מערכת הלימפה היא חלק ממערכת החיסון שלנו ויש לה תפקידים חשובים, כשאחד מהם הוא הובלה של לימפוציטים, תאי הדם הלבנים. ישנם שני סוגים של לימפוציטים: תאי T ותאי B וכל אחד מהם נלחם בזיהומים בדרך מעט שונה.

לסרטן של מערכת הלימפה שנוצר כתוצאה מחלוקה לא מבוקרת של הלימפוציטים קוראים לימפומה וזהו סוג הסרטן השמיני בשכיחותו. שכיחות הלימפומה עולה עם הגיל והיא נפוצה מעט יותר אצל הגברים. קיימים מעל 85 סוגים של לימפומה וניתן לחלק אותם לשתי קבוצות: לימפומות מסוג הודג'קין ולימפומות שאינן הודג'קין. מעל 90% מהלימפומות הן לימפומות שאינן הודג'קין והן נבדלות ביניהן מבחינת המהלך והטיפול.

לחלק מסוגי הלימפומה מהלך איטי, כשמשמעות הדבר שתסמיני המחלה יכולים להופיע גם אחרי שנים. ישנם גם סוגי לימפומה אגרסיביים עם סיבוכים שמופיעים תוך ימים ושבועות עד חודשים מרגע הופעת התסמינים. רוב החולים בסוג לימפומה אגרסיבי נמצאים בשלב מתקדם של המחלה כבר ברגע האבחנה.

"בין הלימפומות שאינן הודג'קין הסוג הנפוץ ביותר הוא לימפומה מסוג DLBCL (Diffuse Large B Cell Lymphoma)", פותח ד"ר אוהד בנימיני ממכון המטו-אונקולוגי במרכז הרפואי שיבא – תל-השומר. "היא כוללת כשליש מכלל הלימפומות של מבוגרים. מדובר במחלה אגרסיבית שהתאים הסרטניים בה הם לימפוציטים גדולים מסוג B והמחלה יכולה להתפתח בכל איבר בגוף".

לדברי ד"ר בנימיני, אחד התסמינים הראשונים של לימפומה אגרסיבית הוא גוש שגדל מהר בבלוטות הלימפה. לפעמים הגוש יכול להופיע גם מחוץ לבלוטות. ככל שהמחלה מתקדמת, הבלוטות הנגועות גדלות והמחלה מתפשטת וגורמת לפגיעה באיברים חיוניים. אצל חלק מהחולים מופיעים תסמינים כלליים כגון חולשה, ירידה במשקל, חום והזעות מרובות.

החולה שאובחן עם לימפומה עובר הערכה על ידי המטולוג-מומחה. "ההערכה כוללת בדיקה והערכת הבלוטות, בדיקות דם וביצוע הדמיה (PET CT)", מסביר ד"ר בנימיני, "כשהמטרה להעריך את פיזור המחלה ואת יכולת ההתמודדות של המטופל לעמוד בטיפולים. הגיל החציוני הוא 64, גיל בו לרוב האנשים ישנן מחלות רקע".

פרוטוקול הטיפול הקיים: אופטימיות זהירה לצד הרצון לשאוף ליותר

למרות המהלך המהיר של לימפומה מסוג DLBCL, כיום ניתן לרפא את מרבית החולים בה. פרוטוקול הטיפול הסטנדרטי כולל משלב של תרופות כימותרפיות עם תרופות ביולוגיות מבוססות-נוגדנים. הנוגדן נצמד לתאי הלימפומה ומוביל להרס התא, וע"י כך משפר את יעילות הטיפול הכימי. פרוטוקול טיפול זה מאפשר לרפא כשני שליש (בין 60-75 אחוזים) מהחולים ב- DLBCL כבר לאחר סבב הטיפולים הראשון. הצלחת הטיפול תלויה בפרמטרים ביולוגיים של המחלה, בגיל החולה ובמחלות הרקע הקיימות המאפשרות לו לעמוד בטיפול אינטנסיבי.

כדי לרפא את המחלה, חשוב לפני הכול להשיג הפוגה מלאה: מצב בו לאחר טיפול לא ניתן לראות כל עדות למחלה גם באמצעות הבדיקות הרגישות ביותר. במידה וההפוגה המלאה הושגה כבר בסבב הטיפולים הראשון, סיכויי הריפוי גבוהים ביותר. מצב זה נכון עבור רוב החולים, אך עדיין ב-10% מהמקרים המחלה אינה מגיבה כלל לטיפול ובעוד כשליש – המחלה מגיבה תחילה, אך בהמשך  חוזרת ומתקדמת. אם לא מצליחים להשיג תגובה מלאה או שהמחלה חוזרת, יש צורך לתת טיפול נוסף אחר. חולים צעירים או מבוגרים במצב פיזי טוב שמחלתם חזרה יעברו לרוב השתלת מח עצם עצמית על מנת למנוע הישנות נוספת.   

לימפופה (צילום: shutterstock by Jo Panuwat D)
החולה שאובחן עם לימפומה עובר הערכה על ידי המטולוג-מומחה | צילום: shutterstock by Jo Panuwat D

מחלה חוזרת קשה יותר לריפוי. לכן, במטרה לנסות להשיג הפוגה בקרב מספר כמה שיותר גדול של החולים בסבב הטיפולים הראשון, נערכים מחקרים רבים בהם נעשה ניסיון להגביר את אינטנסיביות הטיפול על ידי העלאת מינונים או על ידי שילובים שונים של תרופות כימיות וביולוגיות.

אחד הטיפולים הזמינים לחולי DLBCL עם מחלה חוזרת הוא נוגדן המצומד לתרופה. "למעשה זאת כימותרפיה שמחוברת לנוגדן שמוכוון לפעול ספציפית כנגד התאים הסרטניים. שיטת טיפול זו מאפשרת להשיג תגובה טובה יותר לטיפול תוך כדי צמצום תופעות הלוואי ".

"בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות טיפוליות חדשות המרחיבות לנו את האופציות הטיפוליות עבור החולים", ממשיך ד"ר בנימיני. "לימפוציטים מסוג T של החולה בלימפומת תאי B מהונדסים גנטית כדי ליצור קולטן המגביר את תגובתם נגד תאי הלימפומה. לשיטה זו קוראים CAR-T (Chimeric antigen receptor T Cell therapy). עושים הכלאה בין תא T ממערכת החיסון של החולה לבין גן ספציפי שמייצר קולטן על פני התא המהונדס, המסוגל לזהות את תאי הלימפומה כגוף זר. את התא החדש (המהונדס) משכפלים בתרבית התאים ומחזירים לחולה בתוך עירוי, הם מזהים את תאי הלימפומה ומשמידים אותם בצורה מבוקרת, עם פגיעה מינימלית בתאים הבריאים. טיפול זה נכנס לסל הבריאות כבר בשנת 2019 על מנת לסייע לחולים שלא נותרו אופציות טיפול אחרות להציע להם", מסביר ד"ר בנימיני.

כשהמערכת החיסונית היא המפתח לריפוי יעיל

רבים מהטיפולים המתקדמים הניתנים כיום פועלים כאמור באמצעות שפעול המערכת החיסונית באופן ממוקד כנגד תאי הסרטן. טיפולים נוספים המבוססים על עקרון זה, כדוגמת נוגדנים שיודעים להיקשר בו-זמנית הן לתאים הסרטניים והן לתאי T של מערכת החיסון ולגרום להשמדה ממוקדת ומוגברת של התאים הסרטניים, מצויים בשימוש בממאירויות המטולוגיות שונות ונחקרים גם בלימפומה.

"תוצאות מבטיחות הוצגו בכנס ASH – הכנס ההמטולוגי האמריקאי השנתי שהסתיים בשבוע שעבר", מוסיף ד"ר בנימיני, "תוצאות שעשויות בעתיד לשנות את הפרדיגמה הטיפולית ב-DLBCL הקיימת כבר 20 שנה".

"הקידמה הטכנולוגית ברפואה מצעידה אותנו לריפוי של יותר ויותר מחלות סרטן. החידושים האחרונים בתחום ההמטולוגי הם חוד החנית של הטיפול בסרטן", מסכם ד"ר בנימיני, "הטיפולים החדשים בלימפומה הם צעד חשוב ומאפשרים לנו להשיג תגובה מלאה וממושכת יותר כבר בטיפול הראשון, ולרפא יותר חולים גם במחלה חוזרת".

 

יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לתאריך דצמבר 2021.  למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.