מומחי בריאות מזהירים: עולה ההסתברות להתפרצות מגפה חדשה

במאי 2023 הכריז ארגון הבריאות העולמי כי מצב החירום הבריאותי העולמי שהוכרז בעקבות התפשטות נגיף הקורונה הסתיים. הנגיף לא הוכרע, אך נראה שהסתגלנו אליו ולמדנו לחיות לצידו. ועם זאת, סכנת המגפה העולמית עדיין מלווה אותנו, ומומחי בריאות מזהירים כי עלתה ההסתברות להתפרצות של מגפה אחרת בשנים הקרובות. ייתכן שהיא תהיה קטלנית אף יותר מזו שגרם לה נגיף הקורונה.

"לאורך ההיסטוריה, שום דבר לא הרג יותר בני אדם מאשר נגיפים, חיידקים וטפילים מחוללי מחלות. לא אסונות טבע כמו רעידות אדמה או הרי געש וגם לא מלחמות – אין מה להשוות בכלל", כתב עורך לשעבר בכתב העת הפופולרי טיים (Time), בריאן וולש (Walshe), בסקירה שהקדיש להיסטוריה של המגפות עד הקורונה. המספרים מלמדים שבמאה השנים האחרונות מספר המחלות הזיהומיות החדשות שהתגלו גדל כמעט פי ארבעה לעומת העבר. המגמה המדאיגה עלולה לאותת על מה שצפוי לנו בשנים הבאות.

מיתושות ועד קופים

מחלות רבות עוברות לבני אדם מבעלי חיים אחרים. במקרים רבים ההדבקה מתרחשת כשבעל חיים הנגוע במחולל המחלה עוקץ או נושך אדם, לרוב כדי למצוץ את דמו. בתוך כך הוא מחדיר את מחולל המחלה לגופו של האדם. מחלות כאלה נקראות מחלות וקטוריות, משום שמעבירי המחלה, למשל יתושות, זבובי חול או קרציות, משמשים מעין קו מחבר (וקטור) שמתווך בין מחולל המחלה לקורבנו האנושי. מדי שנה נדבקים מיליוני בני אדם במחלות וקטוריות בהן מלריה, מחלת ליים, קדחת מערב הנילוס, זיקה וקדחת דנגי, בעיקר באזורים הטרופיים של העולם.

סוג אחר של מחלות שעוברות לבני אדם מבעלי חיים הוא המחלות הזואונוטיות, כמו כלבת, שפעת העופות ואבולה. המחלות האלה עוברות לבני אדם שבאים במגע עם בעל חיים, כגון יונק, עוף או זוחל, שנגוע בגורם המחלה. לפעמים מדובר במגע ישיר ברקמות ובנוזלי גוף של בעל החיים, כמו בשר, רוק, דם והפרשות אחרות, ובמקרים אחרים זהו מגע עקיף דרך משטחים מזוהמים או הימצאות באזורי המחיה של בעלי חיים נגועים משוטטים.

גם הנגיף SARS-CoV-2, מחולל מגפת הקורונה העולמית של ראשית העשור הנוכחי, הוא נגיף זואונוטי. מקורו המדויק עדיין נחקר, אך ההערכה היא שהוא הגיע לבני האדם מעטלפים, אולי ישירות ואולי דרך בעל חיים אחר שנדבק מעטלף ולאחר מכן העביר את המחלה לאדם. בדרך כלל חיות חולות לא מדביקות בני אדם, אך ככל שנמצאים יותר זמן במחיצתן – הסכנה גוברת. כשדבר כזה קורה, המפגש בין מחולל המחלה למערכת החיסון האנושית, שלא נתקלה בו מעולם, עלול להוביל להתפרצות של מגפה קטלנית.

מחלות מכל עבר

בחברה המודרנית, רובנו חיים בערים ואיננו פוגשים כמעט בעלי חיים בסביבתם הטבעית או במשקים חקלאיים. בתנאים האלה, קל לפתח תחושת ביטחון כוזבת, כאילו מחלות מידבקות אינן נוגעות לנו. האמונה הזאת מופרכת מיסודה. כפי שנוכחנו במגפת הקורונה, מחלות עלולות להתפרץ בכל רגע ולהתפשט במהירות.

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי, מדי שנה חולים קרוב למיליארד בני אדם במחלות שמקורן בבעלי חיים, ומיליונים מביניהם משלמים על כך בחייהם. למעשה, קרוב לשישים אחוז מהמחלות המידבקות בעולם, מקורן בבעלי חיים. בשלושים השנים האחרונות לבדן התגלו יותר משלושים מחוללי מחלות חדשים שפוגעים בבני אדם. 75 אחוז מהם הגיעו מבעלי חיים.

הבעיה לא פסחה גם על המזרח התיכון. בארגון הבריאות העולמי מציינים כי בשני העשורים האחרונים דווח על התפרצות של מחלות זואונוטיות ב-18 ממדינות האזור המנהלתי של מזרח הים התיכון, המשתרע מסומליה ועד אפגניסטן אך מסיבות פוליטיות לא כולל את ישראל. יתר על כן, מספר מקרי המוות היה גבוה יותר מכל אזור אחר.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי 

בארגון הסבירו כי יש גורמים רבים שמעלים את הסיכון להתפרצות של מחלות שמקורן בבעלי חיים דווקא באזור הזה. בין השאר יש בו אוכלוסיות גדולות יחסית של אנשים שעדיין מקיימים חקלאות מסורתית וחיים במגע מתמשך עם חיות המשק. לכך מצטרפים הגידול בנפח הסחר הבינלאומי, תנועה רבה של אנשים בין מדינות האזור, תנועת בעלי חיים בין מדינות שכנות, והקושי של מערכות הבריאות בחלק ממדינות האזור לזהות התפרצויות בשלב מוקדם ולרסן אותן לפני שיהפכו למגפות.

יש באזור כמה מחלות שנוכחות בו באופן קבוע ומתפרצות מדי פעם – למשל כלבת. עלמחלות כאלה נגיד שהן אנדמיות למזרח התיכון. בשנים האחרונות נרשמו באזור גם התפרצויות חדשות ולא שגרתיות. בסודן התפרצה הקדחת הצהובה – מחלה נגיפית המועברת על ידי יתושות; בתימן היו התפרצויות של צ'יקונגוניה, עוד מחלה שמועברת בידי יתושות ועלולה להיות קטלנית; בתוניסיה התפרצה קדחת מערב הנילוס, ולאחרונה התגלו יתושות נגועות בנגיף גם בישראל; בדרום אירופה אף מתו כמה אנשים מאותה מחלה; ובאפגניסטן, פקיסטן ואיראן נרשמות מדי פעם התפרצויות של קדחת קרים-קונגו, המועברת בידי קרציות.

ויש עוד – ב-1976 התפרצו בסודן וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו – שנקראה אז זאיר – שני זנים שונים של קדחת דימומית קטלנית שזכתה לשם אבולה. ההשערה היא שהנגיף מקנן בצורה לא מזיקה בתאי גופם של עטלפים, ושמדי פעם הוא עובר מהם לשימפנזים, שמדביקים בני אדם שחדרו לאזור המחיה שלהם.

עוד מחלה מידבקת מסוכנת שמתבטאת בדימומים היא קדחת השבר הסורי-אפריקאי שמועברת בעקיצות של יתושות או במגע ישיר בבעלי חיים נגועים. המחלה נפוצה בעיקר במזרח אפריקה ובדרומה, במדינות שמדרום לסהרה. עם זאת, התפרצויות נרשמו גם במצרים, בערב הסעודית ובתימן. השנה, למשל, דיווח ארגון הבריאות העולמי על התפרצות של המחלה באוגנדה.

גם ישראל אינה חסינה. בשנת 2006 התפרץ בכמה מדינות במזרח התיכון נגיף חדש של שפעת העופות שהדביק גם בני אדם, וב-2009 חלו בו כעשרת אלפים איש בישראל ועוד רבים ברחבי העולם. המחלה עדיין נוכחת, ולאחרונה הולכים ומתרבים הדיווחים על יונקים שנדבקו בה, כולל בני אדם. על כן, כשבחודש ינואר השנה זוהה אותו נגיף בלולים בקיבוץ מגל ובבאר טוביה, משרד הבריאות מיהר לבודד את העופות הנגועים או להשמיד את כל הלולים בסביבה הנגועה.
עוד מחלות זואונוטיות ראויות לציון, במזרח התיכון ובעולם כולו, הן מחלת האיידס, שמקורה כנראה בשימפנזים, ומחלת אבעבועות הקוף, שלמרות שמה נפוצה בעיקר אצל מכרסמים והתפשטה בשנה שעברה (2022) במדינות רבות, כולל ישראל.

הנגיף המושלם

מעריכים כי בכדור הארץ קיימים עשרה נוניליון נגיפים – 1 ואחריו 31 אפסים. מביניהם אנו מכירים כ-220 מיני נגיפים שמדביקים בני אדם. רוב הנגיפים הללו הגיעו לבני האדם מבעלי חיים, ונראה שמספרם נמצא במגמת עלייה.

נגיפים הם טפילים, כדי לשרוד ולהתרבות הם חייבים לחדור לתוך תא חי של יצור אחר, החל בחיידקים ובצמחים וכלה בבני אדם. כשהם נכנסים לתא, הם משתלטים על המנגנונים שלו ומאלצים אותו לייצר עותקים רבים של הנגיף, עד שהתא לא יכול להכיל יותר את כולם, והוא מתפוצץ ופולט החוצה את הנגיפים החדשים, שיכולים לחפש תאים חדשים להדביק. בדרך כלל הנגיף מתמחה בסוג מסוים של תא השייך ליצור מסוים. לדוגמה, נגיף שמותאם להדביק חיידקי E. coli לא יוכל להדביק תאי לבלב של דוב קוטב.

כדי לעבור ממין אחד למשנהו, הנגיף חייב לעבור כמה מכשולים. כדי להידבק בנגיף של שפעת חזירים, למשל, אדם צריך להיות במגע הדוק עם חזיר חולה ולשאוף כמה שיותר נגיפים לריאותיו. אז הנגיף חייב לחדור לתוך התאים של דרכי הנשימה של קורבנו לפני שמערכת החיסון לוכדת ומחסלת אותו. לשם כך הוא צריך להיקשר לקולטנים הנמצאים על פני התאים, לחדור באמצעותם פנימה ולבסוף להצליח להשתלט על מנגנוני התא ולגרום להם לשכפל עוד ועוד נגיפים.

בדרך כלל נגיפים של בעלי חיים לא ידביקו בני אדם, בגלל הבדלים גדולים בין קולטני התאים של בעל החיים לאלה שעל תאי האדם. אך מדי פעם משהו משתבש בתהליך הייצור של הנגיף, ונוצר נגיף עם מבנה קצת שונה. לרוב השגיאות האלה, שקרויות מוטציות, אין שום השפעה וחלקן אפילו מזיק לנגיף. אבל לעיתים נדירות נוצר שינוי שמאפשר לנגיף לזהות קולטנים של מין אחר ולחדור באמצעותם לתאים שלו. יש אפילו מקרים שבהם נגיף חדש ובר מזל במיוחד צבר לא רק שינוי גנטי אחד, אלא סדרה שלמה של שינויים שנדרשים ביחד כדי להדביק מין חדש.

ככל שבעל החיים הפונדקאי החדש דומה יותר לבעל החיים הפונדקאי המקורי, גדל גם הסיכוי שהמעבר יצליח. לכן נגיף שמותאם למשל לשימפנזים, הדומים לנו מבחינה גנטית, עשוי לעבור לבני האדם די בקלות.

נגיף שמצליח להדביק שני מינים שונים, יכול להמשיך להתרבות בשניהם, ולצבור בהדרגה עוד ועוד שינויים. בהדרגה עלולות להצטבר מוטציות שישנו את תכונותיו בצורה שתעשה אותו אלים יותר אך מידבק יותר. ואם זה נגיף שרוב האנשים או כולם לא נחשפו אליו בעבר ולא פיתחו חסינות נגדו, הוא עלול להתפשט בקלות מאדם לאדם ולחולל מגפה. נגיפים נשימתיים, שמדביקים בטיפות רוק קטנות שמרחפות באוויר כשאנו משתעלים או מתעטשים, מופצים כך בקלות רבה במיוחד. הסכנה גדלה אף יותר כשנגיף מפתח יכולת להדביק קורבנות נוספים עוד לפני שהופיעו תסמינים כלשהם שמעידים שהאדם חולה, כי קשה במצב הזה לבודד את החולים ולעצור את הפצת הנגיף מאדם לאדם.

הרשימה השחורה

לפי הנתונים הרשמיים, כמעט שבעה מיליון בני אדם מתו ברחבי העולם ממגפת הקורונה. בפועל סביר להניח שמספרם גבוה אף יותר, עקב דיווחים לא מהימנים של חלק ממדינות העולם. אף שמדובר במספר עצום, נגיף הקורונה אינו קטלני במיוחד ורוב הנדבקים בו מחלימים. יש די והותר מחלות הרבה יותר קטלניות. למשל, בהתפרצויות האחרונות של מחלת האבולה באפריקה מתו כ-60 אחוז מהחולים, ואילו זן שפעת העופות H5N1 קוטל כ-56 אחוז מהנדבקים בו. הנגיף המחולל את מחלת ה-MERS, מין של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 המפורסם המוכר לנו מהמגפה, אומנם ממעט להדביק בני אדם, אך כשליש מהחולים בו לא שורדים את המחלה. מומחי בריאות חוששים שהמגפה הבאה תהיה קטלנית יותר ממגפת הקורונה ותגבה את חייהם של רבים, אולי בדומה לשפעת הספרדית של ראשית המאה העשרים, שלפי ההערכות הרגה כחמישים מיליון בני אדם.

מכיוון שמספר מחוללי המחלות הפוטנציאליים שעלולים לפגוע בבני אדם גדול מאוד, ואילו המשאבים למחקר ופיתוח מוגבלים, הכין ארגון הבריאות העולמי רשימת מחלות "שמהן נשקף הסיכון הגדול ביותר לבריאות הציבור עקב פוטנציאל המגפה שלהן או שאין נגדן אמצעים מספקים, או אמצעים כלשהם". תעדוף המחלות, שמתעדכן מדי פעם, נועד להנחות מדענים, ממשלות וארגונים היכן להשקיע מאמצים ותקציבים. הרשימה כוללת בעיקר מחוללי מחלה זואונוטיים שלא גרמו עד כה להדבקה המונית של בני אדם, אך הם עלולים לרכוש יכולת כזאת בעתיד.

ניפה

מחולל המחלה: נגיף ניפה (NiV)

מופצת על ידי: יונקים. בעיקר עטלפים וחיות משק

תסמינים: מחלת חום ונשימה, שעלולה להסתבך לדלקת מוח

שיעור תמותה: 75-40 אחוז

ובהרחבה: נגיף ניפה (Nipah) זוהה לראשונה לפני יותר מעשרים שנה, כשמחלה לא מוכרת התפשטה בין מגדלי חזירים במלזיה. זמן לא רב לאחר מכן הוא הגיע עם חזירים נגועים גם לסינגפור. בסך הכול נרשמו בהתפרצות הזאת כמעט 300 חולים, ויותר ממאה מהם מתו מהמחלה. ב-2001, אחרי שהמחלה נעלמה ממלזיה, הופיע הנגיף שוב, הפעם בבנגלדש ובהודו, שם הוא ממשיך לאיים על בריאות הציבור גם כיום. בספטמבר 2023 דיווחו רשויות הבריאות בהודו על שישה חולים חדשים, ובהם שני מתים. בעקבות זאת הופעלו אמצעים בהולים לעצירת התפשטות הנגיף.

הנגיף מדביק באופן טבעי עטלפי פירות וחיות בית ומשק כמו חזירים, סוסים, חתולים וכלבים. מהם הוא עלול לעבור לבני אדם ובמקרים נדירים אף להדביק ישירות במגע בין אדם לאדם. מכיוון שהוא לא עובר בקלות בין אנשים. קשה להאמין שיחולל מגפה עולמית בזמן הקרוב. החשש העיקרי הוא מפני מה שיקרה אם הנגיף ישתנה באופן שיקל עליו להדביק בני אדם. לכן ארגון הבריאות העולמי עוקב אחריו באופן הדוק.

הנגיף גורם חום גבוה, כאבי ראש וגרון. כשהמצב מחמיר עלולות להתפתח גם דלקות מסכנות חיים במוח ובדרכי הנשימה. מעריכים כי המחלה הורגת 75-40 אחוז מהנדבקים בה. מאחר שהנגיף עד כדי כך מסוכן, המחקר בו מוגבל כיום למעט מאוד מעבדות ברחבי העולם. נכון לעכשיו אין למחלה שום טיפול או חיסון.

קדחת דימומית קרים-קונגו

מחולל המחלה: נגיף CCHFV

מופצת על ידי: קרציות

תסמינים: דימומים קשים וקריסת מערכות

שיעור תמותה: 40-10 אחוז

ובהרחבה: קדחת דימומית קרים-קונגו (CCHF) היא מחלה נגיפית שמופצת על ידי קרציות, או מועברת במגע בנוזלי גוף בני אדם או בעלי חיים חולים. הנגיף גורם חום גבוה ובדרך כלל גם דימומים חמורים עקב פגיעה בכלי הדם ובלב.

המחלה מצויה דרך קבע באפריקה, בחלק מארצות המזרח התיכון, בטורקיה, בהודו ובחלק ממדינות דרום אירופה ומזרחה. בשנת 2022 זוהתה התפרצות של המחלה ברוסיה ובעירק, עם כמה עשרות מתים. לאחרונה מסתמנת עלייה ניכרת בשכיחות המחלה, שבשנת 2022 לבדה זינקה באיראן ב-500 אחוז. נראה כי התחממות כדור הארץ מרחיבה את אזורי המחיה של הקרציות, וציפורים נודדות נושאות אותן לאזורים חדשים.

בין עשרה לארבעים אחוזים מהנדבקים בנגיף מתים מהמחלה. בבולגריה פותח חיסון נגד הנגיף, אך בהיעדר נתונים מהימנים על מידת יעילותו ובטיחותו, הוא לא אושר עד כה לשימוש בשום מקום אחר. חיסונים אחרים נמצאים בפיתוח. בארגון הבריאות העולמי עוקבים בתשומת לב אחרי תפוצת המחלה כדי לוודא שהיא אינה מתפתחת למגפה המאיימת על בריאות הציבור.

קדחת לאסה

מחולל המחלה: נגיף LASV

מופצת על ידי: חולדות

תסמינים: מחום קל ועד הפלות, אובדן שמיעה ואי-ספיקת איברים

שיעור תמותה: 5-2 אחוז

ובהרחבה: קדחת לאסה (Lassa fever) היא מחלה נגיפית שמועברת בשתן ובצואה של חולדות נגועות – במגע ישיר או באכילה של מזון מזוהם. הנגיף יכול להתפשט גם מאדם לאדם דרך מגע בהפרשות של אדם חולה, יחסי מין או שימוש בציוד רפואי מזוהם.

בדרך כלל תסמיני המחלה קלים וכוללים חום קל, חולשה כללית וכאבי ראש. עם זאת, אחד מחמישה חולים יפתח תסמינים חמורים הכוללים דימומים, מצוקה נשימתית, הקאות והלם. בתוך שבועיים עלולות להופיע בעיות עצביות כמו אובדן שמיעה, שנחשב לאחד הסיבוכים הנפוצים של המחלה, וכן רעד, דלקת מוח ומוות עקב אי-ספיקת איברים. כמו כן, כמעט כל הנשים ההרות שנדבקות במחלה מפילות את עובריהן.

הנגיף נמצא באופן קבוע בחלק מארצות מערב אפריקה. מדי שנה חולים 300-100 אלף איש בקדחת לאסה וכ-5,000 מהם מתים ממנה. עד כה לא פותח חיסון נגד המחלה.

קדחת השבר הסורי-אפריקאי

מחולל המחלה: נגיף RVF

מופצת על ידי: יתושות וזבובים, שעוקצים בהמות משק

תסמינים: מחלה קלה עם מגוון סיבוכים קשים

שיעור תמותה: אחוז אחד

ובהרחבה: קדחת השבר הסורי-אפריקאי (Rift Valley fever) מועברת לבני אדם ולבעלי חיים באמצעות עקיצות יתושות וזבובים הניזונים מדם. עם זאת, בדרך כלל בני אדם נדבקים במחלה במגע בנוזלי גוף או ברקמות של בעלי חיים נגועים, ולא בעקיצה. רוב הנדבקים יחוו מחלה קלה וחולפת, אך 10-8 אחוזים מהם יפתחו תסמינים חמורים הכוללים נגעים בעיניים, דלקת מוח וקדחת דימומית. אחוז אחד מהנדבקים ימות מהמחלה.

המחלה נפוצה בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה, אך היו התפרצויות שלה גם במצרים, אוגנדה, ערב הסעודית ותימן. נראה כי שיטפונות תורמים להתרבות החרקים הנגועים ולהתפשטות המחלה. אבחון מהיר של המחלה יכול לבלום בהצלחה את הפצתה. קיים חיסון נגד הנגיף, אך הוא לא אושר עד כה לשימוש המוני ואינו זמין לציבור הרחב.

אבולה וקדחת מרבורג 

מחוללי המחלה: נגיפי אבולה מהסוג EBOV, ובהם נגיף אבולה זאיר (ZEBOV) ואבולה סודן (SEBOV), ונגיף מרבורג (MARV)

מופצת על ידי: עטלפים ויונקים אחרים (משוער)

תסמינים: חום גבוה ודימומים בכל איברי הגוף

שיעור תמותה: אבולה: 90-25 אחוז; מרבורג: 90 אחוז

ובהרחבה: אבולה וקדחת מרבורג הן שתי מחלות נגיפיות קשות שמעוררות דאגה רבה. האבולה התגלתה לראשונה בשנת 1976 ליד נהר האבולה בזאיר (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) שעל שמו היא קרויה. מאז היא מתפרצת מפעם לפעם במקומות שונים, בעיקר באפריקה המשוונית. ההתפרצות האחרונה עד כה התרחשה בשנת 2022 באוגנדה.

המחלה מתבטאת בחום גבוה ובדימומים קשים מכל איברי הגוף, כולל הרקמות הפנימיות, העור ופתחי הגוף כמו העיניים, האוזניים, האף והפה. ההשערה הנוכחית היא שהנגיף מתאכסן בגופם של עטלפים בלי לגרום להם לחלות, ומדי פעם עובר מהם לבעלי חיים אחרים כמו שימפנזים, קופים ואנטילופות. מהם הוא עלול להתפשט לבני אדם. לאחר מכן הנגיף יכול לעבור מאדם לאדם במגע ישיר בנוזלי הגוף של החולה, או בעקיפין דרך חפצים או משטחים מזוהמים.

שיעור התמותה מאבולה נע בין 25 אחוז ל-90 אחוז, בהתאם לתנאים ולאיכות הטיפול הרפואי. אף על פי שהסבירות להתפרצות של מגפת אבולה מחוץ לאפריקה נמוכה מאוד, גופי בריאות כמו המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית נוקטים אמצעי זהירות רבים כדי למנוע את התפשטות הנגיף. בגינאה וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו החלו להשתמש בהיקף מוגבל בחיסונים לבלימת התפרצויות של אבולה ובשנת 2020 אישר מינהל המזון והתרופות בארצות הברית טיפול נוגדנים ראשון לאבולה.

נגיפי מרבורג הם קרובי משפחה של נגיפי האבולה וגורמים למחלה דומה, ששיעור התמותה ממנה עלול להגיע ל-90 אחוז. המחלה מידבקת במגע ישיר בנוזלי הגוף של חולה, וייתכן שמקורה הזואונוטי דומה לאבולה. בארגון הבריאות העולמי מציינים שהסכנה להתפרצות של מגפת מרבורג עולמית נמוכה וכי הסיכון העיקרי נשקף למי שחיים בסביבה הקרובה לאזור ההתפרצות של המחלה. חיסונים נגד נגיף מרבורג נמצאים בפיתוח.

זיקה

מחולל המחלה: נגיף זיקה (ZIKV)

מופצת על ידי: יתושות אדס

תסמינים: קלים בדרך כלל, אך עלול להיגרם נזק לעוּבָּרים של נשים הרות שחלו

שיעור תמותה: נמוך מאוד

ובהרחבה: נגיף זיקה (Zika) גורם בדרך כלל למחלה נטולת תסמינים, או לתסמינים קלים וחולפים כמו חום, פריחה וכאבי ראש. עם זאת, כשאישה נדבקת בזיקה במהלך ההיריון, הנגיף עלול לעבור לעוּבָּר שלה ולגרום לו נזק חמור. התפרצות שהתרחשה בשנת 2015 בברזיל הובילה ללידתם של אלפי תינוקות הסובלים ממומים מוחיים כגון מיקרוצפליה – מצב שבו הראש והמוח קטנים בהרבה מהרגיל.

נגיפי זיקה מתפשטים מאדם לאדם בעקיצות של יתושות אדס (Aedes) נגועות. המחלה יכולה לעבור גם ביחסי מין וכנראה גם בעירויי דם, אך ככלל הדבקה מאדם לאדם היא נדירה. אין כיום טיפולים יעילים נגד זיקה או חיסונים נגד נגיפי זיקה. התפשטות הנגיף מוגבלת לאזורי המחיה של יתושי אדס. הסבירות לכך שהמחלה תתפשט בישראל נמוכה מאוד, אם כי מדי פעם מאובחנים בארץ נשאים של הנגיף.

מחלות קורונה

מחולל המחלה: נגיפים ממשפחת הקורונה

מופצת על ידי: עטלפים, יונקים אחרים ועופות

תסמינים: מגוונים

שיעור תמותה: תלוי בנגיף

ובהרחבה: נגיפי הקורונה, מתת-המשפחה Orthocoronavrinae, פרצו בסערה לתודעה העולמית בשנת 2020, בהתפרצות המגפה העולמית שחולל נגיף הקורונה SARS-CoV-2. נגיפי הקורונה נפוצים בטבע בקרב יונקים ועופות, וקיים חשש מתמיד שיעברו מוטציות שיתאימו אותם להדביק גם בני אדם.

מבין נגיפי הקורונה המותאמים לבני אדם, שני זנים נוספים נחשבים מסוכנים. בפברואר 2003 התפרצה במזרח אסיה מחלה נשימתית בשם סארס (SARS: Severe Acute Respiratory Syndrome), שהתפשטה בתוך זמן קצר למדינות נוספות וגבתה את חייהם של 774 חולים מתוך כ-8,000 נדבקים מוכרים. מאז שנת 2004 לא דווח על חולי סארס נוספים בשום מקום בעולם.

המחלה השנייה היא מֵרס (MERS: Middle East Respiratory Syndrome), שהתגלתה לראשונה בשנת 2012 בערב הסעודית. המחלה עוברת לבני אדם מגמלים, שככל הנראה קיבלו אותה מעטלפים, ונפוצה בעיקר בקרב אנשים שחיים ועובדים בסביבת גמלים. רוב הנדבקים במחלה פיתחו חום, שיעול וקוצר נשימה וכשליש מהם מתו. הנגיף יכול להתפשט מאדם לאדם במגע קרוב עם חולה, אך לא ביעילות רבה ולכן לא צפוי לגרום למגפה כל עוד לא יעבור מוטציה שתשפר באופן ניכר את יכולתו להדביק בני אדם. כמה חיסונים נמצאים כעת בפיתוח, אך אף אחד מהם עדיין לא אושר.

המחלה שמעבר לפינה

מחולל המחלה: לא ידוע

מופצת על ידי: לא ידוע

תסמינים: קשים

שיעור תמותה: גבוה

ובהרחבה: ניסיון העבר מלמד שתמיד קיימת האפשרות שיופיע מחולל מחלה חדש ולא מוכר שיצית מגפה, בדיוק כפי שקרה עם נגיף הקורונה ב-2020.

קשה להיערך לקראת מחלה לא ידועה, אך תגובה מהירה ונכונה עשויה לבלום את התפשטות המחלה או לפחות לרסן אותה. לשם כך צריכות מדינות העולם להשקיע מאמצים אינטנסיביים במעקב הדוק אחרי התפרצויות בכל רחבי העולם, לפתח מערכות לזיהוי מוקדם של מחוללי מחלות, לצמצם את הזליגה של מחלות מבעלי חיים לבני אדם, לחזק את מערכות בריאות הציבור, להקצות משאבים למחקר ולפיתוח של חיסונים ותרופות ולחלוק עם שאר העולם מידע מדעי ורפואי.

להיערך למגפה הבאה

מגפת הקורונה האיצה את פיתוח התוכניות לקראת מקרה החירום הבריאותי הבא. עיקר המאמץ מוקדש למחלות שמקורן בבעלי חיים, כיוון שרוב המגפות המתועדות וכל המחלות ב"רשימה השחורה" של ארגון הבריאות העולמי הן כאלה. ההערכה היא כי קיים סיכוי רב שהמגפה הבאה תגיע אלינו מעטלפים, מכרסמים או עופות.

הסיבה להתמקדות הזאת היא שנגיפים אשר מערכת החיסון האנושית לא נחשפה להם בעבר יתפשטו בקלות רבה יותר ממחוללי מחלה שגופנו למד כבר ופיתח חסינות מפניהם. לכן חיוני לנקוט אמצעים שיפחיתו את המגע של האוכלוסייה האנושית העולמית עם חיות הבר. לשם כך צריך לצמצם את בירוא היערות לצרכים חקלאיים, לווסת את הציד והמסחר בחיות הבר ולעקוב בקפידה אחרי מחוללי מחלות שעלולים להתפשט מבעלי חיים לבני אדם. אזרחים ומטיילים צריכים להימנע מכל מגע עם חיות בר, עטלפים ומכרסמים, להיזהר בהכנת מזון מן החי, לשמור על היגיינה ולהתחסן בהתאם להמלצות. חיסונים הם הדרך היעילה ביותר להתגונן ממחלות ולעצור את התפשטותן. בתקווה שלא נדע עוד מגפות.