במשך שנים התרגלנו לחשוב על המחלות והכאבים שלנו כעל בעיות שצריך להיאבק ולהילחם בהם. אך מה אם אומר לכם שמחלות וכאבים הם לא פחות מגאוניים?! "כל מחלה היא יצירה", אומרת ד"ר אילנה רוגל, נטורופתית, חוקרת ומומחית לתזונה, ואכן, כפי שתבינו מייד, כל מחלה היא לא פחות מסיפור, שאם רק נדע להקשיב ולפענח, נוכל להתמודד איתה ובמקרים רבים גם לייתר ולשחרר מחיינו.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
בריאות היא מצבו הטבעי של האדם. "אדם שחלה סטה מדרך הטבע", היטיב לומר זאת הרמב"ם, ואכן עקרון הבריאות נמצא בכל אורגניזם חי ואף בצומח. אינטליגנציית החיים נמצאת בכל תא ותא. כוח החיים שואף תמיד לבריאות והתפתחות, זה בטבע שלו.
אם כך, כיצד נוצרת מחלה? רגע לפני שנאשים את ה"נסיבות", את הגנים הקלוקלים שירשנו, את זיהום האוויר או את איכות המזון, כדאי שנגביה רגע את נקודת המבט. הרי בדיוק כמו שיש לאתר רעף שבור על מנת לעצור נזילת מים בגג הבית, כך יש לתור אחר מקור החולי ולחקור את מהותו בביתנו שלנו, בגופנו.
כשהמחלה מסמנת את הפחד הכי גדול שלנו
במודע ברור שכולנו רוצים להיות בריאים
רבים מאיתנו תולים את תחלואינו בגורמים כמו גנטיקה או סביבה. זה בוודאי נכון ומספק פוטנציאל לחולי, אך האם אלה אכן הגורמים למחלה? הביולוג האמריקאי ד"ר ברוס ליפטון מתאר בספרו "הביולוגיה של האמונה" ניסוי מכונן שערך. הוא השתמש ב-50 אלף תאי גזע זהים גנטית שנלקחו מאותם הורים, חילק אותם לשלוש קבוצות, וכל קבוצה נשמרה בסביבה אחרת. הוא עקב בקפידה אחר התפתחות התאים, וממצאיו הדהימו לא רק אותו, אלא גם את הקהילה המדעית כולה. ליפטון גילה שאף על פי שכל התאים היו זהים לחלוטין מבחינה גנטית, כל קבוצת תאים נהפכה לסוג אחר של תאים – בצלחת הראשונה התאים נהפכו לתאי שריר, בצלחת השנייה לתאי עצם ובצלחת השלישית לתאי שומן. מה שינה את התאים? ליפטון טען שהסביבה והטריגרים השונים השפיעו על הפעלת הגנים ולא המטען הגנטי עצמו.
אני יודעת שהרעיון הזה יכול להישמע רדיקלי, ובוודאי שלא פשוט לעיכול, בטח אם אתם קוראים את המילים הללו ומתמודדים עם מחלה או כאב. מי כמוני יודעת עד כמה כואב, מתסכל ומפחיד זה יכול להיות. אכן במודע, ברור שכולנו רוצים להיות בריאים, אך מתחת לרובד המודע, הלא מודע, הוא זה שרוחש ומחולל את הדברים.
על מנת להבין את "הלא מודע" נצטרך לחקור פנימה ולהיטיב את ההיכרות עם הגוף הגאוני שלנו, שבאמצעות המחלה או הכאב מאותת לנו היכן בדיוק להתבונן. אם תרצו, אפשר לדמות זאת לארון חשמל בו כל איבר, כל תא בגוף, מייצג מתג אחר בארון החשמל. ככל שנכיר את המתגים השונים שלנו, נדע טוב יותר כיצד להדליק ולכבות אותם בהתאמה ובהרמוניה. ככל שנחקור וניטיב להבין את הקשר בין כלל המתגים לדרך שבה גופנו פועל, נקבל תמונה רחבה וברורה יותר על בריאותנו.
לרגשות שלנו, כפי שהזכרתי, יש השפעה מכרעת על היווצרות מחלות. חשוב להבין שכל רגש נושא מטען אנרגטי, ורגשות נמוכים, כמו פחד, כעס, אשמה או טינה, קשורים קשר ישיר לתחלואים השונים. המחלה, אגב, לא נוצרת ביום וזה לא אומר שכל פחד חולף שתחוו יגרום למחלה, ממש לא! אבל כאשר הרטטים הללו חוזרים על עצמם בצורה רציפה במשך שנים נוצר כמו "ניגוד עניינים", מלחמה פנימית אם תרצו, והם אלה שיושבים בשורש המחלה.
לפודקאסט "שיחות בגן עדן" עם פריידי מרגלית לחצו כאן
"הגוף מדבר בשפה אוניברסלית"
איך פותרים את הפלונטר הזה? קודם כל לומדים להקשיב לסיפור שמספרת לנו המחלה. המקום שהחולי מתבטא בו כבר מלמד אותנו על שורש המחלה, שכן המיקום המדויק הוא ייצוג של החולי. בתפיסת המטאיזם, כמו בתפיסות רוחניות רבות אחרות, כל איבר הוא התגלמות הרוח בתצורתה החומרית. משמע, לכל איבר יש מהות גבוהה הקשורה לתפקודו הפיזי, כך שניתן להתייחס אל הגוף כאל ברומטר המדבר בצורה מדויקת.
"כאשר איבר מסוים בגופנו לוקה בכאב או במחלה, אנחנו נדרשים להבין מה מייצג האיבר הזה וכך להבין מהו השינוי הנדרש מאיתנו", מסבירה נורית כהן, מטפלת בכירה בשיטת ה"מטאיזם", מי שמובילה את המחקר האונקולוגי פורץ הדרך בבית החולים "איכילוב", המשלב ריפוי דרך כלים תודעתיים ועומדת בראש תחום הבריאות ב"מרחב מודעות". "ההבנה של מפת האיברים וייצוגם הרוחני מאפשרת פענוח ראשוני מיידי המעניק כיוון מדויק לחקירה", מסבירה נורית, ומוסיפה ש"השאיפה היא לדעת להקשיב לגוף עצמאית, שכן הגוף מדבר בשפה אוניברסלית, וככל שנכיר את הקווים הכלליים, נוכל לפענח את גופנו ולהתוודע אליו באופן חופשי".
אז מה מספרים כאבי הגב שלכם, דלקת הגרון שמופיעה שוב ושוב או אפילו כאבי השרירים? קבלו הצצה קטנה לכמה דוגמאות מרתקות שיעזרו לכם לפענח את מה שהגוף שלכם מנסה להגיד:
- גב
הגב העליון משויך למרכז הלב, ובעיות באזור זה מעידות על חוסר בתמיכה רגשית ואהבה. מרכז הגב מחובר אל אזור הבטן, מקום משכן הרגשות הנמוכים, ומייצג רגשות כמו כעס, אשמה, תסכול וקנאה. הגב התחתון מייצג את הבסיס של חיינו. כאב באזור זה מבטא תחושת חוסר ביטחון קיומי ותחושת הישרדות תמידית.
שאלה שכדאי לשאול: היכן אנחנו חשים היעדר תמיכה (מבפנים)?
- גרון
הגרון הוא מרכז הביטוי שלנו. במצב מאוזן נוכל לבטא את עצמנו בחופשיות. מחנק בגרון מייצג קושי בביטוי רגשות ופחד מתגובת הסביבה. צרידות כרונית, הנגרמת על ידי דלקת או שיתוק במיתרי הקול, מבטאת שימוש לרעה בקול, לשון הרע, לחץ נפשי, ערך עצמי נמוך ופחד מחשיפה. דלקות גרון מייצגות קונפליקט בכל הנוגע לביטוי; רצון עז להתבטא ומנגד, קושי ופחד מוות מחשיפה.
שאלה שכדאי לשאול: מה אנחנו לא מבטאים, מה אנחנו מפחדים להגיד או להיות?
- עיניים
העיניים הן סנסורי הראייה שלנו ומייצגות לנו את המציאות כפי שהיא מתפרשת בתפיסתנו הפנימית. בעיה בעיניים מייצגת מצבים שבהם אין מוכנות או רצון לראות. קוצר ראייה מייצג פחד לראות משהו קרוב לנו, אולי בנו עצמנו. דלקת עיניים מייצגת אובססיביות לסדר ולניקיון או בדיוק ההפך, כאוס מוחלט. לחץ תוך-עיני מעיד על פחד מחשיפה שמייצר הסתרה. קרע ברשתית העין מעיד על פרשנות לא נכונה של המציאות, על תחושה של אי-נראות. ריצוד בעיניים (יכול להיות גם מולד) מזמין אותנו לא להתקבע בנחרצות על נקודת ראות אחת.
שאלה שכדאי לשאול: מה אנחנו לא רואים - בתוכנו וסביבנו?
- פה (ושיניים)
בעיות בפה ובשיניים הן תוצר של פחד מהחיים בכלל ומביטוי בפרט. לא פעם הן מייצגות קונפליקטים הקשורים לדימוי עצמי נמוך. שיניים מייצגות אסתטיקה ונראות, ובעיות קשות בהן מעידות על הזנחה עצמית לאורך זמן, הנובעת מדימוי ירוד. החניכיים תפקידן להגן על השיניים ומייצגות חינוך וחניכה. כאב או דלקת בחניכיים מעידים על הצורך בדפוס התנהגות חדש או על הקפדה בחינוך הדור הבא. נסיגת חניכיים קשורה לתחושת חשיפה וחוסר הגנה.
שאלה שכדאי לשאול: מה הם דפוסי החינוך החדשים המבקשים להיטמע בנו, אילו שינויים מתבקשים בהתנהגותנו כתוצאה מכך?
- ריאות
הריאות מייצגות את הקשר הראשון בין הגוף לסביבה. נשימה היא חיים, הכנסת אוויר חדש מייצגת התחדשות, והוצאת אוויר היא הוצאת פסולת, שחרור העבר. בכל נשימה אנחנו מכניסים מולקולות של חמצן לתוך גופנו, ובכך מזרימים אליו מידע חדש ועדכני. הריאות מחוברות לזוגיות ולמערכות יחסים. אדם שלוקה בנשימתו בדרך כלל משחזר את העבר ומסרב לחיות בהווה. אסתמה (קצרת) היא מעין "אלרגיה לחיים", דחייה של חוויית החיים. אצל ילדים היא נובעת מתחושת דחייה של ההורים (גם חוסר הבשלה של הריאות אצל תינוקות מייצג חוסר בשלות של ההורים). דלקת ריאות מייצגת צער ותסכול הקשורים בהיעדר שינוי ובתקיעות. סרטן הריאות מייצג תקיעות עזה בעבר ופחד מגדילה, מצמיחה ומהתפתחות.
שאלה שכדאי לשאול: היכן אנחנו חיים בעבר, משחזרים אותו ומתקשים לנשום משהו חדש?
מפת האיברים המלאה נמצאת בנספח לרב-המכר "גן עדן זה כאן" (הוצאת ידיעות אחרונות, להשיג בחנויות הספרים או ברכישה כאן). מי ששומע את "הקריאה" ומבקש לצלול לעומקם של הדברים ואף ללמוד את יסודות הריפוי העצמי, מוזמן לסדנת בריאות עם נורית, הרשמה כאן.
פריידי מרגלית - חוקרת תודעה, מייסדת תפיסת "המטאיזם" ועומדת בראשה של קהילת "מרחב מודעות"