לפני כשבועיים תינוק כבן שנתיים מאזור בית שמש נדבק בחיידק האלים, מנינגוקוק. הוא הובהל לבית החולים הדסה עין כרם כשהוא במצב של הלם ואפתיות והודות לטיפול המהיר חייו ניצלו. "אבחון מהיר עושה את ההבדל בין מוות לבריאות שלמה", אמר מנהל חדר המיון ד"ר סער חשביה. רק לפני חצי שנה פעוט בן שנתיים נפטר בעקבות התפשטות החיידק המסוכן. איך ניתן לזהות את החיידקים כמה שיותר מהר ומדוע הם מסוכנים יותר בסביבת פעוטות מאשר במבוגרים?
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
עד כמה אותם חיידקים אלימים ומסוכנים?
לחיידקים המתרבים באחת מרקמות הגוף (עור, ריאות, מערכת הלימפה, עצם) השפעה הרסנית על הרקמה ולעתים גם השפעות מערכתיות או על איברים מרוחקים יותר. עובדה זו נובעת מכך שהחיידקים צורכים את משאבי הסביבה כדי להתחלק ולגדול ומייצרים חומרים הפוגעים ברקמה ומעוררים תגובה דלקתית בגוף (כלומר מעוררים את מערכת החיסון לפעולה).
על כן, רוב המחלות הנגרמות על ידי חיידקים מחייבות טיפול אנטיביוטי שמטרתו האטת התרבות החיידק ואף הריגתו בכדי לסייע למערכת החיסון הנאבקת בחיידקים. טיפול אנטיביוטי בדרך כלל מקצר את משך המחלה ומפחית את סיבוכיה כאשר מדובר על מחלה חיידקית. לחיידקים מסוימים יש תכונות ייחודיות המאפשרות להם לשגשג במהירות ובשטחים נרחבים יותר ולחלקם תכונות המקנות יכולת לחמוק ממערכת החיסון ובכך לגרום למחלה קשה יותר.
האם ניתן לזהות חיידק בהתחלה ואילו תסמינים מעידים על כך?
אחד האתגרים הגדולים ברפואה מאז גילוי מחוללי המחלות הזיהומיות היה ועדיין היכולת להבדיל בין מחלה חיידקית משמעותית לבין מחלה ויראלית (שנגרמת על ידי וירוס/נגיף) קלה יותר או שאינה מחייבת טיפול תרופתי באנטיביוטיקה. האבחון מתבסס בראש ובראשונה על תלונות והחולה והתסמינים המתוארים. במקרים רבים ובעיקר בשלבי המחלה הראשונים התלונות והתסמינים אינם ספציפיים ולא ניתן לקבוע אם מדובר במחלה הנגרמת מחיידק או מווירוס. על כן נדרש קשב רב לתיאור הבעיה ובדיקה גופנית מדוקדקת. אך לא די בכך.
במחלות חום יש חשיבות מרכזית למעקב אחרי החולה וחזרתו לביקורת במרפאה במידה והמחלה מתמשכת או מחמירה. גם בדיקות העזר המקובלות כמו בדיקות דם או הדמיה לא תמיד יעזרו לאבחנה בתחילת המחלה והם נדרשים רק כאשר נדרש אישוש או הפרכת האבחנה המשוערת. כאשר מדובר בחיידקים אלימים התסמינים יכולים להתפתח במהירות רבה מאוד. לעתים השינוי יתרחש בשלבי המחלה הראשונים ולעיתים רק אחרי מספר ימים של מחלה תחול התדרדרות במצבו הרפואי של המטופל.
מדוע חיידקים אלימים מסוכנים יותר בקרב תינוקות מאשר בקרב מבוגרים?
הסיבה נעוצה כנראה במספר גורמים. ראשית, תינוקות אינם יכולים להסביר את התסמינים שהם חווים וגם הביטוי הקליני של מחלה עשוי להיות דל מאוד. אנחנו נאלצים להסתמך על סימנים אובייקטיבים בסיפור המקרה (תבנית החום, תסמינים נשימתיים למשל) או בבדיקה הגופנית (איכות הנשימה, מראה הילד למשל). הדבר עלול לגרום לאיחור מסוים באבחון. שנית, מערכת החיסון בתינוקות מוגדרת נאיבית, כלומר, שטרם נחשפה למספיק מחוללי מחלה ופעולת הרכיבים השונים שלה ומנגנוני ההגנה הנוספים של הגוף אינה חזקה או מדויקת מספיק.
באופן הזה, במיוחד בשבועות הראשונים לחיים, זיהומים יכולים להתפשט בקלות בין מדורים שונים בגוף (מהדם אל המוח או דרכי השתן לדוגמה). הגורם השלישי הוא העובדה שעד גיל שנה תינוקות לא השלימו את תכנית החיסונים המומלצת ולכן הם חשופים לחיידקים ווירוסים הגורמים למחלות השונות.
כיצד ניתן להבדיל בין זיהום מחיידק לבין מחלה ויראלית?
"במרבית המקרים רופא ילדים מיומן יוכל להבדיל בין מחלה משמעותית למחלה ויראלית קלה שאיננה מסוכנת לילד. לרוע המזל קיימים מצבים בהם אין הבדל בתסמיני המחלה הוויראלית והחיידקית. למשל חיידק המנינגוקוק, שהינו תושב שקט אצל רבים מהצעירים הבוגרים ועלול לגרום למחלה קטלנית בתינוקות. המחלה יכולה להתבטא בתחילה בחום לא גבוה, ירידה בתיאבון ועייפות - אלו תסמינים האופייניים למחלות ויראליות רבות. רק בהמשך המחלה מופיעים סימנים חמורים יותר אשר יעלו את החשד של ההורים או הרופא למחלה משמעותית.
האם ניתן למנוע מראש זיהומים?
לאור זאת ברור למה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המחלות הקשות היא פשוט מאוד למנוע אותן. כיום קיימים חיסונים לחיידקים או ווירוסים אשר בעבר גרמו לתחלואה קשה ביותר בקרב תינוקות וילדים-ביניהם חיידק הפנאומוקוק, המופילוס ומנינגוקוק. המלצת משרד הבריאות ואיגוד רופאי הילדים היא לחסן תינוקות וילדים על פי לוח החיסונים ובהתאם לגיל והרקע הרפואי של התינוק. בכל הסתייגות או חשש מומלץ להיוועץ עם רופא הילדים בקהילה.
ד"ר רועי אסף, מומחה לרפואת ילדים במכבי שירותי בריאות