בשנים האחרונות תופס משבר האקלים מקום בולט יותר ויותר בסדר היום הציבורי. העיסוק בהתחממות הגלובלית נוגע בתחומים רבים ומקבל ביטוי נרחב בכלי התקשורת ובמחקרים מדעיים המבקשים לבחון את ההשפעות השליליות של המשבר. מחקר חדש שפורסם באחרונה בכתב העת המדעי Nature Communications מנסה להוכיח את הקשר בין שינויי האקלים לבריאות הציבור.
חוקרים מאוניברסיטת בראון, אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת ג'ונס הופיקנס ביקשו להעריך את הגורמים הסביבתיים והדמוגרפיים המשפיעים על העברת נגיפים ממשפחת האנטרו-וירוס, שאחראים בין השאר למחלת הפה והגפיים (HFMD), הגורמת לחום ופריחה בילדים צעירים, וכן למחלת הפוליו ההיסטורית. לטענתם, נגיפים אלה תועדו לאורך השנים בחודשי הקיץ, מה שמצביע על הקשר החיובי בין מזג אוויר חם והתפרצות של מחלות, אם כי לטענתם המניעים נותרו לא ברורים ונדרש מחקר מקיף יותר.
החוקרים התמקדו בשני נגיפים ממשפחת אנטרו-וירוס וניתחו נתוני תחלואה בסין במחלת הפה והגפיים בין השנים 2009-2013, ומגמות תחלואה ביפן בין השנים 1982-2015. כמו כן, הם אספו נתונים גם על תחלואה במחלת הפוליו בארה"ב, לפני עידן החיסונים. בהמשך השוו החוקרים את המגמות עם שינויי האקלים שהתרחשו באותן שנים. נוסף לכך השתמשו במודל של תחזיות מזג האוויר כדי לנבא תדירות התפרצויות עתידיות ושינויי אקלים שצפויים להתרחש בסוף המאה ה-21.
המחקר מצא כי התפשטות הנגיפים גדלה בהתאמה עם העלייה בטמפרטורה, וכי שינויי אקלים יכולים להגדיל את התפשטות נגיפי אנטרו-וירוס בעד 40 אחוזים. עוד נמצא כי גורמים דמוגרפיים, למשל שהות של ילדים בגנים ובבתי ספר, כלומר במקומות סגורים ולמשך זמן ממושך, משמעותיים גם כן באשר להתפשטות המחלות. החוקרים מציינים כי ההשפעות משתנות בהתאם למיקום ולאקלים שבו.
>> לא רק בישראל: קדחת הנילוס מתפשטת
"באופן כללי צריך להבין שקיים קשר בין תנאי האקלים, מזג האוויר ולחות לבין מחלות זיהומיות בהרבה מקרים", מסביר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן, בתגובה לממצאי המחקר. "למעשה אנחנו מדברים על יצורים, חיידקים חיים, או נגיפים שמתבססים על יצורים חיים, וההתנהגות שלהם תלויה בגורמים שונים, לרבות בתנאי הסביבה. אנחנו יודעים לדוגמה שנגיפי השפעת וה-RSV קשורים למזג האוויר ולכן גם נפוצים יותר בחורף. במקביל, בשנים האחרונות אנחנו מבינים שיש נגיפים שקשורים יותר למזג אוויר חם או חמים, כך למשל נגיף דנגי, וכן קדחת מערב הנילוס, שנפוצה היום בישראל באופן נרחב".
הפרופ' מדגיש כי יש לקחת את הממצאים בערבון מוגבל. "מחקר שמתבסס על ניבוי ותחזיות הוא לא המצב בפועל בהווה, ולכן דרוש עוד מעקב אחר הממצאים". כמו כן, הוא מוסיף כי התוצאות שהתקבלו במחקר לא אחידות. "החוקרים התמקדו בעיקר באסיה, היכן שחלק ניכר ממחלות ויראליות מתפתחות, ומשם גם מתפשטות לאזורים ומדינות אחרות. לפי המחקר, יהיו אזורים מועדים יותר לפורענות, וכאלה שפחות".
עם זאת, אומר הפרופ', ישנה חשיבות למחקר ולמחקרים קודמים בנושא שמדגישים את הצורך בהיערכות מקדימה להתמודדות עם התפרצויות אלה. "המחקר מדגיש כי אי אפשר להסתכל על הדברים בנפרד, צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר, ולהביא זאת בחשבון בעת שבונים תוכנית מקיפה לשמירה על בריאות הציבור, אם בניטור ומעקב אחר הוירוסים האלה, ואם בפיתוח חיסונים כדי לצמצם את היקף התחלואה בעתיד".
הפרופ' מציין כי העלייה בטמפרטורות היא רק תסמין אחד של משבר האקלים העולמי. "בשנים האחרונות אנחנו רואים כי שינויי האקלים מובילים גם לעלייה באחוזי הלחות, לעונת חורף ארוכה מהרגיל בחלק מהמקומות, או לחורף גשום יותר, ושינויים אלה יכולים להשפיע גם כן על בריאות הציבור. דוגמה אפשרית לכך היא מספר מקרי התחלואה הגבוה השנה בקדחת מערב הנילוס. אחת הסברות היא שמגמת ריבוי המקרים החריגה נגרמה הן כתוצאה מעלייה בטמפרטורות והן בשל ריבוי הגשמים בחורף האחרון והופעת יתושים מוקדם יותר". הוא מוסיף כי יש צורך במחקר נוסף, וכי "ייתכן וההשפעה של מזג אוויר חם על וירוסים שונים תתבטא גם במגמות ירידה בתחלואה בווירוסים אחרים".
"בשנת 2024 נשבור שיאים חדשים בעלייה בטמפרטורות"
פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי "אנחנו מזהים כבר עשרות שנים את העלייה הגלובלית בטמפרטורות, אם כי המצב כעת הוא החמור ביותר. בשנת 2023 שברנו את כל השיאים מבחינת החום שנמדד בכדור הארץ, וככל הנראה בשנת 2024 נשבור שיאים חדשים". לדבריו, שינויי האקלים מתרחשים מעלייה בגזי החממה באטמוספירה, בין השאר על ידי שימוש נרחב בנפט, פחם וגז טבעי, בתחום התחבורה והחקלאות. "עד כה נצפתה עלייה בטמפרטורות בכדור הארץ ב-1.2 מעלות צלזיוס בממוצע. לכאורה זה לא נשמע הרבה, אבל ניקח למשל מחלת חום של ילדים, אז אולי מעלה אחת או שתיים לא משמעותיות מאוד, אבל 3 או 4 מעלות כבר משנות לחלוטין את התמונה. והמצב דומה גם באשר לכדור הארץ, כיוון שאם לא נעשה משהו, נגיע לסיטואציה שבשנת 2100 נראה עלייה של 4 מעלות, וזה חמור. צריך גם לזכור שאנחנו מדברים על עלייה בממוצע, כלומר יש גם מצבים קיצוניים מסביב לממוצע המדובר, ואזורים שבהם נמדדת עלייה גבוהה מאוד כבר עכשיו".
לטענת הפרופסור, שינויי האקלים מובילים לתסמינים שונים, בין השאר, גלי חום, עלייה של מפלס הים ושיטפונות, רוחות קיצוניות וכן השפעה גם על נגיפים שונים. "משבר האקלים הוא גם משבר בריאותי. מחקרים נוספים שנערכו לפני כן עסקו גם הם בקשר שבין שינויי האקלים להתפרצות מחלות, ובכך ששינויי האקלים יוצרים למעשה תנאים טובים יותר ליצורים ולנגיפים להתפשט גם מעבר לאזורים טרופיים, בדומה לנגיפי דנגי וזיקה. לפי התחזיות של המחקר הנוכחי, זה יתבטא בעתיד באופן ישיר עוד יותר בבריאות שלנו. כדי לפתור את זה צריך שינוי מערכתי משמעותי, כך למשל שימוש באופן נרחב יותר באנרגיה מתחדשת גם בתחומי תחבורה וחקלאות. זה בסוף מסתכם במנהיגים שלנו, ובשיתוף הפעולה בין מדינות העולם. בארץ למשל יש רגולציה כבדה לשימוש בפאנלים סולריים, ובמקום שהמדינה תעודד את זה, היא תומכת בחברות הדלק והנפט. באוסטרליה, לעומת זאת, האזרחים מקבלים את הפאנלים הסולריים ומשלמים עליהם סכום מסוים בכל חודש". ועם זאת, פרופ' פרייס מציין כי ישנה משמעות גם לפעולות הפשוטות היומיומיות שעושה כל אדם. "בצעדים פשוטים אפשר להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלנו בכדור הארץ: החלפת מנורות הבית למנורות LED, הקפדה על כיבוי האור, שימוש במכשירים חסכוניים אנרגטית, ייבוש בגדים שלא באמצעות מייבש, נסיעה בתחבורה ציבורית או באופניים, וכן הפחתה באכילת בשר בקר, ובכך הפחתה של גז החממה הנפוץ שנפלט - מתאן".