כשגידי גוב אהב פעם נערה במשקפיים, הוא הרגיש שתמיד היו בניהם זכוכיות ושאת מבטה אפשר היה רק לנחש. אפשר להבין אותו, ישנן כל כך הרבה סיבות לא לאהוב משקפיים, בעיקר אם אתם מרכיבים אותם מילדות - הם לא נוחים, מכבידים על האף ותמיד צריך להיזכר ולחפש היכן הנחתם אותם.
אבל מה אפשר לעשות כשחייבים? ניתוח להסרת משקפיים בלייזר לא מתאים לכל אחד, עולה הרבה כסף ולפעמים כרוך בסיבוכים. ובכן, הפתרון הפשוט, הנוח והזול יותר הוא עדשות מגע, אלא שרבים חוששים מפני השימוש בהן. לא מעט מיתוסים נקשרו בשמן של עדשות המגע, יצאנו לבדוק מה מתוכם נכון ומה ממש לא.
המיתוס: עדשות מגע הן לא נוחות
לא מדויק. ישנם סוגים רבים ושונים של עדשות מגע, אם אחד מהם לא נוח לכם, תמיד אפשר לנסות אחד אחר. אחד מהם בטוח יתאים גם לכם, ברמה שאפילו לא תזכרו שאתם מרכיבים אותן על גבי העין. בתחום עדשות המגע ישנם כיום טכנולוגיית ייצור מתקדמות שמקבעת בעדשה גורם הרטבה שאינו נשטף במצמוץ, שומר על הלחות ומספק נוחות יוצאת דופן.
רוב עדשות המגע ממשפחת אקיוביו (®ACUVUE) מיוצרות בטכנולוגיות מתקדמות המקבעות רכיב עתיר לחות שאינו נשטף במצמוץ ומאפשר נוחות גבוהה יותר. למשל, העדשות היומיות של החברה הוכחו כמספקות נוחות גבוהה מבוקר עד לילה, ואכן מרבית המשתמשים בעדשות המגע מסוג אואזיס מסכימים שהן כמעט לא מורגשות בעיניים ואילו עדשות המגע מסוג המדמה עין אמיתית הוכחו כבלתי מורגשות כלל.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
המיתוס: אי אפשר להשתמש בעדשות מגע אם יש "צילינדר"
בעלי צילינדר, או בשמה המדעי אסטיגמציה, יכולים היום להרכיב עדשות מגע ממש כמו כל אחד אחר. אסטיגמציה היא ליקוי נפוץ, שעלול לגרום לטשטוש או לעיוות של הראייה. ההפרעה נגרמת עקב צורה חריגה של משטח העין (הקרנית) או עדשת העין. כתוצאה מכך, קרני האור אינן מתמקדות כהלכה על הרשתית והתמונה מטושטשת. הסובלים מהתופעה זקוקים לעדשות מגע יציבות שאינן מסתובבות או משנות את מיקומן בתוך העין. לצורך המטרה הזאת, קיימות עדשות מגע מיוחדות המיועדות לתיקון הצילינדר ועונות על הצורך הזה באמצעות הטכנולוגיה הייחודית Accelerated Stabilisation Design (ובקיצור ASD), שמבטיחה ראייה יציבה חדה וברורה.
המיתוס: עדשות מגע גורמות לדלקות עיניים
לא נכון. ברגע שמקפידים על טיפול נכון בעדשות המגע שלכם, על ניקוי העדשות ועל שטיפת הידיים לפני שנוגעים בהן ובעיניים, ממש כפי שהנחה אתכם האופטומטריסט – ניתן לצמצם את הסיכון לדלקות עיניים.
המיתוס: עדשות מגע עלולות להיתקע בתוך העין או "לקפוץ" מתוכה
דברים כאלה אכן עלולים לקרות, העדשות עלולות להידבק לעין או לצאת מהעין, אך זה קורה רק במידה והעדשות לא מתאימות לעין. בכל מקרה, העין מכוסה קרום המחבר את גלגל העין לעפעפיים ומונע מעבר של גופים זרים לתוך העין, כך שאין כל חשש שהעדשות "יתקעו" בעין. ואם בכל זאת אתם לא מצליחים לשלוף אותן החוצה, מאיזו סיבה שלא תהיה, כדאי לפנות לאופטומטריסט שיסייע להוציאן בקלות.
ולגבי הפחד שהעדשות "ישלפו את עצמם" מן העין – אל דאגה. אם העדשות הותאמו כהלכה על ידי אופטומטריסט הן אמורות להישאר במקומן. רק במקרים הנדירים קורה שהעדשה זזה ממקומה, ואין אפשרות להחזיר אותה. אך לרוב מספיק מצמוץ קל או בהזזה עדינה באמצעות האצבעות, לאחר שטיפה יסודית של הידיים.
>> עוד ב-mako בריאות -
יש סיבה בגללה היתושים עוקצים דווקא אתכם
אוי זה כואב: מה עושים עם טחורים?
אחת ולתמיד: מה עדיף - רנטגן או MRI?
המיתוס: צריך המון אנרגיה כדי לנקות ולטפל בעדשות מגע
אכן, צריך לטפל בעדשות מגע בקפידה, לנקות היטב את הידיים לפני שמשתמשים בהן. אבל מדובר בפעולה קלה שלוקחת דקות בודדות. ואם אינכם רוצים או יכולים להקדיש אפילו את המינימום הנדרש, אתם יכולים לבחור בעדשות מגע חד-יומיות - כאלה שמרכיבים בבוקר וזורקים בסוף היום.
המיתוס: עדשות מגע אינן מתאימות לילדים ולמתבגרים, או לאנשים מעל גיל 40
גם ילדים ומתבגרים יכולים להשתמש בעדשות מגע, אם מסבירים ומפרטים באוזניהם את חשיבות הטיפול הנכון בעדשות, ואם הם מוכנים ומסוגלים לקחת על כך אחריות. למעשה, ילדים ובני נוער יכולים ליהנות ולהפיק תועלת מהרכבת עדשות מגע על פני משקפיים: החופש לרוץ, לעסוק בספורט ולשחק בחוץ ללא המגבלה שיוצרים המשקפיים. יש שחוששים מהחמרת קוצר הראייה אצל ילדים שמרכיבים עדשות מגע, אך מחקרים הוכיחו שאין הבדל בין ילדים המרכיבים משקפיים לבין אלה המרכיבים עדשות מגע מבחינת בעיות הראיה שלהם.
באופן כללי, זו טעות לחשוב שיש מגבלת גיל להרכבת עדשות מגע. אפשר לעשות זאת בכל גיל, ובמיוחד ככל שמתבגרים. רבים מגלים אחרי גיל 40 שיש להם צורך במשקפיי קריאה. הרכבת עדשות מגע חוסכת את הטרחה שבהחלפת משקפיים בכל פעם שרוצים לקרוא או להתבונן במשהו מקרוב.