בר סימור ואור הופנונג נפגשו השבוע תחת חופת "חתונה ממבט ראשון" (פרק חדש הערב, שלישי, קשת 12). במהלך הפרק הכלה שיתפה שאחיה, רז בן ה-26 הוא בעל צרכים מיוחדים, וכי השניים חולקים קשר קרוב ומשמעותי במיוחד. בר מספרת שאחת הסיבות שבחרה במקצוע הרפואה הוא התופעה הנדירה הקרויה אספיקציה בלידה, או "תשניק סב-לידתי" - שלקה בה אחיה במהלך הלידה, מה ששינה מקצה אל קצה את מהלך חייו וחיי המשפחה. כדי להבין מה זה אומר, מה השכיחות של התופעה ולמה זה קורה - פנינו לד"ר איתן לויטס, מומחה במיילדות, גניקולוגיה ופוריות במכבי שירותי בריאות, מחוז הדרום.
אז מה זה אומר?
מדובר בסיבוך סביב הלידה אשר נגרם כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן לאיבריו ומוחו של העובר.
למעשה, מצב זה מוגדר ככישלון של העובר לנשום לאחר הלידה. מדובר על כ 1% מכלל הלידות. חצי ממקרים אלה יצטרכו טיפול.
כידוע לכולנו, מצב של מחסור בחמצן ממושך יכול לגרום לנזק לרקמות, לרבות המוח והאיברים הפנימיים. במקרה של תשניק ממושך נזק ארוך טווח ואף מוות. לכן בראש ובראשונה, אנו מעוניינים בהזרמת חמצן ליילוד בהקדם בכדי למנוע נזק תמידי.
בואו נבין קצת יותר, למה זה קורה?
כמו כל דבר בתחום רפואת הנשים, הדבר מתחלק לשלושה חלקים: אמא, עובר, שליה.
השפעה על האמא:
העובר תלוי באם בכל הקשור לאספקת החמצן ועוד. במידה והאם איננה מקבלת את אספקת החמצן שלה, אז איננה מסוגלת למסור אותו לעוברה.
לכן כל דבר שגורם לירידה באספקת החמצן אצל האם במהלך הלידה, באם מדובר בהפרעה ריאתית כמו דלקת חריפה או תסחיף ועד מצב של עילפון ודום נשימה כמו גם רעלת הריון. מצבים אלה יגרמו לעובר לירידה ברמות החמצון ומצב של סטרס.
כמו כן, ירידה בלחץ הדם של האם יפגע באספקת הדם והחמצן לעובר. מפה אנחנו מבינים שבמהלך הלידה יש לשמור את המדדים של האם המצב האופטימלי ובכך גם נשמור על העובר.
השפעה על השליה וחבל הטבור:
השילה הינה החוליה המקשרת בין האם לעובר במהלך ההיריון. היא דואגת שמדם האם יעברו כל הדברים הנחוצים לעובר, מחמצן ועד חומרי גלם לגדילה. חבל הטבור הוא הצינור שממנו השליה שולחת את מה שנדרש לעובר וממנו גם העובר שולח חזרה לשליה את הדם שלו להתחמצן בחזרה.
פגיעה בשליה כגון היפרדות שליה כתוצאה מטראומה או שליה שאינה תקינה מסיבות מרובות, כולל שליית פתח, שליה מפוצלת שליה מזדקנת (מעל 42 שבועות) יפגעו ביכולתה להעביר את החמצן מדם האם לדם העובר, במיוחד בתהליך הלידה, אשר הינו מצב סטרסוגני מאוד.
חבל הטבור, כשמו הוא, חבל. יכול להיכרך סביב איברי העובר - צוואר, גפיים וכו' ואף יכול להתהדק לפגוע באספקת הדם והחמצן. כמו כן, קשר בחבל הטבור הינו מצב בעל שכיחות יודעה, ואיננו בעייתי כל עוד אינו הדוק ולא מפריע לאספקת הדם. הבעיה מתחילה בתהליך הלידה שבו יכול הקשר להתהדק ובכך לקטוע את אספקת הדם לעובר ואיתו את אספקת החמצן. מקרה נוסף הינו שמט חבל הטבור, שזה מצב שבו חבל הטבור צונח אל חוץ הרחם בתהליך הלידה ובכך גורם לקטיעת החמצן.
השפעה על העובר/ יילוד:
פחות שכיח, בדרך כלל קשור באנמיה עוברית או זיהום במהלך הלידה. הבנו בגדול, על קצה המזלג על מה מדובר.
עכשיו מה הם הסימנים?
כמו כל דבר ברפואה, יש דרגות. החל מדרגה קלה שבה היילוד לאחר הלידה יצטרך מעט גירוי כמו שפשוף או תפיחות קלות דרך הצורך בתופסת חמצן ועד יילוד אשר לא מגיב ורפוי לחלוטין ואף דופק איטי וכיחלון. במקרי קיצון, ללא טיפול נכון ומהיר, אף מוות.
בגלל הרגישות בזמן במצב זה, כשיש סימנים במהלך הלידה לכך שהיילוד מתקשה או צפוי קושי נשימתי לאחר הלידה, רופא תינוקות נקרא לחדר הלידה מבעוד מועד ומכין את כל הציוד מראש, לכל מקרה שהוא. תגובה מהירה וטובה תעזור לקבל את התוצאות הטובות ביותר ועם מינימום נזק ליילוד. זמן ממושך ללא חמצן במוח יגרום לנזקים בלתי הפיכים.
מה עושים?
ראשית, הטיפול המיידי בתשניק - החייאת לב-ריאות. כמו כן לעיתים נדרשת תופסת תרופות בכדי להחזיר את החמצון היעיל לרקמות ובכך למנוע נזקים ארוכי טווח. הטיפול כולל ייצוב מצבו הכללי של היילוד ואיזון מלחים בדם, הסוכר ומאזן חומצה-בסיס בדם.
לאחר מכן טיפול ממוקד בהתאם למערכות שנפגעו. בגלל דחיפות האירוע וחומרתו, יש לנו חלון הזדמנויות שבו ניתן לטפל במהרה וזאת במטרה למנוע סיבוכים בעתיד ולצמיתות.
בבקשה בלי חרדה ודאגה. הצוות הרפואי איתכם לאורך התהליך הלידה והצוותים מתורגלים היטב לפעול בכל מצב. שיתוף פעולה והקשבה לצוות יביא איתו את התוצאות הטובות ביותר. לרוב, היילוד שעברו תשניק סב לידתי לא חווים נזק ארוך טווח. תכירו את התוכן, תכירו את המושגים. תסמכו על הצוות.
תגובות