במקרה או שלא במקרה, בסמוך לביטול חובת עטית המסכות החלה התפרצות של מחלת הפוליו, ובמקרה או שלא, התפרצה לאחרונה בכל העולם מחלת אבעבועות הקוף. גם מקרי החצבת זינקו ב-79% בחודשיים הראשונים של השנה בהשוואה לשנת 2021. על פי נתוני יוניסף וארגון הבריאות העולמי בחודשים ינואר- פברואר דווחו 17,338 מקרי חצבת ברחבי העולם, לעומת 9,665 בתקופה המקבילה אשתקד. בקונגו יש התפרצות של אבולה, ועוד לא דיברנו על ההודעה של ארגון הבריאות העולמי שלפחות 169 מקרים של דלקת כבד חריפה זוהו בקרב ילדים בני חודש עד גיל 16 ב-11 מדינות.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"המערכת החיסונית נפגעה בעיקר בגיל המבוגר"
יכול להיות שכל זה מקרי בלבד, יכול להיות שזה קורה כל הזמן ועכשיו אנחנו קצת יותר רגישים לידיעות מהסוג הזה, אבל אי אפשר שלא לשאול - האם העובדה שהיינו במשך כשנתיים בסוג של סטריליזציה, בבידוד חברתי מתמשך ועם מסכות וג'ל חיטוי, גרמה למערכת החיסונית שלנו להיחלש? כמה פעמים שמענו המלצות כמו "תשלחו את הילדים לגן בגיל מוקדם, היחשפות לחיידקים תעזור מאד למערכת החיסונית שלהם בעתיד" - האם ההגנה מפני הקורונה מתנקמת בנו עכשיו?
"ראינו ירידה במקרי השפעת במהלך חורף 2020-2021 אך בקיץ 2021 הופיעו הרבה וירוסים נשימתיים, במיוחד אצל ילדים". אומר פרופ’ סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה, אוניברסיטת בר-אילן. "בכל העולם נצפתה תופעה של 'חוב חיסוני', כלומר שילמנו חוב בקיץ על כך שלא היינו כל כך חשופים לווירוסים נשימתיים בחורף שקודם לכן, במיוחד אצל הילדים".
"המערכת החיסונית לדעתי נפגעה בעיקר בגיל המבוגר", טוען פרופסור אלון הרשקו, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בהסתדרות הרפואית, ומנהל מחלקה פנימית ג' הדסה עין כרם. "אנשים שישבו בבית חודשים ארוכים, לא אכלו טוב, לא טיפלו טוב במחלות הכרוניות שלהם, או לא טיפלו בכלל. ושם יש נזק. יש כאלה שאומרים שהמבוגרים נפגעו יותר מהסגרים ומהבידוד, מאשר מהווירוס עצמו. הפגיעה הייתה פיזית, אבל מצב הרוח הירוד תרם גם הוא למערכת החיסונית".
איך המסכות וההגבלות השפיעו על המערכת החיסונית שלנו?
פרופסור הרשקו: "גם בשנתיים האלה היו הרבה מחלות חוץ מקורונה. אנשים הגיעו לאשפוז, עם דלקות ריאה ועם וירוסים", אומר פרופ' הרשקו, "נכון שהייתה שנה אחת מוזרה. בשנה הראשונה של הקורונה לא הגיע אלינו אף מקרה של שפעת. עד עכשיו אנחנו לא יכולים להסביר את זה. אחר כך השפעת חזרה לממדיה הרגילים. לא חושב שלמסכות ורחיצת ידיים היה אפקט מהותי על מערכת החיסון. בגדול אנחנו עדיין מדינה שהרבה אנשים חיים בה בקהילות. חברה מסורתית יהודית ולא יהודית שמתכנסים לתפילות. אנחנו אנשים מאד חברותיים, ואני לא חושב שהמסכה שינתה את זה לאורך זמן. בהתחלה הסגרים והמסכות היו אפקטיביים אבל לאט לאט אנשים פחות שמרו על סטריליות".
"כשהורדנו את המסכות בקיץ האחרון היינו עדים לעלייה ברמת התחלואה בעיקר של מחלות ויראליות שונות כמו שיעול ונזלת". אומרת ד"ר טניה קרדש, רופאה מחוזית של מחוז י-ם ושפלה מכבי. "חלק מהמחלות בהן נתקלנו היו בכלל מחלות שאופייניות לחורף ולאו דווקא לעונת הקיץ. אין ספק שהמסכה משמשת כחיץ ראשוני שמונע חלקית הידבקות דרך דרכי הנשימה. אולם, אין כיום מחקר שמראה שלהקפדה של השנתיים האחרונות הייתה השפעה על יכולות ההגנה של המערכת החיסונית שלנו".
האם התפרצויות הפוליו ואבעבועות הקוף קשורים לקורונה?
פרופסור הרשקו: "היו התפרצויות של פוליו בשנים שעברו, אולי עכשיו אנחנו פשוט יותר שמים לב לזה. תמיד יש וירוסים חדשים", אומר פרופסור הרשקו. "ההדבקה של פוליו אינה נשימתי", מסבירה ד"ר קרדש. "אלא בעיקר דרך הפרשות מערכת העיכול (צואה), כך שהמניעה כוללת רחיצת ידיים, בנוסף לחיסון המקנה הגנה. סביר להניח שהופעת מקרי הפוליו קשורה בירידה בהתחסנות בזמן הקורונה. לגבי אבעבועות הקוף, מדובר עדיין בנתונים ראשוניים ואין להסיק מכך כל מסקנה".
מה צופן העתיד?
"האם אנו צפויים למחלות עתידיות נוספות או שהקשר הוא מקרי, גם כאן התשובה היא אינה חד משמעית", גורסת ד"ר קרדש. "סביר שכן נראה בעתיד מחלות נוספות, אבל אפשר לקוות שהרגלי חיים בריאים והקפדה על היגיינה שגרתית יעזרו לנו גם מולן".
"אני משער שהווירוס הבא כבר מתבשל. אני מקווה ששינינו כמה דברים שאולי ישנו את התנאים", אומר פרופ' הרשקו. "למשל, הייתה תקופה שאנשים נסעו פחות וזה היה מצוין. הפגישות בזום מתי שאפשר זה מצוין, באיזון כמובן. אנשים מתפללים עכשיו בחצרות שזה מאד יפה. עוד דבר מצוין שקרה הוא כל התחום של חיסוני RNA אחרי שנים רבות של מחקר. בזכות הטכנולוגיה של RNA אפשר להתאים חיסונים לווירוסים תוך כמה שבועות. הקורונה נתנה לנו הוכחה שזה עובד. החיסון מוכן ורק צריך לשנות את רצף ה-RNA ויש חיסון לווירוס אחר. הבעיה כמובן שיש רגולציה מאד מסורבלת ויש לומר בצדק. צריך להקים מחקר קליני ולנסות את זה על כמה מאות אנשים, ואז אישורים של ה-FDA. יכול להיות מצב שתוך כמה שבועות יש חיסון, אבל אפשר יהיה להשתמש בו רק אחרי שנה. ועדיין, העולם הרפואי עבר תהפוכה בלתי רגילה בשנתיים האלה".
האם יש צעדים שאנחנו יכולים לעשות?
ד"ר קרדש מסכמת: "כמו בכל תחום גם כאן ההמלצה היא לשמור על איזון. יש להמשיך להקפיד על היגיינה כללית שכוללת רחיצת ידיים ושימוש במסכות במקומות בהם ישנו סיכון כגון בתי חולים, וכמובן הימנעות מחשיפה לאנשים אחרים אם אנחנו חולים. חשוב מאד גם להקפיד על שגרת חיסונים בהתאם לגיל. במקביל, יש לתת למערכת החיסונית שלנו אפשרות להתמודד עם הגורמים הנמצאים בסביבה. בנוסף, על מנת לחזקה יש להקפיד על תזונה נכונה בשילוב עם פעילות גופנית מתאימה".