נגיף קורונה מוכר מתפשט בצורה חריגה בקפריסין. לא מדובר בנגיף COVID-19 ששטף את העולם בשנים האחרונות, וגם לא בנגיף קורונה מוכר אחר הפוגע בבני אדם. הפעם הנגיף המדאיג תוקף חתולים.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
נגיף קורונת החתולים (FCoV), הוא נגיף מוכר מזה שנים שעובר בין חתולים ובדרך כלל גורם אצלם למחלה קלה. המחלה מידבקת מחתול לחתול ישירות ודרך הצואה. גם לאחר ההחלמה ארגז החול עדיין נשאר מזוהם בנגיף במשך שבועות. לדברי הווטרינרית ד"ר בת שחף, לפעמים הנגיף מתבטא במופע קשה יותר של המחלה הנקרא Feline infectious peritonitis) FIP), לפי אחת ההשערות בגלל מוטציה המתרחשת בגופו של החתול החולה. מופע זה של המחלה, שעד היום הופיע בכחמישה אחוזים מהחתולים החולים, עלול להיות קטלני ואין לו כיום חיסון או טיפול שקיבלו אישור. בקפריסין עוקבים היטב אחרי מצב חתולי הבית והרחוב שם, ובשנה רגילה מגלים שלושה או ארבעה חתולים הלוקים ב-FIP הקטלני. השנה באופן חריג ביותר התגלו בין ינואר לסוף אפריל 98 חתולים שמתו מ-FIP שאומת במעבדה, ומאז מתו עוד כמה חתולים. עם זאת לפי הערכות וטרינרים מקומיים מחודש מאי, מספר חתולי הרחוב שמתו מהמחלה עלול להגיע עד ל-300 אלף, כ-30 אחוזים מאוכלוסיית חתולי הרחוב הקפריסאית, שעמדה על כמיליון חתולים. אין כרגע אישור למספר זה ממשרד החקלאות הקפריסאי, והוא מבוסס על הערכת חוסרים מהנתונים של הרשויות והערכות גסות של תמותה בקרב חתולי רחוב שנעשו על ידי וטרינרים ופעילים. עדיין לא ברור אם מדובר בשינוי בנגיף קורונה הרגיל של החתולים שגרם לעלייה גדולה כל כך במקרי FIP, או שיש גורם אחר כלשהו שאחראי לתפוצה גדולה מהרגיל של הנגיף ועקב כך לעלייה במספר הכולל של חתולים חולים ולכן גם של חתולים הלוקים בסיבוך. באירופה מודאגים מייצוא אפשרי של הנגיף מקפריסין ליבשת באמצעות בני אדם המעבירים חתולים במטוסים, וההמלצה היא לבדוק חתולים לנוכחות הנגיף לפני העלייה למטוס. לדברי ד"ר בת שחף אין כרגע סיבה לדאגה בקרב בעלי החתולים בישראל, אך בעלי חתולים הטסים לקפריסין הקיץ, כדאי שימנעו ממגע עם חתולים שם, רק ליתר ביטחון, כדי לוודא שאינם מעבירים עם בגדיהם או נעליהם את הנגיף בחזרה הביתה.
ובחזרה למחלות של בני אדם
בניגריה מת ילד בן 4 מדיפתריה, והיה החולה הראשון במגפה במחוז אבוג'ה, כך פרסם משרד הבריאות הניגרי. בסך הכול 160 חולים מאומתים חדשים התגלו במדינה במהלך יוני, 80 מהם מקושרים למקרים מאומתים קודמים. כ-82 אחוזים מהחולים בדיפתריה במדינה אינם מחוסנים נגד המחלה. בסך הכול כמעט 800 מקרים מאומתים התגלו מאז תחילת השנה. הכיסוי החיסוני נגד דיפתריה במדינה מוערך בכ-56 אחוזים, מספר שלא קרוב כלל לכ-86 אחוזים מחוסנים הדרושים לחסינות עדר שתמנע את המחלה כליל.
באירופה המחוסנת היטב נגד דיפתריה דיווחו על 50 חולים מאז תחילת 2023, מתוכם 2 מתים מבלגיה ומלטביה. רוב מקרי התחלואה הם בקרב מהגרים, ואין כרגע סכנת התפשטות בקרב האוכלוסייה הכללית. אחוז המחוסנים באיחוד נע בין 85 אחוזים באוסטריה ועד ל-99 אחוזים בכמה מן המדינות.
החיסון ניתן בישראל בחינם בטיפות חלב ובקופות החולים. הוא חלק מתוכנית החיסונים השגרתית לתינוקות, וילדי בית הספר ובוגרים מקבלים אותו ביחד עם חיסון הטטנוס.
חצבת
דרום אפריקה, שגם בה התגלו בשבועות האחרונות כמה מקרי דיפתריה, מתמודדת כבר חודשים עם מגפת חצבת. התווספו למניין עוד עשרה מקרים בימים האחרונים ובסך הכול נספרו שם 1,100 מקרים מאז אוקטובר 2022. בכמה ממחוזות דרום אפריקה כבר התגברו על המגפה, אך באחרים עדיין מתגלים מקרים אקראיים.
ברפובליקה העממית של קונגו ספרו כבר 99,176 חולי חצבת משוערים מאז תחילת השנה, מהם מתו 1,239 חולים, נכון למאי. כמו שקורה בעולם השלישי, שיעור המוות שם מגיע לכדי 1.2 אחוזים, שיעור גבוה במיוחד יחסית לעולם המערבי שבו ההערכה היא שכ-0.1 אחוזים מהחולים מתים מהמחלה.
ובבריטניה מודאגים מירידה בשיעור התחסנות הילדים נגד חצבת ומזהירים מפני מגפה אפשרית עם עשרות אלפי חולים. כ-10 אחוזים מהילדים לא מחוסנים כשהם מתחילים את בית הספר, ומדובר בשיעור ההתחסנות הנמוך ביותר בבריטניה מזה עשור לפחות, כשבאזורים מסוימים הוא מתדרדר עד כדי 70 אחוזים, מספר נמוך בהרבה מ-95 האחוזים הדרושים כדי למנוע התפרצויות חצבת. עד סוף יוני התגלו שם 128 מקרים, רובם בלונדון, כך שאפילו אין צורך לייבא את המחלה לממלכה. היא כבר שם.