הליך ראשון מסוגו: לפני כשבועיים ביצעו רופאים במרכז הרפואי האקדמי NYU Langone Health שבניו יורק, השתלה כירורגית של משאבת לב מכנית וכן השתלת כליה של חזיר מהונדס גנטית, בגופה של חולה סופנית.
החולה היא ליסה פיזאנו בת ה-54 מניו ג'רזי, שסבלה מאי-ספיקת לב ומאי-ספיקת כליות. היא עברה טיפול בדיאליזה שמיועדת להחליף את הכליות ולבצע את תפקידן, במקרה שאלו חדלות לתפקד, ולא הייתה מועמדת להשתלת לב או כליה מכיוון שסבלה ממספר מצבים רפואיים כרוניים שפגעו משמעותית בסבירות להצלחת השתלתו של איבר אנושי. בין השאר זוהו בגופה רמות גבוהות של נוגדנים המזיקים לרקמות אנושיות.
"כל מה שאני רוצה זה הזדמנות לחיים טובים יותר", אמרה פיזאנו. "לאחר שנשללה ממני האופציה לזכאות להשתלה של איברים אנושיים, הבנתי שלא נשאר לי הרבה זמן לחיות. הרופאים חשבו שאולי יש סיכוי שיאשרו לי לקבל השתלה של כליית חזיר, ושוחחתי על זה עם המשפחה שלי ועם בעלי, שהיה לצדי במשך כל הזמן".
הליך מורכב שנערך בשלבים
ההליך המורכב, שאושר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני, נערך בשני שלבים: בתחילת החודש ביצעו הרופאים ניתוח להשתלה של משאבת לב מכנית לחדר שמאל של הלב, שמסייעת למעשה להזרים דם מחדר הלב השמאלי התחתון אל שאר הגוף. לטענת הרופאים, ללא משאבת הלב, תוחלת החיים של פיזאנו הייתה מסתכמת בימים או בשבועות ספורים בלבד. כשבוע לאחר מכן נותחה החולה בשנית, אז הושתלה בגופה כליית חזיר שהונדסה גנטית. בית החולים מסר כי פיזאנו מתאוששת בצורה טובה.
"ללא האפשרות להשתלת כליה, היא לא הייתה מתאימה כמועמדת למשאבת לב בשל התמותה הגבוהה בחולים בדיאליזה עם משאבות לב", הסביר ד"ר מואזמי, ראש המחלקה להשתלות לב וריאות ותמיכה במחזור הדם במחלקה לכירורגיית לב וחזה בבית הספר לרפואה NYU Grossman. "זו הפעם הראשונה בעולם שניתוח השתלת משאבת לב נעשה בחולת דיאליזה והוא כולל תוכנית לאחר מכן להשתלת כליה".
לדברי הרופאים במרכז הרפואי זהו המקרה המתועד הראשון של מטופל עם משאבת לב מכנית שהושתל בגופו איבר מכל סוג שהוא. יתרה מכך, זהו רק המקרה השני שבו הושתלה כליית חזיר מהונדס גנטית באדם חי, והראשון שכולל גם השתלה של בלוטת התימוס. המקרה הראשון אירע בחודש שעבר כאשר צוות כירורגי בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס חיבר את כלי הדם ואת השופכן של כליית החזיר עם אלה של ריצ'רד סליימן בן ה-62, שסבל ממחלת כליות סופנית, ולפי הדיווחים ההליך הסתיים בהצלחה והוא ממשיך להתאושש היטב.
"איברי החזיר טובים לאדם מבחינת הגודל ומבחינת כמות הדם שהאיבר צורך" מסבירה פרופ' רותי רחמימוב, נפרולוגית, מנהלת היחידה להשתלות כליה בבית החולים בילינסון, מקבוצת כללית. "המחסומים שנתקלו בהם בעולם הרפואה לאורך השנים בהקשר השתלה של איברי חזיר, הם בשל העובדה שבאופן טבעי גוף האדם מכיל נוגדנים נגד איברים של חזיר או בעלי חיים אחרים, ואלה עלולים לתקוף את האיבר לאחר ההשתלה. בנוסף, בגנים הטבעיים של החזיר, יש רצף של וירוסים, שהרופאים חששו שיעבור לאדם לאחר ההשתלה". לדבריה, בשנים האחרונות התפתחה על ידי פרופ' עמנואל שרפנטייה ופרופ' ג'ניפר דודנא, כימאיות מאוניברסיטת ברקלי קליפורניה, טכנולוגיה בשם Crisper שזיכתה אותן בפרס נובל. "מדובר בסוג של מספריים גנטיים שמאפשרים לחתוך מהגנים של החזיר את הגן הבעייתי שמכיל את הווירוס, וגם את הגנים שהגוף האנושי דוחה", היא מסבירה. עוד היא מציינת כי במקרה של ליסה פיזאנו, הרופאים השתילו למטופלת גם את בלוטת הטימוס, בלוטת המגן שמוסיפה להגנה של מערכת החיסון מפני דחיית האיבר של החזיר. לטענתה, נראה כי השלב הבא לאחר התייצבות מצבה של פיזאנו, הוא השתלת לב של חזיר בגופה, שכן משאבת הלב המלאכותי עשויה להזדהם אם תישאר בגופה זמן רב מדי, בעוד היא מטופלת גם בטיפול נוגד דחייה.
בישראל, כאמור, עדיין לא מבוצעת השתלת איברים מבעלי חיים, אף שזו הולכת ומסתמנת כפתרון למחסור החמור באיברים להשתלה, כך לפי המרכז הלאומי להשתלות. נכון לינואר 2024, כ-1400 חולים ממתינים להשתלת איברים בישראל, מתוכם כ-970 ממתינים להשתלת כליה.