משרד הבריאות איתר נגיפי פוליו בדגימות ביוב מעזה. מדובר בזן 2 ממקור תרכיבי של נגיף הפוליו, שהוא נגיף מוחלש שזלג מהחיסון הניתן בטיפות, שילדים בחלק ממדינות העולם קיבלו בעבר. נגיף דומה נמצא גם בבדיקות ממצרים. נגיף הפוליו עלול לגרום לשיתוק שרירים ואף למוות, וההדבקה בו מתבצעת דרך הפה, בעקבות צריכת מזון או מים מזוהמים. ההדבקה יכולה להתרחש לעתים גם באמצעות חפצים, למשל כאשר נשא פוליו שלא שטף את ידיו היטב אחרי שהיה בשירותים נוגע בצעצועים, שתינוק אחר כך מכניס לפיו. הנגיף מגיע למעיים, מתרבה שם, ומופרש בצואה. אצל חלק מהחולים הנגיף חודר מהמעיים למערכת הדם, ושם גורם למחלה הקשה.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
בעקבות גילוי עקבות נגיף הפוליו בעזה החל צה"ל במבצע חיסון לכל החיילים השוהים כעת ברצועה. החיילים יקבלו מנת דחף מהחיסון המומת, שתגן עליהם מפני מחלת הפוליו. במקביל פועלים בצה"ל להכניס חיסונים המיועדים לתושבי הרצועה.
נגד נגיף הפוליו יש שני סוגי חיסונים, חיסון מומת וחיסון חי-מוחלש. את החיסון המומת מקבלים בזריקה, ובישראל הוא ניתן לכל התינוקות כחלק משגרת החיסונים בזריקה המחומשת המגנה גם מפני טטנוס, דיפתריה, שעלת ו-HIB. החיסון המומת נגד פוליו נקרא IPV, ובפנקס החיסונים של ילדיכם יופיע תחת השם Dtap-IPV-HIB. חיסון זה מגן מפני שלושת זני הפוליו, והוא יעיל מאוד בהגנה על המקבל אותו מהמחלה, אך אינו מונע ממנו להידבק בנגיף ולהפיץ אותו לאחרים.
את החיסון החי-מוחלש, הנקרא OPV, מקבלים בטיפות לפה. החיסון מחסן את המעיים ומונע מהנגיף להתרבות בהם, וכך הוא מגן גם על המקבל אותו וגם על סביבתו. אך לחיסון הזה יש גם חיסרון: הוא מבוסס על נגיף חי, שמתרבה במעיים ועלול להיות מופרש בצואה, כמו בן דוד הפראי והמסוכן. הנגיף בחיסון עבר שינוי כך שאינו יכול לגרום למחלה אצל המקבל, אך בתקופה שבה הגוף לומד אותו ומפתח נגדו נוגדנים, הוא עלול להיות מופרש ולהגיע לאנשים בסביבתו של המחוסן. אם הסביבה אינו מחוסנת בעצמה, הנגיף מהחיסון עלול גם לעבור בין בני אדם, בייחוד בתנאי היגיינה לא טובים. תופעה של נגיף תרכיבי הזולג ממחוסנים לכאלה שבחרו לא להתחסן או שלא יכולים להתחסן היא תופעה מוכרת, וכשזה קורה, במקרים נדירים מאוד, הנגיף עלול לעבור שינוי גנטי ולחזור להיות אלים, כלומר לגרום למחלת הפוליו בעצמו. רק חיסון מלא של הסביבה מונע את הסכנה הזו.
חיסונים בישראל
עד שנת 2005 ניתן בישראל חיסון חי-מוחלש תלת זני שהגן מפני שלושת זני הפוליו. בשנה זו הופסק בישראל מתן החיסון, וההגנה על הילדים התבססה על החיסון המומת. בשנת 2013 התברר שמדיניות זו הייתה מוקדמת עבור מדינת ישראל, כשנגיף פוליו פראי זן 1 חדר למדינה דרך מצריים, וישראל חזרה להשתמש בחיסון החי-מוחלש כתוספת הגנה לחיסון המומת, אך הפעם בגירסה דו זנית שמגנה מפני זנים 1 ו-3 בלבד. זן 2 הפראי המקורי נכחד כבר בשנת 1999 ולא היה טעם לחזור ולחסן נגדו.
בשנת 2016 שאר העולם יישר קו עם מדינת ישראל, וכל החיסונים המוחלשים הוחלפו בגירסה הדו זנית. החלפה זו לא נעשתה ללא חששות. אנשי המקצוע פחדו שבתפר שבין החלפת החיסונים הנגיף התרכיבי זן 2 יזלוג מהילדים שקיבלו אותו, לשכבת הילדים שכבר לא מקבלת אותו. זה אכן קרה מאז במדינות שונות. נגיף דומה אפילו הסתובב זמן מה במהלך 2022 פה בישראל וגם בארצות הברית ובריטניה.
התפרצות כזו החלה גם במצריים בשנת 2021, שהובילה למבצע חיסונים בחיסון מסוג nOPV2 – חיסון חדש שנלקח דרך הפה נגד זן 2 של הפוליו, גירסה משופרת לחיסון הוותיק יותר, שפחות צפויה לזלוג לסביבה. החיסון מיגר את ההתפרצות ביעילות, אך מצריים מדינה עם אוכלוסייה גדולה מאוד, וגם ב-2024 עדיין מזהים שם בביוב את הנגיף.
קדחת מערב הנילוס שוברת שיאים
מספר החולים המאומתים בקדחת מערב הנילוס לשנת 2024 הגיע ל-566, לפי מודיעין מערך הבריאות. בכך עקפה שנה זו את שיא התחלואה הקודם של שנת 2000, אז נספרו 425 חולים במהלך השנה כולה. 38 חולים נפטרו עד כה מהמחלה, לפחות 16 מהם מעל גיל 80, ולפחות עשרה בין גיל 70 ל-80. עונת המחלה עדיין בעיצומה, ומספרי 2024 עוד צפויים לעלות. רוב החולים מעל גיל 70, אך יש גם תחלואה בקרב צעירים יותר ואף בילדים. חשוב לציין שככל הנראה, רוב הצעירים שנדבקו לא חלו בצורה קשה ולכן לא נבדקו למחלה זו, כך שמחלתם לא מדווחת הלאה למשרד הבריאות. סביר להניח, אם כך, שמספר החולים, בעיקר בקרב הצעירים, גדול בהרבה מהמדווח.
הדרך להתגונן מהמחלה היא להימנע ככל האפשר מעקיצות יתושים, למשל על ידי רישות חלונות, שימוש באמצעים דוחי יתושים, לבוש ארוך בשעות הערב וטיפול במפגעי מים עומדים בסביבת הבית. מאכילי חתולים – שימו לב שיתושות עלולות להשתמש בקערות המים לחתולים כמקום הטלה לביצים שלהן. כשבאים לחדש את המים לחתולים חשוב לשפוך מהקערה את כל המים הקודמים ולמזוג מים טריים ונקיים. זה יועיל גם לבריאות החתולים וגם לבריאות השכנים.
הקורונה עדיין כאן
גל תחלואה בקורונה החל בישראל בחודש מאי, והתעצם במהלך חודש יוני. הווריאנטים הנפוצים כעת בישראל הם JN1, PK.2 ו-PK.3, בדומה לתמונה העולמית. עליה דומה נצפית גם בארצות הברית, בחלקים מאירופה ובכמה ממדינות אסיה. בצרפת יש כעת יציבות בתחלואה. בעוד ימים ספורים נפתחת שם האולימפיאדה, וכ-15 מיליון מבקרים צפויים להגיע לאזור פריז, ביניהם כ-2 מיליון תיירים מחוץ לצרפת. במירוץ האופניים הטור דה פראנס, שמסתיים כעת, חמישה מתוך 176 רוכבים משכו את השתתפותם בגלל מחלת הקורונה, תרחיש שעלול לקרות במספרים גדולים יותר בקרב משתתפי המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים.
שעלת מתפרצת
התחלואה בשעלת בחודש מאי שברה את שיא התחלואה החודשית מאז פרוץ ההתפרצות הנוכחית בתחילת 2023, עם 609 מקרי מחלה. ביוני נספרו 460 חולים, אך מספר זה עדיין אינו סופי מכיוון שנתוני התחלואה בשעלת מתעדכנים באיטיות. התחלואה מפושטת בכל חלקי הארץ. לאחרונה נמצאו מקרים רבים באשדוד, ירושלים, חיפה, נס ציונה, אשקלון וראשון לציון. בכמה ממדינות אירופה נראתה האטה בתחלואה, אך בצרפת דווקא יש עליה במספר מקרי השעלת, מגמה מדאיגה סמוך כל כך לתחילת המשחקים האולימפיים. עד כה מתו השנה 17 בני אדם כתוצאה משעלת בצרפת, ביניהם 14 פעוטות. מומלץ לקבל מנת דחף כל עשר שנים, או לעתים קרובות יותר אם יש התפרצות באזור מגוריכם, גם אם התחסנתם בילדות. ניתן להתחסן נגד שעלת בקופות החולים ובמרפאות מטיילים.