בתקופה שבה באירופה מסלולי טיסה נמסים מהחום, ובישראל הטמפרטורות מזנקות – כולנו מחפשים דרכים להתקרר. ההמלצות הרפואיות הן חד-משמעיות: בתקופות כאלה, עלינו לשתות יותר מים. ישראל היא מדינה מדברית שאוכלוסייתה הולכת וגדלה; נוסף לזאת, מודלים מדעיים מעידים שכמות המשקעים בארץ הולכת לפחות כתוצאה ממשבר האקלים. אם כך, מאין יבואו המים?
כידוע, גם לבעיה הזאת נמצא פתרון ישראלי: התפלה, שהופכת מים מלוחים לראויים לשתייה. באמצעות חמישה מתקנים שפרוסים לאורך הים התיכון, ישראל מפיקה מעל 600 מיליון מטר מעוקב של מים מותפלים, שמהווים כ-75 אחוז מצריכת מי השתייה במדינה. הקמתם העתידית של שני מתקנים נוספים מעידה שכמות המים המותפלים שנצרוך כאן הולכת רק לגדול. אך מחקר מהאוניברסיטה העברית, שהוצג בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה שהתקיימה לאחרונה, חושף שמחירם האמיתי של המים המותפלים עלול להיות פגיעה בבריאות הצרכנים.
מים מסוננים מדי
תהליך ההתפלה מוציא מהמים את המלחים, והופך אותם לראויים לשתייה; עם זאת, אחד מהמלחים הללו הוא חומר שנחוץ עבור פעילותו התקינה של גוף האדם: המגנזיום, שמעורב בתהליך בניית עצמות ובפעילות שרירים. מחסור במגנזיום עלול לגרום לתסמינים של עייפות, חוסר תאבון, בחילה והקאות, ובמקרים חמורים לעורר התכווצויות שרירים, להביא להפרעות במצב הרוח ובריכוז ולהגביר את הסיכון למחלות לב, לסוכרת, וייתכן שגם לסרטן המעי הגס.
כבר לפני עשור התריע משרד הבריאות על סיכון לתמותה עודפת של מאות אנשים בשנה בשל שימוש במים מותפלים, נטולי-מגנזיום, והדיון סביב הנושא מוכר ונמשך מאז. עם זאת, השאלה עד כמה ההסתמכות על מים מותפלים משפיעה בפועל על האוכלוסייה ששותה אותם – הייתה פתוחה; עד עתה. מחקר חדש בדק והשווה לראשונה את רמות המגנזיום בדמם של תושבי 12 ערים בישראל, ומצא חוסרים מובהקים בקרב צרכני המים המותפלים. זאת ועוד, נמצא שההשפעה משמעותית אף יותר עבור אוכלוסיות ממצב סוציו-אקונומי נמוך, ועבור האוכלוסייה המבוגרת.
12 ערים בישראל – 16 אלף בדיקות
"רצינו לבדוק אם רמות המגנזיום הנמוכות במים המותפלים משפיעות על בריאות הציבור", אומר אור סימן טוב, דוקטורנט בחוג לכלכלת סביבה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, שהוביל את המחקר. "אנחנו יודעים שמגנזיום חשוב לבריאות, אבל מכיוון שרק 20-10 אחוז מהמגנזיום שאנחנו סופגים מגיע מהמים, השאלה הייתה האם לחסר במגנזיום במים יש השפעה בולטת". רוב רובו של המגנזיום שאנו צורכים, מגיע דווקא מהמזון שאנו אוכלים. בשל כך, סימן טוב מסביר שגם אם לא מדובר באחוזים גבוהים מכמות המגנזיום הנחוצה לאדם, מכיוון שמדובר באוכלוסייה גדולה, ובשימוש רחב היקף וארוך-טווח – לחסך זה עלולה להיות השפעה מצטברת.
במסגרת המחקר נכללו 12 ערים: 10 ערים שצורכות מים מותפלים רבים, כמו ראשון לציון, חולון, רמת-גן ותל אביב-יפו, ושתי ערים שצורכות מים ממקורות אחרים, שבהם רמת המגנזיום גבוהה יותר, כמו טבריה צמודת-הכינרת וכפר סבא שעושה שימוש במי תהום. עם זאת, החלוקה היא לא מוחלטת: בצינורות הביתיים המים המותפלים והלא-מותפלים מתערבבים וזורמים יחד. בשל כך, החוקרים בדקו במעבדה מהי כמות המגנזיום במים שנדגמו מהברזים הביתיים, וגם בחנו את נתוני הצריכה וההפקה של סוגי המים השונים בכל עיר.
מסד הנתונים השני שבו נעשה שימוש במחקר הגיע ממכון המחקר של מכבי שירותי בריאות. הנתונים התבססו על כ-16 אלף בדיקות מגנזיום של חברי הקופה, מ-12 הערים שנבדקו. ההשוואה שנעשתה הייתה בין המצב לפני 2008 – תקופה שבה כמעט שלא הייתה הסתמכות על התפלה, למצב אחרי 2015 – שבו ההתפלה הייתה רווחת. החוקרים הניחו שהגורם העיקרי לפער בין ריכוזי המגנזיום של תושבי הערים השונות הוא המעבר לשימוש במים מותפלים.
הנפגעים העיקריים
המחקר מצא ירידה מובהקת ברמות המגנזיום בדם עבור תושבי הערים שעברו להשתמש במים מותפלים. "מדובר על ירידה של 13.5 אחוז ברמות המגנזיום של תושבי עיר שמקבלת רק מים מותפלים", מעיד סימן טוב. לדבריו, זוהי כמות קריטית. "בערים אלה, ראינו עלייה של 5 אחוזים בסיכון של כלל האוכלוסייה להיות בעלי רמות מגנזיום נמוכות מהסף התקין". בנוסף, ממצאי המחקר מעידים שלא כולם נפגעים באופן דומה. לדברי סימן טוב, "מצאנו שאצל אוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך – הירידה הייתה גדולה יותר מהממוצע". הסיבה לכך, לטענתו, היא תזונה לקויה בקרב אוכלוסייה מעין זו, שלרוב צורכת פחות ירקות עשירי-מגנזיום. לא רק תושבים ממצב סוציו-אקונומי נמוך נמצאים בסיכון יתר, "עם העלייה בגיל, מצאנו ירידה משמעותית יותר בערכי המגנזיום בדם", הוא מעיד.
אומנם מדובר בממצאים הראשונים שמשרטטים קשר ישיר בין ההסתמכות על מים מותפלים לבין מחסור במגנזיום בקרב ישראלים, אבל כבר ב-2016 מחקר ישראלי מצא שבאזורים שבהם משתמשים במים מותפלים יש תמותה מוגברת מאוטם שריר הלב (התקף לב) בהשוואה לאזורים שבהם מי השתייה לא מכילים מים מותפלים.
אז מה עושים?
מתוך חשיבות הנושא, סימן טוב מספר שהמחקר עתיד להתרחב לרמה הארצית. "מים מותפלים הולכים להישאר איתנו עוד שנים רבות", הוא מסביר. "כמות המשקעים יורדת, והאוכלוסייה רק גדלה. אנחנו צריכים להבין כבר עכשיו אם כדאי כלכלית להשקיע בהוספת מגנזיום למים כדי לשמור על בריאות האוכלוסייה בהווה ובעתיד".
עוד ב-2012 הכריזה המדינה על עריכת פיילוט שבמסגרתו יוסף המגנזיום למים המותפלים עצמם. אך לאחרונה נחשף שעל אף שעבר עשור, הפיילוט עדיין לא יצא לדרך, וגם מרגע שיתחיל – הוא צפוי להימשך בין שנה לשנתיים.
ארגון אדם טבע ודין מציע פתרון אפשרי אחר: מהילת המים המותפלים במי תהום טבעיים. על אף שמדובר על פתרון זול ויעיל יותר, שגם מגוון את מקורות המים שמשמשים את ישראל – עבור שיטה זאת יש לשקם את בארות המים ומי התהום שזוהמו ויובשו על ידינו לאורך השנים.
עד שהרשויות יפעלו לפתרון הבעיה, לפי משרד הבריאות לא מומלץ לקחת תוסף מזון של מגנזיום מבלי להתייעץ עם מומחה. במקום זאת, אפשר לצרוך כמות מספקת של מגנזיום באמצעות תזונה נכונה: ירקות בעלי עלים ירוקים, אגוזים, אבוקדו, דגנים מלאים, שעועית, אפונה, ואם אתם ממש רוצים – אפילו שוקולד מריר.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.