אתמול פרסם המשרד להגנת הסביבה בשיתוף רשות הטבע והגנים, דו"ח המצביע על השפעת הפסולת הימית במזרח הים התיכון על צבי הים. הדו"ח חשף ממצאים מטרידים אודות ההשפעה השלילית של הפסולת הימית בדגש על כזו המכילה פלסטיק על צבי הים.
בעקבות הממצאים, אי אפשר שלא לתהות מהי ההשפעה האפשרית על הדגים הנצרכים בישראל ובאופן ישיר - על הבריאות שלנו. "זה בהחלט מטריד מאוד", אומרת הזיהומולוגית ד"ר מרינה תמיר. "הנתונים לא פחות ממזעזעים ואני חושבת שכולנו צריכים לעשות חשבון נפש ולהבין את השלכות הפלסטיק בים שנגרמות לבריאות שלנו. בפועל, הוא עלול לגרום למחלות קשות, החל מדלקות ועד סרטן".
"הדגים שמגיעים מהים עלולים להכיל חלקיקי פלסטיק וכספית, שלהם השפעות שליליות רבות על גוף האדם, בטווח הקצר והארוך", מחזק את הדברים נועם מוזס, מנהל תחום חקלאות ימית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
מה המסקנה – להימנע מדגים?
"אני לא חושבת שצריך להימנע מהם לחלוטין", אומרת ד"ר תמיר. "בכל זאת, דגים הם מזון בעל ערך תזונתי גבוה. עם זאת, צריך לזכור שבאופן כללי דגים שגדלים בים חשופים לחומרים מסוכנים כמו כספית, ולנוכח הממצאים שמעידים גם על חשיפה משמעותית לפלסטיק, כן הייתי ממליצה להעדיף יותר דגי בריכה כמו בורי או דגים מיובאים כמו סלמון, ופחות לצרוך דגי ים כמו אמנון או לברק. חשוב לציין שגם דגי בריכה אינם חפים מסיכונים ומזיהומים אבל הם פחות חשופים לפסולת רעילה ולפלסטיק. יש לציין שהסיכון גדל ככל שצורכים יותר, ולכן צריכת דגים של פעם – פעמיים בשבוע נחשבת סבירה".
"ישנה חשיבות רבה למעבר לגידול דגים בגידול מבוקר בים וביבשה, שם הם אינם ניזונים מהמזון הטבעי אשר עלול להיות מזוהם אלא מקבלים מזון מלאכותי ומבוקר", מוסיף מוזס.
אגב, ד"ר תמיר מציינת שבתקופת הקורונה מחקרים הצביעו על כך שהזיהום הסביבתי בים ירד בכחמישים אחוז. "זה אומר שהרוב בידיים שלנו - אם נבחר להצטייד בכלים רב פעמיים ונשמור על הניקיון, בסופו של דבר הרווח הנקי יהיה של כולם. מוזס מוסיף כי "תחום החקלאות הימית הוא ענף המזון מן החי הצומח בקצב המהיר ביותר בעולם. בחודש הבא יתקיים באילת כנס בתחום המציג את החדשנות הישראלית בתחום".