מדיניות ההכלה שבה החליטו לנקוט בריטניה, סינגפור ובמידה רבה גם ישראל, מול האיום המחודש בקורונה (Covid-19), צפויה להוביל לכך שרבים יחלו לפני שיוטלו מגבלות. בהינתן שיעורי החיסון הגבוהים במדינות הללו, ייקח יותר זמן עד שמספר המאומתים יתבטא במספר גבוה של חולים קשה, וזה ההסבר להחלטה לנקוט בגישת ההכלה. פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן מעריך היום כי על כל 100 מאומתים, רק 1.6% יחלו קשה, לעומת 4% בגל הקודם.
אבל מה עם הלונג קוביד, הנכות הנצברת מסוגים שונים אצל מי שעברו את המחלה, המתבטאת בתסמינים כמו עייפות כרונית, ירידה בכושר הגופני, קשיי ריכוז, דיכאון, סוכרת חדשה, פגיעה לבבית, פגיעה כלייתית, אובדן ארוך-טווח של חוש הטעם והריח או בלבול בחושים?
עדיין אין מחקר רשמי בנושא, אולם רופאים מציינים כי בנוסף להגנה מפני מחלה קשה, החיסונים כנראה מפחיתים את שיעורי הלונג קוביד גם אצל מי שחלו למרות החיסון. מדובר בהתרשמויות של רופאים המטפלים בחולים אלה בבריטניה ובארה"ב, ואשר דווחו בגרדיאן הבריטי ובערוץ NBC האמריקאי בהתאמה.
כ-10%-20% מחולי קורונה מכל הווריאנטים "זוכים" בלונג קוביד. אך ד"ר קלייר סטיבס מהקינגס קולג' בלונדון, אומרת לגרדיאן שהיא רואה ירידה בלונג קוביד בחולים מאומתים מכל הגילאים, וכי מאמר בנושא יפורסם בעתיד הקרוב. "אנחנו רואים שהחיסון מאוד מוריד את הסיכון להידבק מלכתחילה, אבל גם אם איתרע מזלכם להידבק בכל זאת, החיסון מוריד את הסיכון ללונג קוביד באופן משמעותי".
בערוץ NBC רואיין ד"ר גרג וניצ'קצ'ורן, רופא תעסוקתי שעובד עם חולי קוביד ארוך במיו קליניק במינסוטה, אשר טען כי כמעט ולא הגיעו אליו חולים מחוסנים. אמנם בארה"ב עדיין מדובר בעיקר בווריאנט הבריטי, אך ישנם כבר דיווחים על זיהומי דלתא במחוסנים, והמרפאה טרם התמלאה בהם. גם רופאים מניו אורלינס וסיינט לואיס אמרו דברים דומים. ד"ר זיאד אל-עלי מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואס, חוקר את הנושא הספציפי הזה במאגר מידע של ה- VA, הארגון המבטח ומטפל ביוצאי צבא בארה"ב. לדבריו, הסיכון ללקות בלונג קוביד אחרי חיסון הוא עניין נדיר.
ישראל, כמדינה עם מספר מחוסנים גבוה מאוד אך עם דומיננטיות של וריאנט דלתא, ולכן מחוסנים רבים יחסית שחולים, עשויה להיות המקום הראשון שבו התיאוריה הזו תיבחן בצורה מעמיקה יותר.