"תמיד הרכבתי משקפיים ממספר נמוך, אבל אחרי הלידה התחלתי להרגיש שלפעמים בורחות לי העיניים. מדי פעם גם ראיתי כפול אבל זה לא היה חמור ברמה שזה הגביל אותי ביום יום. מדי פעם העירו לי שהעין בורחת אבל אני לא הבחנתי בזה", מספרת מלי, בת 37 מצור יצחק. היא ילדה לפני 4 שנים את בתה הבכורה ומיד לאחר הלידה החלה להרגיש בהידרדרות בראייה.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
בפעם הראשונה זה היה פשוט, האופטומטריסט המליץ לתקן את הליקוי באמצעות משקפי ראיה עם פריזמות שמתקנות פזילה, ואכן הרכבת המשקפיים הספיקה כדי לתקן את ליקוי הראייה. אבל, אחרי הלידה של הבן השני שלה, מלי התחילה להרגיש בהידרדרות משמעותית והמשקפיים כבר לא עזרו. "העיניים 'ברחו' כל הזמן, בתחילת היום זה היה בסדר, אבל לקראת סוף היום זה היה נורא", היא מספרת. "כל יום בדרך חזרה מהעבודה ראיתי לגמרי כפול עד לרמה שלאורך הנהיגה הייתי צריכה לעצום עין אחת כדי להצליח לנהוג. וכמובן שמדי פעם הייתי צריכה לעצור בצד הדרך".
הפגיעה באיכות החיים הופיעה גם בזמן העבודה, כאשר התקשתה לשבת בפגישות ארוכות מבלי לתת מנוחה לעיניה. העבודה מול המחשב נהיתה בלתי אפשרית, וגם כאבי הראש לא איחרו להופיע, בעיקר בצורת עייפות קשה באזור העיניים, והכאבים רק החמירו בערב. "הייתי יושבת בישיבות וצריכה להתמקד ולכתוב, ופשוט לא הצלחתי. כשהעיניים בורחות צריך לתת להן לנוח, וזה היה בלתי אפשרי במהלך פגישות", מספרת מלי. "כשהייתי הולכת לישון היה לי קשה לעצום עיניים, אז השתמשתי בכרית כדי להפיג את הלחץ שהכביד על העיניים שלי".
למה זה קורה?
כ-4 אחוזים מהאוכלוסייה המבוגרת סובלת מפזילה. הפזילות יכולות לנבוע מסוגים שונים של בעיות, החל מבעיות שמקורן בילדות דרך שיתוק שרירי העיניים, בעיות נוירולוגיות, טראומה או כתוצאה מניתוחי עיניים אחרים כגון ניתוח קטרקט ומחלות של בלוטת התריס. לעיתים בעיות שמקורן בילדות ונשארות חבויות וללא סימפטומים לאורך השנים, עשויות להתפרץ אחרי הריון או לאורך השנים. חלק מהחולים סובלים מכפל ראיה קשה אשר מגביל אותם בפעולות יומיומיות, בעוד שחולים שהפזילה שלהם החלה כבר בילדות לא יסבלו מכפל ראייה על אף שניתן לראות פזילה משמעותית, משום שהמוח למד להשתיק את העין הפוזלת.
אך, מלבד תלונות על איכות הראייה, מטופלים עם פזילה מדווחים על הפרעות פסיכולוגית, חברתיות ותעסוקתיות משמעותיות. אנשים עם פזילה נתפסים על ידי החברה כפחות אינטליגנטים, מתקשים להתקבל לעבודות ומתקשים במציאת בני זוג. הפזילה משפיעה גם בתחום הזוגי והחברתי ובביטחון העצמי והאישי שלהם. לרוב הם מתקשים להישיר מבט לעבר אחרים וליצור קשר אישי, וגם אחרים נמצאים במבוכה כשהם מסתכלים ישירות לעיניים של אדם פוזל. "בשבילי הדבר הכי נורא בפזילה היה כשהייתי מול המראה", מספרת מלי. "כשהייתי הולכת לספר שלי והייתי צריכה לשבת שם מול המראה עם עיניים פקוחות, זה הפך את כל הסיטואציה לנוראית".
עוד ב-mako בריאות:
>> קיבלת מחזור בגיל מאוחר? זה מעולה לך
>> שערה חודרנית: למה כדאי לגלח רגליים דווקא במקלחת?
>> מקרה האבעבועות הכי קשה שראינו
לבסוף, מלי פנתה שוב לאופטומטריסט שבדק אותה, שבישר לה שמדובר בסטייה שאי אפשר לתקן אותה על ידי משקפיים. היא הופנתה לרופאת עיניים, החלה בתהליך של בדיקות ומדידות ונותחה. "הגעתי לניתוח בלב שלם ובציפייה גדולה שזה יפתור את הבעיה", מספרת מלי. "הניתוח עבר חלק, כמו קסם. בשנייה שיצאתי מהניתוח לא פזלתי יותר, והבעיה נפתרה לחלוטין. החיים השתנו מקצה לקצה, חזרתי לנהוג, להקריא ספרים לבתי וליהנות מהדברים הפשוטים כמו ללכת לים".
הסיבה לכך שמלי סבלה מהפזילה לאורך זמן היא משום שיש הנחה שגויה בקרב מבוגרים הסובלים מפזילה לפיה אין דרך לטפל בזה. "ההנחה הרווחת בציבור היא כי אין מה לעשות עם פזילה בגיל המבוגר. ויותר מכך, רופאים רבים כולל רופאי עיניים ואופטומטריסטים מחזיקים בהנחה שגויה זו", אומרת ד"ר נועה אלה-דלמן, מנהלת מרפאות עיניים ילדים ופזילה במרכז הרפואי מאיר. "התפיסה השגויה נובעת מכך שאנשים מאמינים שזה מה שקורה בגיל מבוגר, או שניתוח פזילה בגיל מבוגר לא יהיה אפקטיבי או מאוד מסוכן והתפיסה המוטעית מכולן היא שמדובר בניתוח הוא קוסמטי בלבד שלא תורם לשיפור יכולת הראיה. אך כל אלה הן הנחות שגויות. לשמחתנו, מחקרים רבים והניסיון הקליני שלנו בתחום מראה שניתן לטפל בפזילה במבוגרים עם תוצאות מצוינות המשפיעות על איכות החיים של המטופל באופן משמעותי. גם במקרים בהם הפזילה קשה ומקורה בילדות המוקדמת".
מה הסכנות בניתוח?
באופן כללי, מדובר בניתוח עם אחוזי הצלחה גבוהים. הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית, וכמו בכל ניתוח, גם בניתוח פזילה עלולים להיות סיבוכים כמו דימום, זיהום ואובדן ראיה, אולם מדובר בסיבוכים נדירים. בערך 20 אחוז מהחולים יצטרכו לעבור יותר מניתוח אחד, אך גם כאשר מדובר ביותר מניתוח אחד, ישנה היענות רבה מצד המטופלים לעבור את הניתוח. "מניסיוננו ומעבודות מחקר רבות לומדים כי 80 אחוז מהמבוגרים שעוברים ניתוח פזילה מגיעים לתוצאות משביעות רצון, ואיכות חייהם משתפרת באופן משמעותי. רבים מהם מצטערים שלא עברו את הניתוח קודם לכן", מסבירה ד"ר אלה-דלמן. "גם במקרים בהם לא ניתן להשיג ראיה דו עינית שלמה, ניתן לשפר את היכולת לראות בשתי העיניים יחד, להרחיב את שדה הראיה, ולהעלות את היכולת לראיית עומק".
שיטה נוספת שיכולה לחסוך ניתוחים נוספים היא שיטה שנקראת תפרי התאמה, שיכולים להתכוונן לפי תוצאות הניתוח. "לאחר הניתוח ישנה אפשרות להשאיר תפרים חיצוניים מחוץ לעין, ולאחר הניתוח, כשהמנותח ער, בודקים האם נותרה שארית של פזילה", מסבירה . ד"ר קריסטל שליט. "במידה וזו עדיין קיימת, ניתן לנטרל את הפזילה באמצעות כיוון של תפרי ההתאמה".
בכל מקרה של פזילה חשוב להגיע לרופא עיניים מומחה בפזילה על מנת לקבל הערכה מקצועית ומקיפה לגבי סוג הפזילה, התכנון הניתוחי, סיבוכים אפשריים ואחוזי ההצלחה הספציפיים לכל מקרה ומקרה. וחשוב לזכור שבניגוד להנחה הרווחת בציבור ובקרב חלק מן הרופאים, יש אפשרות לטפל בפזילה בגיל המבוגר, וניתוחים כאלה הם בעלי אחוזי הצלחה גבוהים, שאחראיים לשינוי משמעותי באיכות החיים, בביטחון העצמי ובתפיסה האישית והחברתית של המטופלים.
* ד"ר נעה אלה דלמן, מנהלת מנהלת מרפאת עיניים ילדים ופזילה במרכז הרפואי מאיר