עם טמפרטורות הצפויה להגיע ל-42 מעלות במרכז הארץ יש חשש כבד לפגיעות אקלים חם היום ומחר, במיוחד לאנשים המבלים זמן רב בחוץ, תחת השמש. בארץ שטופת שמש כמו ישראל חשוב להכיר את סימני האזהרה ואת הטיפול המוקדם שיכול, במקרים מסוימים, להציל חיים.
הקיץ מזוהה אצל רובנו עם ים, בריכה, טיולים ובגדים קצרים. זה אולי נכון, אך חשוב לזכור שחשיפה ממושכת לשמש, בעיקר בשילוב פעילות גופנית, עלולה להיות מסוכנת. רובנו נוהגים לטייל בטבע בזמן הקיץ, ומעבר להתנהגות טריוויאלית, כמו שתיית מים ומריחת קרם הגנה, יש חשיבות גדולה להכרת הסימנים של פגיעות אקלים, שיסייעו לזיהוי מוקדם והצלת חיים, בעיקר בתוואי שטח שאליו צוותי הצלה מתקשים להגיע.
* לעוד מדריכים לחיים בריאים - היכנסו לפורטל הרפואה Infomed
טמפרטורת הגוף נעה סביב 37 מעלות צלזיוס, עם תנודות קטנות מאוד במהלך היום וכתלות בטמפרטורה החיצונית וברמת הפעילות. הדבר נועד בראש ובראשונה לשמור על תפקודם התקין של אנזימים שונים החשובים לפעילות התקינה של הגוף. התאים בגוף פועלים ללא הרף ומייצרים חום, כאשר בזמן פעילות ייצור החום עולה פי כמה.
זו גם הסיבה לכך שאנו רועדים בסביבה קרה: הגוף מנסה לזוז ו"לייצר" יותר חום. מצד שני, כאשר כמות החום בתוך הגוף גדולה ויש צורך לפלוט אותו החוצה - התגובה הראשונה תהיה הרחבת כלי דם הקרובים לעור. זו הסיבה שהפנים נראות סמוקות בסביבה חמה. טמפרטורת הגוף מווסתת דרך אזור במוח שמשמש כ"תרמוסטט ביולוגי" ונקרא היפותלמוס.
מים הינם מקור חשוב לוויסות החום בגוף בשל היכולת שלהם לאגור כמות גדולה של אנרגיה בלי להעלות טמפרטורה ובגלל שהם מגדילים את נפח הדם ועוזרים לו לזרום ביתר קלות. כשמדברים על פגיעות אקלים חם מבדילים בין מצב של חוסר בנוזלים (התייבשות) לבין עודף חום (מכת חום), והם אינם קשורים בהכרח זה לזה.
1. התייבשות
התייבשות, שלעתים נקראת גם "תשישות חום", מבטאת פגיעה במאזן הנוזלים בגוף, או במילים אחרות: כאשר איבוד הנוזלים מהגוף (בעיקר בדרך של הזעה והשתנה) גדול יותר מצריכת הנוזלים בשתייה. כאשר איבוד הנוזלים הוא 2% ממשקל הגוף יש ירידה תפקודית וקוגניטיבית. באיבוד של 5% ניתן לצפות ירידה בקצב ההזעה וירידה בזרימת הדם התת-עורית, מה שיפגע ביכולת לפזר את עודפי החום. איבוד של 6%-10% ממשקל הגוף תפחית את היכולת הגופנית על ידי ירידה בתפוקת הלב, ואיבוד של מעל 10% (שהם שבעה ליטרים לאדם ממוצע) מוגדר כמצב מסכן חיים המצריך התערבות מיידית.
הסימנים האופייניים להתייבשות: עור סמוק, דופק מהיר, כאבי ראש ובחילות. במצבים חמורים ניתן לזהות יובש בפה, חולשה, עייפות ועצבנות ועד הידרדרות במצב ההכרה.
הטיפול: הטיפול בהתייבשות כולל הפסקת פעילות ומנוחה מוחלטת, העברה למקום מוצל וקריר ומתן שתייה. מומלץ לתת לנפגע שתייה ממותקת (מחקרים מראים שאנו נוטים לשתות יותר אם המשקה מתוק) אך יש להימנע ממשקאות חמים, אלכוהוליים ומוגזים, שגורמים להשתנה. במידה ואין שיפור במצבו של הנפגע יש לפנותו במהירות למתקן רפואי על מנת להתחיל במתן עירוי נוזלים לווריד. עיכוב בטיפול בהתייבשות עלול להיות מסוכן: כאשר משק המים בגוף נמוך והגוף אינו מסוגל לקרר את עצמו על ידי הזעה - החשש הוא מהדרדרות למכת חום.
>> עוד בmako בריאות:
מתי נתנשק? כל מה שחשוב לדעת על מחלת הנשיקה
האם עישון מריחואנה יעשה אתכם נמוכים יותר?
אף פעם לא מוקדם מדי: תפריט טבעוני לתינוקות
2. מכת חום
מכת חום (המוכרת גם בשם מכת שמש) היא מצב מסכן חיים הדורש התערבות מידית. מכת חום מתבטאת בעליית חום הגוף מעל 40 מעלות צלזיוס, וחוסר יכולת של הגוף לפלוט את החום העודף לסביבה. לאור העובדה שהשרירים מייצרים פי 15-20 יותר חום במאמץ מאשר במנוחה - פעילות גופנית בסביבה חמה היא גורם סיכון קלאסי להתפתחות של מכת חום באנשים צעירים ובריאים (לדוגמא ספורטאים וחיילים).
הסכנות העיקריות במכת חום הן נזק מוחי, פגיעה בכליות, הפרעות בקצב הלב ומוות. חשוב לציין שגם שתייה מרובה ומניעת התייבשות אינה מגינה מפני מכת חום, שכן מנגנון הפגיעה הוא שונה.
הסימנים האופייניים למכת חום: הסימנים למכת חום יכולים להופיע כחלק ממגמת הידרדרות אך גם יכולים להופיע בבת אחת: חולשה, סחרחורות, הפרעות בדיבור ובשיווי המשקל, איבוד הכרה ואפילו פרכוסים. פה יש חשיבות מכרעת לזיהוי מוקדם על פי סיפור מקרה - פעילות ממושכת בתנאי חום שמלווה בהתמוטטות פתאומית צריכה להדליק נורה אדומה.
ישנם גורמים שיכולים להעלות א תהסיכון למכת חום, ביניהם: מחלת רקע בימים שקדמו לפגיעה (בעיקר אם לוותה בחום, הקאות או שלשולים), חוסר איקלום (כגון ריצה ארוכה במזג אוויר חם לאחר תקופת אימון במזג אויר קר), חוסר באכילה ושתייה ומחסור בשינה. אנשים שסבלו מאחד מאלה צריכים להיזהר במיוחד כשהם נחשפים למזג אויר חם במיוחד.
הטיפול: הטיפול במכת חום צריך להיות מהיר ולכלול דיווח למד"א ופינוי מהיר של הנפגע. מעבר לזה, יש לדאוג להעביר את הנפגע למקום קריר, להפשיט אותו מבגדים לוחצים ולקרר את גופו במים פושרים (יש להימנע מהרטבת הראש מחשש לחנק). אם הנפגע בהכרה ניתן להשקות אותו במים. בנוסף, במידה ומדובר בקבוצה (מטיילים, חיילים וכו') יש לוודא שאף אחד אחר לא מציג סימנים דומים שיכולים להעיד על מכת חום ולהנחות את כולם לנוח במקום מוצל ולהרבות בשתייה.
3. עומס חום: כך תדעו מתי להיזהר
עומס חום הוא מדד המבטא את מידת אי הנוחות שחש אדם בסביבה חמה, והיא נמצאת ביחס ישר לטמפרטורה, ללחות ולמהירות הרוח. המדד, שנמצא בשירות צה"ל ואומץ על ידי השירות המטאורולוגי, נמדד על ידי שימוש במדחום שבקצהו מולבש פתיל רטוב וכולל שש דרגות (מעומס חום קל ועד עומס קיצוני).
כשמתכננים פעילות מאומצת במשך היום חובה להתחשב בתחזית מזג האוויר (בחדשות משתמשים לעתים במושג "מדד חום"), שכן עומס חום כבד יכול להקשות הגוף להתקרר ולעודד התפתחות של פגיעות אקלים, כמו אלה שהוצגו למעלה. על פי מד"א ומשרד הבריאות הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה, ולכן לפני כל תכנון של פעילות בחוץ בימי שרב יש להתחשב בשעות הפעילות, ולקחת בחשבון הפסקות למנוחה ושתייה וכן להגיע לפעילות אחרי שינה טובה ושתייה מרובה ביום שלפני. בכל מקרה, אם יש חשש לפגיעת חום יש להתקשר למד"א בטלפון 101.