שפעת העופות ממשיכה להתפשט בעדרי פרות ברחבי ארה"ב - כך עולה מתוך מערך מודיעין בריאות במשרד הבריאות, הנשען על דיווחי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). "מסוף מרץ דווחו התפרצויות של שפעת עופות מסוג H5N1 ב-145 עדרים, ב-12 מדינות. מתוך אלה, רק בחודש האחרון דווחה תחלואה בקרב 53 עדרים ב-6 מדינות", נכתב בדוח. ההתפרצות הנוכחית מביאה להדבקות של מגוון נרחב של מיני בעלי חיים, ובפרט יונקים כגון: אלפקות, דביבונים, חתולים ועכברים.
לאחרונה דווחו בארה"ב מספר הידבקויות של עובדי משק וחוואים בנגיף. בהצהרה שפרסמה מחלקת בריאות הציבור והסביבה של קולרדו בשבוע שעבר, נכתב כי שלושה עובדי משק במדינה זוהו כחיוביים לשפעת העופות, ועל פי ההערכות, הם נדבקו בנגיף כתוצאה ממגע ישיר עם עופות נגועים במחלה. החולים סבלו מתסמינים קלים, לרבות דלקות בעיניים ובעיות נשימה, ולא נזקקו לאשפוז בבית החולים.
למעשה, לא מדובר במקרה הראשון של הידבקות בנגיף בקרב בני אדם בתקופה האחרונה. חולים אלה מצטרפים לארבעה חולים נוספים שנדבקו בשפעת עופות בארה"ב בחודש שעבר מפרות משק - אחד בקולורדו, אחד בטקסס ושניים במישיגן. גם במקרים אלה, היה מדובר במחלה קלה בלבד, וככל הידוע החולים לא הדביקו אחרים. בישראל, אותרו לפני מספר חודשים עופות נגועים בשפעת העופות במושב בצפון השרון. מאז לא דווחו מקרים נוספים, ועד כה לא זוהו הדבקות בקרב בני אדם.
ב-CDC מדגישים כי לפי שעה אין שינוי בהערכת הסיכון לבני אדם, והוא נותר נמוך עבור הציבור הכללי, ובינוני עבור עובדי משק חי. במערך מודיעין בריאות במשרד הבריאות מסבירים כי בשלב זה הנגיף הוא אינו בעל התכונות הנדרשות להעברה יעילה (נשימתית) בין בני אדם. עם זאת, אם הוא ירכוש יכולת זו, באמצעות שינויים גנטיים, "הוא עלול להעמיד את האנושות בסיכון ממשי בשל קטלניותו והיעדר המוגנות מפניו באוכלוסייה".
"תופעה מדאיגה המצריכה מעקב"
פרופ' ערן בכרך, מבית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי תת-הזן H5N1 נמצא תחת מעקב של הרשויות ומומחים ברחבי העולם עוד משנת 2003. "ב-20 השנים האחרונות תועד מספר מועט יחסית - מאות מקרי הידבקות בנגיף בקרב בני אדם, לרוב מדובר בעובדי חווה או מגדלים בענף ההטלה (לולנים). הסיכויים לתמותה היו גבוהים מאוד, ובמקרים מסוימים הם עמדו על כ-50%". לדבריו, בשנה האחרונה, בהמשך להתפשטות הנגיף בעדרי בקר בארה"ב, ועקב הידבקות של מספר עובדי משק וחוואים, עלה החשש להדבקה של בני אדם באופן נרחב יותר. "נראה כי הווירוס עבר אבולוציה כלשהי, שאפשרה לו להתפרץ גם בקרב יונקים ובכללם עדרי פרות, וזאת בניגוד להתפרצויות נקודתיות בלבד שראינו עד כה. אף שעד עתה לא תועד מעבר של הנגיף בין אדם לאדם, יכולת הנגיף לעבור כנראה בין יונקים, כמו למשל פרות, היא תופעה מדאיגה המצריכה מעקב".
פרופ' בכרך מציין כי גם ההידבקות שעליה דווח בשבוע שעבר בקולורדו, מעוררת סימני שאלה. "שלושת העובדים שהו באותו המקום ושלושתם נדבקו. מצד אחד, סביר להניח ששלושתם נחשפו לאותו מקור זיהום מעופות, מצד שני - דרושה בדיקה מעמיקה יותר על מנת לוודא שלא התרחשה העברה מאדם לאדם. החדשות המעודדות הן שהם, וגם הארבעה האחרים שנדבקו בנסיבות אחרות, לא פיתחו מחלה קשה, אם כי גם זה עלול להשתנות במקרה שיתפתחו זנים חדשים".
"השפעת היא נגיף שיכול להשתנות במהירות, ואפילו בקצב מהיר יותר מנגיף הקורונה" פרופ' ערן בכרך
לדבריו, ההתפרצות בעדרי בקר המתרחשת בשנה האחרונה בארה"ב אינה מפתיעה. "נגיף שפעת העופות הוא כמו פצצה מתקתקת. באופן כללי, השפעת היא נגיף שיכול להשתנות במהירות, ואפילו בקצב מהיר יותר מנגיף הקורונה. בעבר השפעת חוללה מגיפות שחלקן היו קלות יותר וחלקן קשות יותר, אבל אלה גרמו לכך שהנגיף יהיה תמיד תחת זכוכית המגדלת של המדענים. זה לא מפתיע אותנו שהנגיף רוכש תכונות המאפשרות את התפשטותו בחיות שונות, כמו למשל בעדרי הבקר, אבל זה תמיד מעניין לראות את מה שדיברנו עליו קורה מול העיניים".
לטענת הפרופ', במאמר שצפוי להתפרסם בקרוב, נבדקה התפרצות של הנגיף בשנתיים האחרונות, בקרב כלבי ים, סוג של יונק ימי, בארגנטינה. לדבריו, "המאמר מספק עדות טובה להעברת הנגיף מעופות ששהו באיים שם, לבין יונקים, וכן בין היונקים עצמם, כלומר בין כלבי הים". הוא מוסיף כי בעקבות החשש של הווירולוגים במשך השנים מנגיף השפעת, ובייחוד משפעת העופות, נעשו מחקרים רבים כדי לנסות להבין אילו מוטציות נדרש הנגיף לייצר על מנת להדביק יונקים, ובכללם גם בני אדם. "קיימות היום מספר מוטציות החשודות בכך שאם הנגיף מכיל אותן, הוא עלול להתרבות בצורה יעילה יותר בקרב יונקים ובני אדם. עוד נמצא כי בתת-הזן שעובר כיום בין עדרי הבקר, קיימות חלק מהמוטציות האלה".
הפרופ' מוסיף כי אחת הסיבות להתפתחות זנים חדשים של הווירוס, היא מספר מקרי ההדבקה שמאפשרים לו להתפתח ולהשתנות. "ככל שיש יותר מקרי הדבקה, הסיכוי לכך עולה, כי זה עניין סטטיסטי. אם נסתכל על הקורונה למשל, מה שתרם להופעה של הזנים השונים היה בין השאר מספר הנדבקים הגבוה. אם נגיף הקורונה היה מדביק מעט אנשים, הסיכוי לזנים חדשים היה פוחת. החשש לגבי שפעת העופות הוא שגם במקרה הזה, הנגיף עלול לצבור עוד ועוד שינויים ככל שהוא מדביק עוד ועוד חיות ויונקים, מה שעלול לבסוף להוביל למצב שהוא יהיה מסוגל להדביק אותנו בקלות, ולעבור מבן אדם לבן אדם".
הוא מציין כי הבעייתיות בהדבקה מחיות, נובעת מחוסר היכולת להשתלט על הנגיף ולהכחיד אותו. "הדבקה של בני אדם בווירוסים דרך חיות היא לא תופעה חדשה. גם אנחנו מדביקים את החיות. הבעיה המרכזית היא שאם אנחנו מחסנים את האוכלוסייה נגד נגיף שקיים גם אצל בני אדם וגם אצל חיות, אנחנו לעולם לא נוכל להכחיד את מחולל המחלה (הפתוגן), כי הוא יהיה קיים תמיד גם אצל החיות, ועלול לחזור אם אנשים יפסיקו להתחסן. לעומת זאת, אם אנחנו מחסנים את האוכלוסייה נגד וירוס שקיים רק אצל בני אדם, יש לנו את היכולת לשלוט על ההתפשטות שלו באופן טוב יותר".
לסיכום, אומר פרופ' בכרך, כי יש להמשיך לעקוב באדיקות אחר התפתחות הנגיף, ועם זאת הוא מרגיע: "אין בשלב זה צורך להיות היסטריים, וחשוב להבין שבשנים האחרונות התפתחו שיטות מעקב וחיסונים שניתן לפתח. בנוסף, קיימות גם תרופות, ויש מידע לפחות על תרופה אחת שנחשבת יעילה נגד הווירוס".
בתוך כך, הממשל הפדרלי בארה״ב העניק בתחילת החודש 176 מיליון דולר לחברת מודרנה, על מנת להאיץ את פיתוח החיסון נגד שפעת העופות מסוג H5N1, המבוסס טכנולוגיה של mRNA במטרה לשפר את המוכנות של ארה״ב להתמודד עם אירוע של מגיפה מתפרצת באמצעות חיסונים. על פי ההסכם, מסבירים במערך הבריאות של משרד הבריאות, כי הפיתוח יואץ בשלבים הקליניים, ואם יתעוררו "דגלים אדומים", כגון הדבקות מאדם לאדם. עוד נכתב כי במרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן מתכוונים להרחיב משמעותית את היכולת לאבחון שפעת עופות בקרב בני אדם, באמצעות הרחבת הבדיקות. הם מוסיפים כי בפינלנד החלו לחסן, לראשונה בעולם, אוכלוסיית נבחרות נגד שפעת העופות, בעיקר עובדי משק חי. עם זאת, הממשל הפדרלי בארה"ב לא ממליץ, לפי שעה, על התחסנות נגד הנגיף. במשרד הבריאות מציינים כי לאחרונה נודע שמתקיימים דיונים בנושא, ונשקלים חיסוני חוואים גם בארה"ב.