גבר בן 72 שסבל מקורונה במשך 613 ימים, נפטר לפני מספר חודשים, לאחר שזן חדש ומוטציות מרובות של הנגיף התפתחו בגופו, ככל הנראה בשל מערכת חיסונית מוחלשת. המקרה החריג הוצג לאחרונה בוועידה רפואית בברצלונה על ידי חוקרים במרכז לרפואה ניסיונית ומולקולרית של אוניברסיטת אמסטרדם בהולנד.
לפי הדיווח ב-TIME, בפברואר 2022, המטופל בן ה-72, שסבל גם מהפרעות בתפקוד מערכת הדם, נדבק בזן האומיקרון של נגיף הקורונה, אף שחוסן לנגיף פעמים רבות. אף שרוב האנשים יכולים להתגבר על המחלה תוך מספר שבועות, אף פתרון שהציעו הרופאים לחולה ההולנדי לא צלחו, כך סיפרו החוקרים, והוא אף פיתח עמידות לתרופה שהוכחה כיעילה מאוד נגד הווירוס. לטענתם, זהו המקרה הארוך ביותר של מחלת הקורונה שתועד עד כה.
"המקרה הזה מוכיח למעשה את אחת ההשערות שלנו לגבי התפתחות וריאנטים", אומר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן. "בצורה טבעית, וירוסים, בייחוד מבוססי RNA (כדוגמת הצטננות ושפעת), יכולים להשתנות לאורך הזמן ולצבור מוטציות, שעשויות לגרום להם להפוך אלימים יותר או פחות ולהתפשט".
אגב, הוא מציין כי זהו אינו המקרה הראשון המתועד של מחלה בנגיף הקורונה למשך זמן ממושך. לדבריו, מחקר שנעשה באוניברסיטת אוקספורד לאחרונה בקרב 90 אלף חולי קורונה, מצא כי 1 מתוך 1000 חלו בקורונה למשך יותר מחודשיים. "מחלה ממושכת כזו בדרך כלל מופיעה אצל אנשים עם ירידה בתפקוד החיסוני", מבהיר הפרופ'.
מערכת החיסון מתקשה להתגבר על הווירוס
לדבריו, בקרב אנשים בריאים, קצב השינויים והמוטציות שנוצרות הוא יחסית קבוע, מה שמסביר למעשה את האבולוציה ההדרגתית שראינו גם בתקופת הקורונה, אולם בקרב אנשים מדוכאי חיסון המצב שונה. "ראינו את התופעה בזן האומיקרון בשנת 2021, בעת הופעה פתאומית של מוטציות רבות בזמן קצר. אחת ההשערות הייתה שזנים אלה מתפתחים אצל מדוכאי חיסון, כיוון שהווירוס דוגר אצלם לא שבוע ולא שבועיים, אלא במשך שבועות רבים ואפילו חודשים, בשעה שמערכת החיסון שלהם לא מצליחה לחסל אותם". לדבריו, הזמן הממושך מאפשר לווירוס 'לאסוף' מוטציות וקומבינציות שונות. "גם זן האומיקרון, שהגיע מדרום אפריקה, התפתח בצורה כזו. ישנה סברה כי המוטציות התפתחו אצל חולי HIV - מחלה המחלישה את מערכת החיסון". עוד הוא מציין כי ישנן עדויות נוספות בעולם לקורונה שנמשכה חודשים רבים.
כמו כן, הפרופ' מסביר כי ישנם מקרים שבהם זנים חדשים מתפתחים לאחר שבעלי חיים נדבקים בווירוס, אשר שבים ומדביקים את בני האדם. "אלה מקרים שפחות ניתן לשלוט עליהם, ואפשרות כזאת מטרידה אותנו, שכן אצל חיות יכולים לקרות תהליכים שונים שישנו בצורה משמעותית את אופיו של הווירוס".
האם זה אומר שאנחנו עומדים בפני זן חדש של נגיף הקורונה?
לדבריו של פרופ' כהן, אין כרגע עדויות להתפשטות של הזן שפיתח בגופו החולה ההולנדי. עם זאת, הוא מציין כי בשבועות האחרונים קיים זן אחר, שמספר הנדבקים בו עולה, אך בשלב זה אין עדות לכך שהוא גורם למחלה קשה יותר או מידבק יותר מהזנים המוכרים. הפרופ' מדגיש את החשיבות הרפואית שבמעקב אחר הזנים השונים, על מנת לפתח את סדרת החיסונים הבאה. "כמו בכל שנה שאנחנו עוקבים אחר המוטציות והזנים של נגיף השפעת, וכך גם במקרה של הקורונה. צריך לזכור שאנשים מבוגרים ומדוכאי חיסון נמצאים תמיד בסיכון מוגבר להידבקות במחלות שונות".