במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Metabolism הראו החוקרים מארצות הברית ומקוריאה הדרומית כי תאים זקנים שמצטברים במחזור הדם עלולים להאיץ תהליכי הזדקנות של עכברים צעירים שנחשפו אליהם. כשהחוקרים חיברו את מערכות הדם של עכבר צעיר ועכבר זקן, החיבור הביא להאצה בתהליכי ההזדקנות בתאי גופו של העכבר הצעיר, ולתהליך הפוך אצל הזקן – שתאיו עברו הצערה. אם יתברר שתהליך דומה מתרחש גם בגוף האדם, ייתכן שבעתיד יצטרכו רופאים לקחת בחשבון גם את גיל התורם בעת מתן עירוי דם.
הזדקנות של תאים מסוימים היא חלק מתהליך ההזדקנות של הגוף כולו. במסגרתו התאים מפסיקים להתחלק ועשויים להפריש חלבונים שמשפיעים לרעה על מצב הרקמות ומאיצים תהליכי דלקת. כשתאים מזדקנים מסיימים את תפקידם, תאי מערכת החיסון מפנים אותם מהגוף. אם תאים מזדקנים נשארים זמן רב בגוף ומצטברים ברקמות, הם עלולים לגרום לדלקות ולמחלות הקשורות בגיל – וכך לזרז את הזדקנות הגוף כולו. התאים המזדקנים האלו הם סימן ההיכר של הזדקנות הגוף.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
להפסקת ההתחלקות של התאים המזדקנים עשוי גם להיות יתרון: תאים מתחלקים מועדים יותר לשינויים גנטיים אקראיים (מוטציות), ושינויים כאלה שפוגעים בבקרה על חלוקת התא עצמה עלולים לגרום לסרטן. הזדקנות התאים מונעת מהם להתחלק וכך יכולה למנוע התפתחות של גידול סרטני.
האם עירוי דם צעיר עשוי לתרום לאריכות ימים?
החוקרים הראו שדי בעירוי דם חד-פעמי מעכבר זקן לעכבר צעיר כדי לגרום לעכבר הצעיר לפתח תסמינים של הזדקנות תאים ורקמות. ההשערה היא שמרכיבים בדמם של העכברים הזקנים מאיצים את ההזדקנות של עכברים צעירים. מחקר קודם של אותם חוקרים הראה כי בריאותם של העכברים הזקנים שקיבלו דם מעכברים צעירים השתפרה בעקבות פינוי התאים המזדקנים מגופם של העכברים הזקנים. בעיקר השתפרו מצב המוח ומצב הכבד.
קבוצת הביקורת במחקר הנוכחי כללה עכברים מבוגרים שטופלו בתרופות סֶנוֹלִיטִיוֹת – חומרים שמסייעים לפנות תאים מזדקנים מהגוף. ואכן, הדם של העכברים האלה לא גרם להזדקנות מואצת של העכברים הצעירים שקיבלו אותו. החוקרים הסיקו שתהליך ההזדקנות נובע לא רק מבלאי של הרקמות או מתגובה לנזקים שנגרמים עם הגיל, אלא גם מתאים מזדקנים שמצטברים בדמם של העכברים המבוגרים. התהליך הזה מתרחש אצל עכברים צעירים אפילו כשהם נחשפים רק למולקולות המופרשות מאותם תאים. פינוי התאים המזדקנים יכול להצעיר את העכברים.
בשנים האחרונות קיים מחסור באיברים להשתלה. הפתרון יכול להגיע מתרומת איברים של אנשים שהלכו לעולמם בשיבה טובה, אך איברים כאלה נושאים יותר מחלות הקשורות בגיל. מחקר משנת 2020 הראה שכשטיפלו באיברים המיועדים להשתלה באמצעות תרופות סנוליטיות, מצב השתל השתפר, והאיבר הפך דומה יותר לאיבר של תורם צעיר.
במחקר נוסף שפורסם לאחרונה הראו חוקרים מסין כי תרומת דם מעכבר צעיר לעכבר זקן יכולה להשפיע על ייצור הקולגן בעורו של העכבר הזקן. קולגן הוא החלבון העיקרי בעור ואחראי על שלמותו. בעקבות תרומת הדם, עורו של העכבר הזקן נעשה עבה יותר, התגובות הדלקתיות בו פחתו וכמות הקולגן בו גדלה. פעולת הגֵנים בעורו של העכבר הזקן השתנתה לדפוס שמאפיין יותר עכבר צעיר, והעור הפריש כמות גדולה יותר של חלבון שמעורב בין השאר בייצור קולגן. כלומר, תרומת דם מהעכבר הצעיר הצעירה את עורו של העכבר הזקן.
"הזדקנות תאים היא רק חלק מתהליך ההזדקנות של הגוף", מסייגת אירינה קונבוי (Conboy) מאוניברסיטת ברקלי, שהובילה את המחקר על חיבור מערכות הדם של העכברים הצעירים והמבוגרים. עם זאת, לדבריה "המחקר עוזר להסביר למה תרופות סנוליטיות לא הצליחו עדיין בניסויים קליניים כפי שציפו".
אם דם מבוגר אכן יכול להאיץ הזדקנות, זה מעלה סימני שאלה לגבי תרומות דם רבות מאנשים מבוגרים לצעירים. האם מנות דם שיש בהן מולקולות שהפרישו תאים מזדקנים עלולות להאיץ תהליכי הזדקנות אצל מקבל התרומה? כדי לענות על כך נחוץ מחקר מעמיק על בני אדם. השיקול של הצלת חיים אמנם קודם לעיכוב הזדקנות, אבל אם יתברר שתרומת דם משפיעה כך, אולי יהיה צורך לסווג מנות גם לפי גיל התורם, או למצוא טיפול מתאים למנות הדם שנתרמו, כדי להסיר מהן את אותן המולקולות. אם טיפול במנות הדם בתרופות סנוליטיות יהפוך את הדם הנתרם לאחיד מבחינת הרכב המולקולות, כפי שנעשה בעכברים במחקר, לא יהיה צורך לשים דגש על גיל התורם, ותהליך תרומת הדם יוכל להמשיך במתכונת הנוכחית.