אנשים שנולדים עם המצב הנדיר הזה נולדים במשקל מאוד נמוך, וגם התפתחותם לאורך זמן נשארת איטית. מה ששונה במצב הזה מאשר גמדות רגילה הוא שכל איבריהם, גם הפנימיים, קטנים בפרופורציה לגודלם החיצוני, מה שמקנה להם מראה בובתי. אין טיפול למצב, היות ולא מדובר במחסור בהורמון גדילה אלא במצב גנטי.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
למרות שיש לקנדי קשיים בלמידת דברים חדשים, ועל אף שעצמותיה חלשות יחסית לאדם רגיל, היא משחקת הוקי, שוחה ונהנית ללכת לבית הספר. "רוב ההורים לא צריכים לדמיין את הילד שלהם נלקח מהם, אבל לנו אמרו מההתחלה שהיא לא תשרוד הרבה שנים", אומרת אמה של קנדי לדיילי מייל הבריטי. "הטבלנו אותה ביום לידתה כי הרופאים אמרו לנו שיש סיכוי שהיא לא תחיה, ובאמת לא חשבנו שהיא תגיע לגיל 12".
עכשיו קנדי עולה לכיתה ז', ועל אף שהיא חיה חיים רגילים כמו שאר הילדים, היא מתמודדת עם בעיות רפואיות רבות. משום שעצמותיה שבריריות, היא תמיד תחת סכנה להתפתחות עקמת או מפרצת. "זו תמיד סכנה שאנחנו מתמודדים איתה, אנחנו עלולים לאבד אותה בכל רגע", אומרת אמה, "אני פשוט שמחה לראות אותה חיה חיים רגילים בינתיים".
