קורה לכם לפעמים שאתם מנהלים שיחה ומילים מתחילות לברוח לכן מהפה? פתאום יש לכם בלק אאוט מוחלט לגבי מילה שרירותית וסתמית ששכחתם איך היא נשמעת ואיך מבטאים אותה? או נניח, אתם מתקשים לפתע לחשוב על שם של אדם אף שאתם רואים אותו בבירור בעיני רוחכם?
ובכן, סקירה בבי.בי.סי חקרה את שורשי התופעה, ומספרת שהמיתוס גורס כי מדובר בשכחה רגעית - סוג של סוגיה קוגניטיבית שאופיינית לאנשים בגיל העמידה ומעלה. הדבר נכון חלקית. מבוגרים אכן מתקשים יותר להיזכר במילים במהלך שיחה, אבל הם לא לבד. מדובר בתופעה שמתרחשת כבר בבגרות צעירה, ו"פוגעת" בגברים ובנשים כאחד, אם כי יש סיכוי רב יותר שמבוגרים ואנשים דו לשוניים ישכחו יותר מילים מאחרים. הסיבה לתופעה אינה ברורה לגמרי, כי המוח הוא עדיין אחד הדברים הכי סבוכים ומרתקים שיש בעולם.
חוקרים מצאו כי המילים שהכי מכשילות אותנו ללא אזהרה מוקדמת קשורות לשמות עצם. הקושי לשחזר את המילה במוחנו עלול להימשך בין שבריר שנייה לדקות ואף לשעות, וכמו שאתם ודאי מכירים בעצמכם – זה מעצבן מאוד. התחושה היא שהמילה המפוספסת נמצאת ממש על קצה הלשון אבל לא באה לידי ביטוי. פסיכולוגיים מכנים זאת כ-TOT – קיצור לביטוי באנגלית: tip-of-the-tongue. השאלה היא מדוע זה קורה והאם יש איך לעזור לזה להיפתר מהר, ולא יממה מאוחר יותר, באישון לילה, תוך כדי חלום.
אתם לא מדמיינים, זה באמת קורה לכם
למחקר האמפירי הראשון שעסק בתופעה זו אחראים חוקרי הרווארד רוג'ר בראון ודיוויד מקניל, והוא פורסם בשנת 1966. במחקרם, בראון ומקניל הקריאו בפני המשתתפים הגדרה מילונית של מילים נדירות באנגלית וביקשו מהם לומר מהי המילה שהגדירו. התוצאות נחלקו לשלוש:
- 1. חלק מהמשתתפים הצליחו לשלוף במהרה את המילה.
- 2. חלק מהמשתתפים אישרו שזו אכן המילה שחיפשו ברגע שחשפו אותה מולם (אולם לא הצליחו להיזכר בה בעצמם).
3. חלק מהמשתתפים נזכרו במילה שרצו אך למעשה לא הייתה זו המילה הנכונה.
אם משתתף העיד כי חווה מצב TOT, החוקרים ביקשו לסייע לו בכך שביקשו ממנו לספק מידע כלשהו על מילת היעד שהוא מנסה לשלוף. כמו למשל כמה הברות יש למילה, אילו מילים מזכירות את המילה שהוא מחפש, כמה אותיות יש בה ובאיזה אות היא מתחילה. ממצאי המחקר הוכיחו שהתחושה של "מילה שתקועה על קצה הלשון" אכן קיימת והיא ראויה להיבדק כראוי כדי להבין כיצד המידע שמור ומאוחסן במוח ואיך ניתן לפתור זאת במהרה. אחד הדברים שהיו ברורים לחוקרים הוא שבדומה לאסטרונומים שחוקרים תופעות ארעיות כמו סופרנובה, מצבי TOT יתרחשו בכל מקרה, רק אי אפשר לדעת בדיוק מתי.
במחקר אחר בדקו באיזו תדירות מצבים אלה מתרחשים ומה הסבירות שהם נפתרים. המשתתפים במקרה זה התבקשו לנהל יומן שבועי, ובו לתעד כל פעם שחוו מצב של TOT. כך יכלו החוקרים להעריך את תדירות המקרים. התוצאות העידו כי תלמידי קולג' חווים זאת עד פעמיים בשבוע. בקרב אנשים בשנות ה-60 לחייהם, השיעור מעט גבוה יותר, וכצפוי, בני ה-80 ומעלה חווים מצבי TOT בשיעור כמעט כפול מזה של הסטודנטים. הבשורה הטובה היא שלפי מחקרי היומן, הוכח כי ניתן לפתור זאת. למעשה שיעור ההצלחה במחקרים עמד על יותר מ-90 אחוז.
עם זאת, עלינו להיות זהירים כאשר אנו מפרשים נתונים אלו. ייתכן שהמבוגרים, המודאגים יותר מפגיעות בזיכרון, יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתור אותן, שכן הרצון שלהם להימנע מהטעויות גדול יותר, מה שגורם להם לכתוב ביומנים את כל המצבים, כמו גם העובדה שאורח החיים שלהם פחות עמוס מזה של המשתתפים הצעירים, ולכן אחוזי ההצלחה היו גבוהים יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת.
עוד ב-mako בריאות:
>> לא זוכרים אם נעלתם את הדלת? זו הסיבה
>> קבלו אותו: הירק שמפחית חשק למתוק
>> אוכלים כשאתם בסטרס? מצאנו פתרון עבורכם
תקפצו שנייה: אירובי יכול לעזור
כמו בנושאים רבים בהזדקנות קוגניטיבית, ניתן להסתכל על תופעת מצבי TOT ככוס חצי ריקה או חצי מלאה. כישלונות אחזור אלה יכולים להיחשב כראיה להחלשת הקשרים בין משמעויות המושגים למילים המציינות אותן בזיכרון לטווח הארוך, אבל לפי הפסיכולוגית דונה דלגרן מאוניברסיטת אינדיאנה, ייתכן כי שכחת המילים אינה השלכה של גיל, כי אם של ידע. אם בדרך כלל יש למבוגרים יותר מידע בזיכרון לטווח הארוך, הם עשויים לחוות יותר מצבי TOT. ברגע שזה קורה, נדרשת השקעה בניסיון למצוא את המילים עד שלבסוף ישלפו את המילה החסרה, וזה אגב לא רע.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות אם כך? הסתבכתם ולא שלפתם את המילה? בקשו מחבר רק רמז קטנטן. אל תבקשו את המילה עצמה, אלא נסו לתרגל בעצמכם את החיפוש אחריה, מה שיקל את החיפוש שלה בפעם הבאה שתיתקלו בה. עוד דבר שניתן לעשות הוא לשמור על הכושר האירובי שלכם. מחקרים מצאו כי אנשים ששמרו על כושר סבלו פחות ממצבים של מילים שנמצאים ממש על, נו, איך קוראים לדבר הזה בלשון?