אני לא נגד טיפולי פוריות, גם אני נעזרתי. עם זאת כששמים על כף המאזניים מצד אחד את תחלואיה הקשים של מערכת הבריאות, המתקשה להקצות כספים להצלת חיים ולהגדלת איכות החיים, ובכף השנייה שמים את כמויות הכסף ההולכות לטיפולי פוריות, אי אפשר שלא להשתומם נוכח המדיניות מעודדת הילודה המתמקדת בהבאת ילדים, כמעט בכל מחיר.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
מה נוסף לסל התרופות השנה? שני הליכים בתחום הגינקולוגי: בדיקת מי שפיר מעל גיל 34 והרחבת הזכאות לשימור פוריות לנשים עם חשד לאל וסת מוקדמת בעקבות רזרבה שחלתית נמוכה.
מה נשאר בחוץ? הפסקת הריון מעל גיל 33.
אלו התרופות והטיפולים שייכללו בסל התרופות לשנת 2022
מקצבאות ילדים ועד טיפולי הפריה
לפני מספר שנים ניהלתי שיחה עם ידיד שאמר כי "להביא ילדים זה קל ולגדל אותם זה קשה", אני טענתי שלהביא ילדים לפעמים יכול להיות כרוך אף הוא בתהליך קשה וכואב מאוד. שנינו הסכמנו כי אתגר ההורות קשה פי כמה.
מדינת ישראל קמה על חורבות מיליוני האנשים שנרצחו בשואת יהודי אירופה. כבר בקונגרס הציוני הראשון העלה ד"ר אברהם שפרוך־פבזנר את רעיון "קרן התולדה", תוכניתו כללה תיקונים חברתיים ופרסים לעידוד הילודה. החשש הקיומי שלנו כאומה היה ועודנו הבסיס להחלטות המתורגמות למדיניות בתחומים רבים, ביניהן כמובן גם החלטות רפואיות.
בשנות החמישים של המאה הקודמת העניקה מדינת ישראל את "פרס הילודה", מענק של מאה לירות לאימהות שילדו עשרה ילדים או יותר. בשנות השישים של המאה הקודמת תורגמה אידיאולוגיה זו וערכיה לקווי פעולה ולמדיניות כללית על ידי הקמתה של "ועדת הילודה" וייסוד "המרכז הדמוגרפי". בין השאר עסקה ועדת הילודה בשימוש באמצעי מניעה ובתכנון המשפחה, ובאפריל 1966 הוגשו מסקנותיה לממשלה.
המדיניות מעודדת הילודה כללה קשת רחבה של הטבות ביניהן הענקת "תו זהב"י (שהוענק למשפחות בהן 4 ילדים ויותר) והעניק שורה של הנחות בבתי עסק רבים, ביניהם רשתות מזון ובגדים, קצבאות ביטוח לאומי שהלכו ותפחו ככל שמספר הילדים במשפחה היה גדול יותר, הנחות במסגרות של מעונות יום לנשים עובדות ועוד. עם השנים צומצמו ההטבות, ומסיבות פוליטיות וקואליציוניות בוטלו כמעט לחלוטין קצבאות הביטוח הלאומי עבור כל ילד נוסף.
האם כל הטיפולים מצדיקים את עצמם?
בשלב זה נותרה דרך מרכזית אחת לעודד ילודה והיא שימוש נרחב בטכנולוגיות של פריון בכלל ובטכנולוגיה של הפריה חוץ גופית בפרט.
מדיניות מימון טיפולי הפוריות בישראל היא נדיבה, רחבת היקף, עתירה בשימווש בטכנולוגיות מתקדמות וניתנת לכלל תושבות המדינה. טיפולי הפריה חוץ גופית ניתנים כמעט ללא הגבלה עד להולדת ילד ראשון ושני לנשים עד גיל 45 שנים, למרות שיעורי ההצלחה הנמוכים בנשים מבוגרות, מעל ומעבר לניתן בכל מדינות העולם. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בשיעור מחזורי הפריה חוץ גופית למספר נשים בגיל הפוריות, ומאידך במקום נמוך בשיעור ההריונות מסך מחזורי הטיפול. פער זה נובע מביצוע מחזורי טיפול רבים בעלי סיכויי הצלחה נמוכים.
25,000 נשים בישראל עוברות טיפולי פוריות מדי שנה
עידוד ילודה באחריות - איך עושים את זה בעולם?
המושג של עידוד ילודה לא מתייחס רק לעידוד היריון על ידי ביצוע הפריות מבחנה אלא לקשת גדולה ורחבה הרבה יותר של היבטים חברתיים. בחינה של מנגנוני עידוד ברחבי העולם מעלה כי יש יותר מדרך אחראית אחת להמריץ ילודה בלי להיעלם רגע אחרי.
שבדיה. המדיניות המעודדת ילודה כוללת "תמריץ מהירות" על פי הכלל הבא: הורים שנולד להם ילד נוסף בתוך 30 חודשים ממועד הלידה של ילדם הקודם, זכאים לדמי לידה בשיעור שקיבלו בתקופת חופשת הלידה הראשונה, אפילו אם משכורתם בין חופשות הלידה הייתה נמוכה ממשכורתם לפני הלידה הראשונה, למשל בשל מעבר לעבודה במשרה חלקית או אף הפסקה מוחלטת של העבודה.
צרפת. ישנן הטבות רבות הנוגעות לחופשת לידה להורים לשלושה ילדים או יותר. חופשת הלידה בצרפת נחלקת לחופשת אימהות, חופשת אבהות וחופשת הורות. בתקופה זו זכאית האישה לפיצוי מלא בגין אובדן השכר הנגרם לה בשל הפסקת עבודתה. חופשת ההורות נועדה לאפשר להורים להפסיק את עבודתם או לצמצם את היקפה כדי לטפל בילד, והם זכאים לתנאים אלו עד יום הולדתו השלישי של הילד.
בצרפת מגוון רחב של מסגרות טיפול בילדים, מגיל חודשיים ואילך. מסגרות הטיפול פעילות שעות רבות וזמני הפעילות גמישים, והדבר מקל על הורים לשלב בין הורות לעבודה.
גרמניה. הורים לילדים בגרמניה זכאים להטבות מס שונות, חלקן עבור הוצאות הטיפול בילדים וחלקן ללא קשר להוצאות. חלק מהטבות המס עבור ילדים ניתנות עד גילאים מאוחרים יחסית. אם הילד לומד, הטבת המס ניתנת להורה עד שגילו של הילד הוא 25(!!).
נראה כי מדינת ישראל בחרה לעודד ילודה ע"י סיוע להורים לממש את זכותם להורות, להביא ילדים. אבל לא מעבר לזה. מבט משווה אל תהליכים של עידוד ילודה באירופה מראה שאפשר גם אחרת.
על מי האחריות לגידול הדמוגרפי?
למדיניות המתרכזת רק בסיוע בכניסה להיריון יש השלכות לא רק כלכליות, אלא בעיקר חברתיות. חברה שבה מעודדים ילודה על ידי מימון טיפולי פוריות היא חברה ששמה על גופן של נשים את האחריות לצמיחת האומה, לגידול באוכלוסייה. אי שוויון זה מייצר עוד ועוד מצבי אי שוויון: בתעסוקה, בשכר, בהזדמנויות להתפתחות אישית ומקצועית ועוד. לבחירה להשתמש ברופאי הנשים ליישום המדיניות ובגופן של נשים יש השלכות שרובנו לא רוצים לראות.
כחוקרת מגדר בתחום הסוציולוגיה של הרפואה אני מתקוממת על ההחלטה המטילה על כתפי הרופאים והנשים את האחריות לגידול הדמוגרפי כשלכולם ברור:
- ריבוי במספר הטיפולים לנשים בגילאי 40-45 לא יגדיל את אוכלוסיית הילדים כי הסיכוי ללדת ילד בריא בגיל הזה הוא קטן מאוד.
- מימון ציבורי מכספי סל הבריאות לנשים מבוגרות, מונע או מקטין את אפשרות המימון לטיפולים מצילי חיים אחרים ומדובר במיליארדים רבים.
- עידודם של רופאים ונשים לביצוע הליך שהסיכויים שלו קטנים דוחף את הנשים לרפואה פרטית ומגדיל את הסיאוב של המערכת הציבורית.
מהי אחריות אמיתית?
אני חושבת שהגיע הזמן לנפץ את המיתוס של "הרפואה הישראלית הכי מתקדמת בעולם בטיפולי פוריות". יש לנו הישגים נהדרים בתחומים רבים אבל עם קצת צניעות אפשר ללמוד ממה שקורה בעולם ולעזור למשפחות, נשים וגברים כאחד, לא רק להביא ילדים אלא גם לגדל אותם, בעולם בו הורים חולקים באופן שוויוני את גידולם. הגיע הזמן שרופאים יאמרו למשרד הבריאות - "איננו מוכנים לשתף פעולה במדיניות הקיימת", הגיע זמן שרופאים יהיו אמיצים ויגידו לנשים מה הסיכויים האמיתיים שלהן להיכנס להריון ולצאת עם ילד בריא, הגיע הזמן שהאגודה למיילדות וגינקולוגיה תביע עמדה ותעזור למנוע תהליכים הרסניים אלו לחברה.
ד"ר טליה גולן, אקטיביסטית בתחום של מגדר וזכויות אדם, מנהלת יחידה להתפתחות הילד, המתמחה בספקטרום האוטיסטי