מדי שנה מתים ממלריה מעל חצי מיליון איש, רובם ילדים מתחת גיל חמש באפריקה. ארגון הבריאות העולמי העריך שבשנת 2021, 247 מיליון איש חלו במלריה ברחבי העולם, 95 אחוז מהם באפריקה. תסמיני המחלה יכולים להיות קלים – בין היתר חום, צמרמורות וכאבי ראש – אך יכולים להיות גם מסכני חיים ולכלול התקפים אפילפטיים וקשיי נשימה. תינוקות, ילדים מתחת גיל חמש, נשים בהיריון ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בזיהום חמור.
גורם המלריה הוא הטפיל החד-תאי פלסמודיום (Plasmodium). יתושות אנופלס (Anopheles) נושאות ומעבירות אותו לבני אדם כשהן מוצצות את דמם. אחרי שהטפיל נכנס למחזור הדם של האדם הוא מגיע לכבד, מתרבה שם, חודר שוב למחזור הדם ומתרבה בתוך תאי דם אדומים. תאי הדם המודבקים מתפוצצים ומשחררים לזרם הדם טפילים חדשים, שמדביקים תאים נוספים וחוזר חלילה. כשיתושה מוצצת דם של אדם נגוע בפלסמודיום, תאי המין של הפלסמודיום מתרבים בגופה ומשם עשויים לעבור לאדם הבא שהיא תעקוץ. חמישה מיני פלסמודיום גורמים מלריה בבני האדם. פלסמודיום פלציפרום (Plasmodium falciparum) הוא הקטלני ביותר והנפוץ ביותר ביבשת אפריקה.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
עד לפני כמה שנים, הדרך היחידה להתמודד עם מלריה ביעילות הייתה להימנע מעקיצות יתושים על ידי כילות או חומרים דוחי יתושים ונטילת תרופות שפוגעות בטפיל אחרי שהוא חדר לגוף. אך במקומות רבים באפריקה אין גישה לאמצעים האלה ושם קורים רוב מקרי המוות ממלריה.
מגינים על הילדים
ארגון הבריאות העולמי אישר בשנת 2021 את השימוש בחיסון הראשון שפותח נגד מלריה – RTS,S, ששמו המסחרי הוא מוסקיריקס (Mosquirix). החיסון מיועד לתינוקות וניתן עד גיל שנתיים בשלוש מנות. מנה רביעית מאריכה בשנה עד שנתיים את ההגנה מפני תחלואה קשה. החיסון מלמד את מערכת החיסון לזהות חלבונים שנמצאים על פני השטח של הטפיל וחיוניים להגעתו לכבד, ולפתח נגד החלבונים האלה נוגדנים ותאי חיסון שהורגים תאי כבד שנגועים בטפיל.
בניגוד לתרופות נגד מלריה, החיסון אמור לספק הגנה חיסונית לזמן רב, אולי שנים, ולהפחית את הסיכוי למחלה קטלנית. מחקרים הראו שהחיסון לבדו הפחית 30 אחוזים ממקרי המלריה הקשים, שגורמים למות ילדים. בשילוב עם טיפול תרופתי מונע מדי חודש, מקרי המוות פחתו בכ-75 אחוזים בהשוואה לכל טיפול בנפרד. כמו כן, אחרי ארבע שנים וקבלת חיסוני דחף, שהם חיסונים חוזרים שמטרתם להעלות את רמת היעילות של החיסון נגד הטפיל, יעילות החיסון עמדה על 36 אחוזים במניעת מחלה קשה. היעילות של חיסון ה-RTS,S היא נמוכה, הזמינות שלו מוגבלת והדרישה לחיסוני מלריה היא חסרת תקדים. לכן הוספת עוד חיסון נגד מלריה שארגון הבריאות העולמי מאשר לשימוש, תאפשר חיסון של ילדים רבים באזורים שבהם מלריה מסכנת את בריאות הציבור.
מרוכז במטרה
החיסון R21 הוא החיסון השני למלריה שעליו המליץ ארגון הבריאות העולמי. החיסון פועל נגד אותם החלבונים שמתקיף החיסון RTS,S. שני החיסונים משתמשים באותה תרכובת טבעית מעץ הבורית (Quillaja saponaria) כדי לעורר את מערכת החיסון נגד חלבוני הטפיל, אך מפתחי החיסון R21 מצאו דרך לייצר את התרכובת הטבעית בצורה שמביאה לתוצאות חיסוניות יעילות יותר. בעוד החיסון R21 מגיע ליעילות חיסונית דומה לקודמו, הוא משתמש במינון קטן פי חמישה של חלבוני הטפיל ביחס למינון שלהם בחיסון המקביל, ואפשר לייצר אותו בכמויות גדולות יותר ובעלות נמוכה יותר. כך יתאפשר שימוש נרחב יותר בחיסון ואפשר יהיה להגיע לילדים רבים יותר באזורי הסיכון באפריקה.
ניסוי שבו כ-5,000 תינוקות וילדים מתחת גיל חמש קיבלו את החיסון, מצא יעילות של 75 אחוזים בהפחתת תסמינים בחולי מלריה במצב קשה, 12 חודשים אחרי קבלת חיסון הדחף השלישי. כתוצאה מכך, ארגון הבריאות העולמי השתכנע ואישר את השימוש גם בחיסון R21 נגד מלריה. יעילות דומה נמצאה כשילדים חוסנו בחיסון הראשון, ה-RTS,S, רק כשהחיסון הזה ניתן בכמה חיסוני דחף.
שני החיסונים שארגון הבריאות העולמי המליץ עליהם טרם עברו ניסוי מבוקר שמשווה בין שניהם, ולכן עוד אין ראיות לכך שחיסון אחד עדיף על פני האחר. בכל אזור באפריקה בוחרים אחד משני החיסונים לפי הזמינות והמחיר של כל חיסון. ארגון הבריאות העולמי ציין שאף על פי שחיסון ה-R21 החדש נגד מלריה נמצא בטוח לשימוש אצל הילדים שחוסנו בו ולא דווח על תופעות לוואי יוצאות דופן, ניטור הבטיחות שלו יימשך כשייתנו אותו לילדים נוספים באפריקה.
לפחות 28 מדינות באפריקה מתכננות להכניס לתוכניות החיסון הלאומיות שלהן את חיסוני המלריה שארגון הבריאות העולמי המליץ עליהם. גופים ממשלתיים, ארגונים בינלאומיים וקרנות ענק פרטיות משתפים פעולה בתוכנית Gavi, שמפיצה את חיסוני המלריה למדינות באפריקה. חיסון ה-RTS,S יושק בחלק ממדינות אפריקה בתחילת 2024, וחיסון המלריה השני, R21, צפוי להיות זמין מאמצע 2024.