר וחלב טריים יוזלו, כך שלצרכנים יהיה קל לעשות בחירה בריאה יותר ובעלות סבירה".
עוד מציינת הד"ר כי כמו בעולם, גם מגפת ההשמנה בישראל מונעת ממספר רב של גורמים, והתנהגות אכילה, משמעותית ככל שתהיה – היא אינה הגורם היחיד. "הנוער בישראל מבצע הרבה פחות פעילות גופנית בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. לכן, מבחינה רפואית – מהלך כזה, של שינוי פני רשתות שיווק המזון, עשוי להביא להשפעה אמתית על בריאות הציבור, ואולי גם על מגפת ההשמנה. מהלך כזה דורש התערבות משמעותית של המדינה בשוק החופשי ובזכות הפרט, בשם בריאות הציבור, כך שהדבר מחייב דיון ערכי ופוליטי לא פשוט כלל".