כאלפיים משורדי המסיבות ב-7 באוקטובר נזקקו לסיוע נפשי, ובמשרד הבריאות מדווחים על שלושה ניסיונות התאבדות ועל שורדת נובה אחת ששמה קץ לחייה - כך עולה היום (שני) מדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שסוקר נתונים ראשוניים על שורדי המסיבות מאירועי 7 באוקטובר.
ממצאיו המלאים של הדוח, שהוכן לבקשת הוועדה לפניות הציבור של הכנסת, יוצגו בדיון שיתקיים מחר (שלישי) ויעסוק בטיפול בשורדי המסיבות. אולם המסמך אינו כולל נתונים על חיילים שהשתתפו בהן, ומקבלים טיפול במסגרת מרכז 'קשר עד' בצה"ל, שאמון על מתן מענה בנושא נפגעים, טראומה ושכול.
אירועי 7 באוקטובר 2023 כללו מתקפה על משתתפי מסיבת הנובה ומסיבת הפסיידק, וכן על צוות ההכנה לאירוע המידברן. במהלך הטבח נרצחו 399 מבלים, ושורדים רבים נפצעו והיו עדים למעשי זוועות וחטיפה. מאז, הכיר המוסד לביטוח לאומי ב-3,710 שורדי מסיבות כנפגעי פעולות איבה, כולם הוכרו כסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית וחלקם גם עם פגיעות פיזיות. שורדים אלה זכאים בין השאר להחזרים על הוצאות רפואיות ושירותי שיקום, וכן פיצויים בגין אובדן הכנסות בתקופת אשפוז. כמו כן, מהדוח עולה כי כלל הנפגעים קיבלו פיצוי כספי ראשוני בחודשיים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה, ללא קביעת אחוזי נכות.
עוד עולה מהנתונים כי מרבית שורדי המסיבות, המוכרים כנפגעי פעולות איבה, הם גברים (66%). כ-75% צעירים בגילי 18-24, כ-20% בגילי 24-45 ו-6% בגיל 45 ומעלה, או מתחת לגיל 18.
נוסף על ההכרה של שורדי מסיבות כנפגעי פעולות איבה, עומדת לרשות השורדים האפשרות להגיש בקשה להכרה בנכות לתקופה קבועה או זמנית, שלפי אחוזי הנכות שנקבעו וכללים מסוימים יכולה לאפשר זכאות לקצבאות. מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי 2,272 שורדים שהוכרו כנפגעי פעולת איבה הגישו בקשה להכרה בנכות, 1,873 מתוכם (82%) עברו ועדה רפואית והוכרו עד כה עם נכות, היתר נמצא בתהליך טיפול בבקשה. בביטוח הלאומי מדגישים כי כל הבקשות של שורדי מסיבות להכרה בנכות שטופלו, התקבלו. עוד מעריכים שם שכ-400 נפגעים היו מוכרים עם אחוזי נכות כללית לפני פרוץ המלחמה - ל-127 שורדים עבר פסיכיאטרי מתועד.
בתשעת החודשים הראשונים למלחמה, משרד הרווחה והביטחון החברתי הפעיל מעטפת טיפולית לשורדי המסיבות בשיתוף הקואליציה הישראלית לטראומה, מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי ונט"ל. בהמשך ניתנו מענים גם באמצעות מיזמים נוספים. נכון לנובמבר 2024, ולפי הנתונים העולים בדוח, יותר מאלף שורדים פנו לקבלת סיוע באמצעים אלה.
במענה למחקר המרכז והמידע של הכנסת, טענו במשרד הבריאות כי אין בידם נתונים על שורדי מסיבות המטופלים במערכת בריאות הנפש. לדבריהם, אחד השירותים המרכזיים שניתנים באמצעות משרד בריאות הוא מרכזי החוסן, המעניקים מענה טיפולי ללא עלות לנפגעי חרדה על רקע אירועי טרור, בייחוד בזמן מלחמה. המרכזים נותנים הן טיפולים פרטניים והן טיפולים קבוצתיים ומשפחתיים. לפי נתוני משרד הבריאות, מאז פרוץ המלחמה 1,875 שורדי מסיבות, כמחצית מהשורדים, פנו למרכזי החוסן לקבלת סיוע נפשי. מתוכם 1,283 שורדים שמטופלים באופן קבוע, 417 שורדים שמטופלים לסירוגין, ו-175 שסיימו את הטיפול או הפסיקו אותו ביוזמתם.
הדוח מתייחס גם למקרי אובדנות בקרב שורדים, נושא שעלה לכותרות שוב ושוב בחודשים האחרונים, לאחר ששורדי המסיבות טענו כי ישנם מקרי התאבדויות רבים בקרב ניצולים, והורים לניצולים סיפרו על החשש הכבד שהם חשים, שמא ילדיהם יפגעו בעצמם. לאורך כל הדרך טענו במשרד הבריאות כי המספרים אינם נכונים, וכי מדובר במקרים בודדים. ובמענה למרכז המחקר והמידע של הכנסת הם מציינים כי ברשותם מידע על מקרה אובדנות אחד בלבד, מאוקטובר 2024, של צעירה בת 22, שנכללה ברשימת המשתתפים שהועברה ממארגני המסיבות. בדוח נכתב כי מקרה זה הוזכר כמקרה יחיד גם בתשובת משרד הרווחה והביטחון החברתי.
במשרד הבריאות מוסיפים כי לא מוכרים להם מקרי פטירה נוספים, מכל סיבה שהיא, של שורדי מסיבות הנכללים ברשימות שבידם, מלבד החטופים שנרצחו ברצועת עזה, ושגופותיהם הוחזרו. עם זאת, הם מציינים כי ידוע להם על שלושה ניסיונות התאבדות של נשים שורדות המסיבות, שהגיעו לחדרי המיון עד אוגוסט 2024. במרכז המחקר והמידע של הכנסת, מציינים כי פנו גם למשרד הביטחון, לצורך קבלת מידע על אודות אובדנות בקרב שורדי מסיבות שהיו חיילים באותה עת, אולם טרם נענו.
ח"כ יצחק פינדרוס, יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור: "הנתונים מלמדים על מה שעלה בדיוני הוועדה ומה שזועקים בכאב כבר מעל שנה, השורדים ובני משפחותיהם - מרבית השורדים נפגעו וזקוקים לסיוע והם לא מקבלים אותו בצורה המיטבית. שמחתי לשמוע, כי ראש הממשלה נרתם לעניין והחליט למנות פרויקטור לנושא, ולכשימונה נזמינו לוועדה לעבוד בשיתוף פעולה. מדובר בהצלת חיים של ממש וחייבים לתת לצעירים שורדי המסיבות את המענה המתאים ויפה שעת אחת קודם".