וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, דיבר בפתיחות על הדיכאון שלו; אברהם לינקולן סבל מהתקפי דיכאון קשים; מרטין לותר קינג ניסה להתאבד לפני גיל 13 ובבגרותו סבל מדיכאונות. הוא סירב לקבל טיפול פסיכיאטרי. תמיד היו מנהיגים הסובלים ממרה שחורה, אבל לעיתים רחוקות הם הודו בכך בפומבי.
מי שכן הודה בכך בפומבי הוא הסנטור הדמוקרטי של פנסילבניה ג'ון פטרמן בן ה-53, שסיפר באחרונה כי שוחרר מהמרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד לאחר שנכנס אליו מרצונו בפברואר השנה לשישה שבועות לצורך טיפול בדיכאון קליני. זה האירוע הבריאותי השלישי של פטרמן בשנה האחרונה – בתחילת השנה עבר שבץ מוחי והתקנת קוצב לב. פטרמן התמודד לסנאט מול דוקטור אוז, ובעימות בין השניים בנובמבר התקשה בדיבור בגלל האירוע המוחי.
אחד משלושה שעברו שבץ מוחי יפתח דיכאון, כך שהתופעה מוכרת וידועה. מה שמייחד את פטרמן הוא העובדה שהודה בכך. "אני כל כך שמח להיות בבית. אני נרגש להיות האב והבעל שאני רוצה להיות", אמר בריאיון ל-CBS NEWS לצד אשתו ג'יזל בתום האשפוז, "אני רוצה שכולם ידעו שדיכאון ניתן לטיפול, והטיפול עובד". פטרמן הסביר שמעולם לא היו לו מחשבות אובדניות או רצון לפגוע בעצמו, אבל הוא הרגיש בעיקר אדיש, נשאר זמן רב במיטה, הפסיק לאכול וירד במשקל. הוא הוסיף ואמר שהוא מקווה שהפרסומים על מצבו יסייעו לאנשים אחרים הנאבקים בבעיות נפשיות לקבל עזרה. פטרמן זכה לאינסוף שבחים על אומץ ליבו לדבר בפתיחות על מצבו. הרופא שהוביל את הטיפול בסנטור, ד"ר דיוויד וויליאמסון, נוירו-פסיכיאטר בכיר ומנהל רפואי בוולטר ריד, הודיע שהדיכאון של פטרמן נמצא כעת בהפוגה, וכי הוא מוכן לשוב לעבודה.
>> דגל שחור: סוגי הדיכאון ודרכי הטיפול
דיכאון מז'ורי: תסמינים ודרכי טיפול
"דיכאון קליני, הנקרא בשפה המקצועית דיכאון מז'ורי, מתבטא בשבועיים ומעלה של ירידה במצב הרוח או בהנאה ועניין בפעילויות שונות המלווים בתסמינים נוספים כגון הפרעה בשינה או בתאבון, ירידה במרץ, מחשבות שליליות ופסימיות ועוד, המביאים למצוקה וירידה בתפקוד", מסביר ד"ר אלדר הוכמן, מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה, "הדיכאון המז'ורי, כמו מצבים רפואיים אחרים, עלול להופיע בדרגות חומרה שונות ולהימשך פרקי זמן משתנים. בחומרה הגבוהה עלולה להיות פגיעה תפקודית משמעותית ואובדנות. חשוב לדעת כי ניתן לטפל בהצלחה בדיכאון זה, לרוב בשילוב של טיפול תרופתי ושיחתי ובאמצעים נוספים".
"דכאון קליני הוא אפיזודה", מוסיף הפסיכיאטר אהוד רוזיצקי, "התנאי להגדרה של דיכאון הוא שלפחות לתקופה של שבועיים יופיעו התסמינים הבאים – מצב רוח ירוד, חוסר כוחות ויכולת להניע את עצמך, לעשות דברים מהבסיסיים ביותר כמו עבודה ולימודים, ועד דברים של פנאי שבעבר נעשו בהנאה גדולה. פסימיות, ראייה שחורה של העתיד, מחשבות מיאוס מהחיים, עד חשיבה אובדנית, ובצורה החמורה ביותר מחשבה על התאבדות. לדיכאון יש גם צד פיזי, הפרעות שינה שבאות לידי ביטוי או בשינה מקוצרת או בשינה של שעות רבות. הפרעות תיאבון וירידה במשקל, או תמונה הפוכה של עלייה בתיאבון ועלייה במשקל, קושי להתרכז קושי להוביל תהליכים. לדיכאון יש כמובן השפעה על התפקוד בעבודה, בלימודים ובחברה".
למה כל כך קשה להודות בזה?
"לאורך השנים הייתה סטיגמה שבעיה נפשית נחשבת לחולשה, בושה גדולה, משהו שצריך להסתיר אותו, כתם גדול", מסביר ד"ר רוזיצקי, "שמות וכינויים כמו משוגע, ירד מהפסים, מטורף, הזוי, אלה שמות שקשורים לבריאות הנפש ויש להם קונוטציה שלילית ופוגענית. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חיובית של פריצת הסטיגמה. העובדה שמפורסמים, בעיקר אמנים, דיברו באופן פתוח על הבעיות הנפשיות שלהם עודדה אנשים לפנות לטיפול ולא להתבייש. הסטיגמות עדיין מושרשות בחברות שמרניות יותר, כמו החברה הערבית או הציבור החרדי".
וד"ר הוכמן מוסיף: "אני מעריך את הסנטור על הפתיחות בנושא ואת תרומתו להפחתת הסטיגמה בנושא מצוקה נפשית. לצערי יש עדיין דעות מפלות בחברה לגבי המתמודדים עם קשיים נפשיים ופנייה לעזרה. סטיגמה זו מעכבת אנשים בפנייה לטיפול ובקבלת עזרה ובכך עלולה להחמיר את מצבם. דיכאון יכול ללוות מחלות גופניות שונות ולהתגבר בתקופות מורכבות כגון ההתמודדות עם הקורונה. הטיפול במצבים אלה דורש גם התייחסות לתסמיני הדיכאון. כחלק מהסטיגמה אנשים בתפקידים שונים חוששים לדבר בשקיפות על התמודדותם עם חולי נפשי לעומת תחומים אחרים ברפואה. כחלק מהשירות של המטפלים בבריאות הנפש אנחנו מבקשים לעודד ידע בנושא ודרכי פנייה לעזרה נפשית ולהפחית את האפליה בנושא".
עוד בנושא ב-mako בריאות:
>> המילים שאנשים בדיכאון תמיד אומרים
>> 12 שיטות שיעזרו לכם לצאת מהדיכאון
>> 10 סימנים מפתיעים לכך שאתם בדיכאון ולא יודעים את זה
שליש מהבוגרים יסבלו מאפיזודה דיכאונית
כאמור לאורך ההיסטוריה היו לא מעט מנהיגים שסבלו מדיכאון אך רובם לא דיברו על זה, וחלקם אף לא טיפלו בזה כדי שמצבם לא ידלוף לתקשורת. מנהיגים נוהגים לטפח תדמית חזקה, של מישהו שאזרחי המדינה יכולים לסמוך עליו, ונשאלת השאלה האם אפשר לסמוך על מנהיג הסובל מדיכאון קליני? האם הוא יכול לתפקד ללא בעיה? האם הדיכאון יכול לחלוף לגמרי?
"היום אפשר לרפא דיכאון ורוב האנשים שסובלים מדיכאון יצאו ממנו", אומר ד"ר רוזיצקי, "סנטור שצריך לנהל – אם הוא מטופל תרופתית, הוא יכול לתפקד ללא בעיה. התרופות בדרך כלל מתחילות להשפיע אחרי שבועיים-שלושה, ובדרך כלל חזרה לתפקוד מלא היא בין חודש לחודשיים. צריך להמשיך טיפול מניעתי שמשתנה מאדם לאדם בדרך כלל לאורך מספר חודשים עד שנה. עם זאת, אפיזודה חוזרת מצריכה טיפול ארוך יותר, וככל שיהיו לאדם יותר אפיזודות, כך יידרש טיפול תרופתי ארוך יותר. בעולם המודרני מדברים על זה שכשליש מהבוגרים בני 18 ומעלה יסבלו מאפיזודה דיכאונית לפחות פעם בחיים. הנתונים מראים כל הזמן על עלייה בשכיחות, והיום דיכאון כבר מוגדר כמגפה כלל עולמית שיש להתייחס אליה ולטפל בה".
"כמו בכל מצב של חולי, השאלה של תפקוד בזמן החולי, גם למנהיגים בתחומים השונים, תלויה בחומרת המצב המשתנה בין מקרה למקרה", אומר ד"ר הוכמן, "הירידה בתפקוד כאמור יכולה להיות זמנית, עם חזרה לתפקוד הבסיסי כעבור תקופת זמן ותחת טיפול. כמו במצבי חולי אחרים חשובה האחריות של האדם בפנייה לאבחון וטיפול ושיתוף הגורם המקצועי בהערכה לגבי הצורך בחופשת מחלה על פי מצבו".
דוקטור רוזיצקי מסכם: "בישראל אין מי שלא זוכר את מילותיו של מנחם בגין ז"ל 'איני יכול עוד', שהשאירו לא מעט אזרחים בטראומה. בארה"ב הנושא של כשירות נפשית של נשיא זוכה ללא מעט דיבורים בתקשורת. פסיכיאטרים עשו אבחונים לדונלד טראמפ וקבעו שיש לו הפרעת אישיות והפרעות קוגנטיביות. זה גם עורר שאלות אתיות, האם אפשר לאבחן מנהיג דרך הופעה והדיבור שלו בלבד. גם אצל הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן עלו שאלות בגלל גילו האם הוא מסוגל לתפקד מבחינה קוגניטיבית. לאחרונה לאור כל מה שקורה באוקראינה מתארים את פוטין כפרנואיד פסיכוטי הסובל מדיכאון. לא ידוע אם זאת אמת, אבל אצל מנהיגים, בעיקר כאלה שכל החלטה שלהם יכולה לשנות עולם, תמיד תעלה שאלת הכשירות הנפשית. מנהיגים בסדר גודל כזה יבחרו להסתיר את מצבם הנפשי ולקבל טיפול בסתר".
אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:
- ער"ן - בטלפון 1201*
- סה"ר https://sahar.org.il