גל התחלואה בקורונה נמשך בישראל, אם כי נתוני חודש יולי של משרד הבריאות מעידים על התייצבות, וייתכן שאף על ירידה קלה בתחלואה, זאת לאחר מגמת עלייה עקבית שהחלה במאי. לפי נתוני המשרד, שמעודכנים לתחילת השבוע, בישראל 633 מאובחנים כחולים בנגיף, לעומת למעלה מ-700 חולים בשבועות הקודמים. ממוצע המאומתים השבועי פחת גם הוא בשבועות האחרונים - בתחילת יולי הוא עמד על 86 חולים, ובשבוע האחרון של החודש, (28 ביולי עד 3 באוגוסט) ירד ל-69 מאומתים בשבוע בממוצע.
עם זאת מסבירים כי בשונה ממחלת השפעת, שלרוב מביאה לגל תחלואה אחד בשנה במהלך עונת החורף, הקורונה היא אינה מחלה עונתית, ולכן אנחנו צפויים להמשיך לחוות גלי תחלואה מספר פעמים במהלך השנה. הם מציינים כי אחוז הכיסוי החיסוני הגבוה, שהושג בעקבות חיסון כלל האוכלוסייה בשנות השיא של המגפה, לצד החלמה של חולי קורונה, מאפשר לרוב האוכלוסייה הכללית לחיות היטב לצד המחלה. מנגד, אוכלוסיות שבסיכון, בעיקר אנשים מבוגרים ומדוכאי חיסון, מוסיפות להיות בסיכון מוגבר למחלה קשה ואף לתמותה, בייחוד ככל שרמת החיסוניות נשחקת.
עדיין ממשיכה לגרום לתמותה
במשרד הבריאות מציינים כי קצב ההתחסנות בחיסון הקורונה מבוסס שושלת XBB שהחל להינתן באוקטובר 2023 נמוך מאוד, ונכון לסוף יוני חוסנו כ-82 אלף אנשים בלבד, 75% מתוכם בני 65 ומעלה, המהווים כ-5% בלבד משכבת גיל זו. לשם ההשוואה, בעונת השפעת האחרונה התחסנו כ-1.5 מיליון ישראלים לנגיף השפעת.
למרות נתוני ההתחסנות הנמוכים בישראל בשנה החולפת בקרב כל שכבות האוכלוסייה, במשרד הבריאות מבהירים כי גם בשנת 2024, מחלת הקורונה ממשיכה לגרום לתמותה, הממוקדת באוכלוסייה המבוגרת בישראל ובהיקפים לא מבוטלים. "מתחילת השנה, נרשמו בארץ לפחות 242 מקרי תמותה מקורונה, כ-90% מהם מעל גיל 70, וכ-70% מהם מעל גיל 80", נכתב בדוח של מערך מודיעין הבריאות של משרד הבריאות. הם מדגישים כי מספר זה עוד עתיד להתעדכן ולגדול, היות שרבים מנתוני התמותה מדווחים למשרד הבריאות באופן רטרואקטיבי.
נתונים מהעולם, מראים כי גם בשנת 2024, הקורונה גרמה ליותר אשפוזים ותמותה מאשר השפעת, הן מבחינת סך מקרי האשפוז והתמותה באופן מצטבר באוכלוסייה, והן בהיבט הסיכון לפרט, והסיכוי להתאשפז או למות כתוצאה מקורונה, שעדיין גבוה יותר לעומת השפעת. עוד נכתב כי היקף התמותה מקורונה בישראל מתחילת השנה, דומה להיקף התמותה משפעת שנרשם בארץ בעונת השפעת הקודמת (2023-2022), שכאמור מתרחשת רק בחלק מסוים של השנה, וזאת לפני שקלול הנתונים באופן רטרואקטיבי. לטענת המשרד, השוואה זו מעלה את הנחיצות בהתחסנות האוכלוסייה המבוגרת בישראל לקורונה באופן דומה, לכל הפחות, כמו להתחסנות לשפעת.
הווריאנטים משתנים אבל בינתיים אין לכך משמעות קלינית
במשרד הבריאות מציינים כי הווריאנטים השולטים בתחלואה בארץ מזה מספר חודשים, הם תתי-הווריאנט 1.JN, לרבות תתי-הווריאנט 3KP ו-2KP, בדומה למה שקורה בעולם. עם זאת, לעת עתה, אין כל מידע מהימן המעיד על שינוי בתכונות הקליניות של וריאנטים אלה, הן מבחינת חומרת המחלה, והן מבחינת הדבקה וסוג התסמינים. במשרד הבריאות מדגישים כי ישנה חשיבות רבה למעקב מתמשך אחר התפתחות הווריאנטים, התאמת אסטרטגיות החיסון בהתאם, וכן התחסנות עדכנית של האוכלוסייה, בייחוד בשל מגמת עלייה משמעותית בשנה וחצי האחרונה בצבירת מוטציות של הנגיף באזורים המהווים מטרה לחיסון, וכן בשל התפתחות מהירה של שחיקה חיסונית נגד הנגיף.
במשרד הבריאות מסבירים כי לקראת הסתיו מתוכנן לצאת חיסון חדש המותאם לשושלת ה-1.JN, המומלץ ע"י ארגוני בריאות מרכזיים, לצד זאת, שורת מחקרים מוכיחים שקבלת חיסון דחף מסוג XBB, משפרת משמעותית את רמת ההגנה מול וריאנטים אחרים. לטענתם, בהיעדר חיסונים עדכניים יותר במלאי ובשל גל הקורונה הנוכחי, צפוי יתרון גם במתן חיסוני XBB לאוכלוסיות סיכון, בלי להמתין לחיסון החדש, וזאת גם בהתאם למדיניות הנהוגה בפועל בחלק ממדינות המערב.
בשלושת החודשים האחרונים מדווח על גל תחלואה בקורונה גם במדינות רבות ברחבי העולם. נכון לתחילת אוגוסט, חלק מהמדינות מדווחות על רמות תחלואה נמוכות יחסית לעבר חרף מגמת העלייה. לטענת משרד הבריאות, הצפי הוא כי גל התחלואה ימשיך להתפשט, לכל הפחות במדינות המערב, אך היקפו לא יהיה אחיד בין המדינות השונות.