אנחנו לא יכולים לשלוט בגנטיקה שלנו, אנחנו כן יכולים להפחית את הסיכונים לפתח בעיות רפואיות בעתיד. חשוב להקפיד כבר מגיל צעיר לבצע את הבדיקות הרלוונטיות ובעיקר, לפתח את היכולת לזהות את הסימנים שדורשים את תשומת ליבנו. אלו כל הבדיקות המומלצות לגברים בכל גיל:
גילוי מוקדם: אלו המחלות שמסכנות גברים
פעם בשנה: בדיקות הדם שכדאי לבקש מהרופא
הבדיקות הרפואיות שמומלץ לגברים לעשות מגיל 20 ומעלה
מעקבים שניתן לבצע בבית
מדד מסת הגוף - BMI - המדד העולמי המקובל לקביעת עודף משקל או תת־משקל. החישוב מודד את היחס בין הגובה והמשקל של הנבדק בשקלול הפרמטרים של מין וגיל, והוא מבוצע על ידי חלוקת המשקל בקילוגרמים לריבוע הגובה במטרים. לדוגמה, מי שגובהו 1.70 מטרים ומשקל הגוף שלו 70 ק"ג – מדד מסת הגוף שלו יחושב כך: 70/1.702.
מדד מסת גוף תקין נע בין 18.5 ל – 24.9. לרוב, מי שמדד מסת הגוף שלו נמוך מ – 18.5 סובל מתת משקל. מי שמדד מסת הגוף שלו מעל 24.9 סובל מעודף משקל. תוצאה של מעל 35, מכונה מצב של השמנת יתר מדרגה שנייה, ומי שה – BMI שלו מעל 39 סובל מהשמנת יתר חולנית.
כך תחשבו את משקל היעד שלכם בדיאטה
לחץ דם - מומלץ למדוד לחץ דם פעם בחמש שנים - בהנחה שאין גורמי סיכון למחלת לב. מגיל 30 ומעלה מומלץ לבדוק פעם בשלוש שנים. אם יש גורמי סיכון למחלת לב - יש למדוד את לחץ הדם פעם בשנה. ניתן למדוד את לחץ הדם באמצעות מכשיר ביתי או במרפאה. יש להקפיד לא לשתות משקאות המכילים קפאין ולא לעשן ברבע השעה שלפני המדידה.
ערכי לחץ דם בטווח של עד 120/80 נחשבים לתקינים אצל אנשים ללא מחלות רקע. לחץ דם עדיין ייחשב נורמלי עד 129/84. ערכים גבוליים יהיו עד 139/89. ערכים של 140/90 ויותר נחשבים ליתר לחץ דם. ערכים שבין 129/84 ל־140/90, נחשבים למצב סיכון שעלול להתפתח בעתיד ליתר לחץ דם. איך תזהו לחץ דם גבוה?
בריאות העור - בדיקת עור היא בדיקה עצמית שמיועדת לגילוי מוקדם ככל האפשר התפתחות של סרטן העור ומחלות עור נוספות. יש לבחון אם יש על העור שומות חשודות. שומה מוגדרת כחשודה אם יש לה את אחד או יותר מהמאפיינים הבאים: מגרדת, מדממת מעצמה, אם היא גדלה מעצמה, גוון לא אחיד, לא סימטרית או גדולה באופן חריג. במקרה כזה יש לפנות לרופא עור להמשך בדיקה.
15 דברים שחייבים לדעת על מלנומה
בדיקות תקופתיות
כולסטרול - ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב) ממליץ לאנשים בני 20 ומעלה ובסיכון נמוך למחלות לב וכלי דם לעבור בדיקת כולסטרול כל 5 שנים, בנוסף, פעם בשנה לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון למחלות לב או לאנשים בעלי היסטוריה של רמה גבוהה של שומנים בדם. מדובר בבדיקת דם פשוטה. הערכים המומלצים הם: לגברים מעל 37, ולנשים מעל 47.
ברוב המקרים, כולסטרול גבוה הוא מצב שקט, שאינו בא לידי ביטוי בתסמינים כלשהם. אנשים רבים לא מודעים שיש להם כולסטרול גבוה עד שהם מפתחים סיבוכים שונים, כמו התקף לב או שבץ. רמות נמוכות מהנורמה מצביעות על סיכון מוגבר ללקות במחלות לב ולהתפתחות של טרשת עורקים, בעוד שלערכים גבוהים מהנורמה אין משמעות שלילית כלשהי. בדיקת כולסטרול: איך מפענחים את התוצאות?
בדיקת עיניים - מומלץ לעשות בדיקת עיניים בתדירות של פעמיים בכל עשור. האם אפשר לבצע בדיקת עיניים בבית?
בדיקת שיניים - באופן מסורתי, בדיקות שיניים תקופתיות מומלצות כל שישה חודשים. מחקר השווה בין אלפי מבוגרים שקבעו תורים לרופאי שיניים במרווחי זמן שונים ומצא כי מרווח של עד שנתיים בין ביקור לביקור מבטיח מינימום סיכונים בהתפתחות של מחלות חניכיים ועששת.
סרטן האשכים - סרטן האשכים נפוץ לרוב בקרב גברים צעירים, בגילאי 15 - 35.
הגילוי המוקדם מתבצע בתהליך של בדיקה עצמית על ידי מישוש. מומלץ לבצע את הבדיקה לאחר מקלחת או אמבטיה חמה, כיוון שהחום גורם להרפיית שק האשכים, ומקל על גילוי השינויים. התסמינים העיקריים לסרטן האשכים הינם גוש באשך, הגדלה בשק האשכים, או כאבי גב פתאומיים בגב, בגלל גושים שנמצאים סמוך לעמוד השדרה.
איידס - איידס היא מחלה שפוגעת במערכת החיסון כתוצאה מהידבקות בנגיף HIV. הדרכים העיקריות להידבק באיידס הן דרך יחסי מין לא מוגנים ובאמצעות מגע אם נוזלי גוף כמו דם, זרע, נוזל נרתיקי וחלב אם. האבחון מתבצע באמצעות בדיקת מעבדה דרך בדיקת דם שנקראת 'קומבו'. 9 סיבות חשובות לעבור בדיקת HIV
הזיהומים והמחלות שעלולים להיגרם ממין אוראלי
חיסונים
שפעת - על פי הנחיות משרד הבריאות מומלץ להתחסן נגד שפעת מידי שנה, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון. בגילאים צעירים 'סיכון' מתייחס לאנשים שסובלים מהשמנת יתר, עובדים במוסדות סגורים כמו בתי אבות, בתי חולים, פנימיות ומוסדות לאנשים עם מוגבלות. כמו כן, עובדי מערכת בריאות, מטפלים ומתנדבים המבצעים ביקורי בית, נחשבים לאוכלוסייה בסיכון גבוה בכל גיל.
האם אתם נמצאים בסיכון לסבול מסיבוכי השפעת?
וירוס הפפילומה (HPV) - כ- 80% מהאוכלוסייה ייחשפו לוירוס הפפילומה במהלך חייהם. לרוב, הנגיף חולף מעצמו ואינו מחולל מחלה. הסרטן השכיח ביותר שנגרם כתוצאה מהווירוס הוא סרטן צוואר הרחם. הוירוס מועבר לרוב ביחסי מין, ושימוש בקונדום אינו מספק הגנה מלאה מפני הידבקות בוירוס.
ניתן להתחסן נגד וירוס הפפילומה בקופות החולים לאחר קבלת מרשם מהרופא המטפל. במדינות בהן אחוזי ההתחסנות גבוהים, נצפתה ירידה של כ-90% בהדבקה בזנים מפניהם מגן החיסון ובשכיחות היבלות באיברי המין.
טטנוס - מומלץ לקבל חיסון דחף (חיזוק לחיסון הפעיל) נגד טטנוס מגיל 18 - אחת ל־5 עד 10 שנים.
הבדיקות הרפואיות שמומלץ לגברים לעשות מעל גיל 40
בגיל 40 הגוף כבר לא סלחן כמו בשנות העשרים, והגיע הזמן להבין קצת יותר לעומק מושגים כמו כולסטרול ולחץ דם גבוה. בנוסף, ככל שמתבגרים המטבוליזם מאט וקל יותר להשמין ולהסתכן במחלות נלוות.
סוכרת - ה-CDC ממליץ על בדיקת סקר לסוכרת מסוג 2 למבוגרים בגילאי 35 עד 70 הסובלים מעודף משקל, ויש לחזור על הבדיקה כל 3 שנים אם רמות הגלוקוז בדם תקינות. 10 טיפים חשובים להתמודדות עם סוכרת
לחץ דם - מבוגרים מעל גיל 40 צריכים להיבדק מדי שנה לאיתור לחץ דם גבוה.
סרטן המעי הגס - ההמלצה למטופלים ביא היא להתחיל בסריקה לסרטן המעי הגס זמן קצר לאחר שמלאו להם 45, ואז להמשיך להיבדק במרווחי זמן קבועים. אם יש סיכון מוגבר, כמו היסטוריה משפחתית, מומלץ להיבדק מוקדם יותר.
עובדות שחשוב לדעת על סרטן המעי הגס
קולונוסקופיה - בדיקות הקולונוסקופיה מומלצות ככלי היחיד לאבחון פוליפים טרום סרטניים וגידולי סרטן המעי הגס. איגוד הסרטן האמריקני ממליץ על בדיקת קולונוסקופיה מגיל 45. מדי שנה מאובחנים בישראל 4,500 איש במחלה, וכאלף מהם ימותו מהמחלה. התחלואה בישראל דומה לשיעור התחלואה בארה"ב.
הבדיקות הרפואיות שמומלץ לגברים לעשות מעל לגיל 50
מגיל 50 ומעלה, מומלץ לבקר אצל רופא לפחות פעם בשנה לבדיקה שגרתית, גם אם אין חששות בריאותיים ספציפיים.
שלבקת חוגרת - ה-CDC ממליץ למבוגרים מעל גיל 50 ליטול 2 מנות של חיסון בהפרש של חודשיים עד 6 חודשים כדי למנוע שלבקת חוגרת.
סרטן הערמונית - סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים, ושכיחותו עולה עם הגיל. בשלבים מוקדמים של סרטן הערמונית אין בדרך כלל תסמינים. אלה מופיעים רק כאשר הגידול גדל ומפעיל לחץ על צינור השופכה. ההמלצות הן על בדיקת PSA ובדיקה רקטלית פעם בשנה-שנתיים לכל גבר מגיל 55-50 עד 75-70.
1 מכל 10 גברים חולה בסרטן הערמונית
דם סמוי בצואה - בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה היא אמצעי נוח לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. מומלץ לבצע את הבדיקה מגיל 50 פעם בשנה. הבדיקה מתבצעת באופן עצמאי על ידי ערכה שניתן לקבלה מהרופא או האחות בקופת החולים.
הבדיקות הרפואיות שמומלץ לגברים לעשות מעל לגיל 60
גברים רבים מעל גיל 60 סובלים ממידה מסוימת של אובדן שמיעה או ראייה. לכן מומלץ לבקר אצל רופא אוזניים או עיניים לבדיקה תקופתית.
שפעת - חיסון קשישים נגד שפעת מפחית עד לחצי את שיעור התמותה. במחקר שבדק את היעילות של חיסון נגד שפעת במניעת אשפוזים עקב דלקת ריאות ושפעת לטווח ארוך בקרב מבוגרים, נמצא כי יש קשר בין חיסון נגד שפעת לבין ירידה מובהקת של 27% בסיכון להתאשפז עקב שפעת או דלקת ריאות ובין ירידה של 48% בתמותה.
מפרצת באבי העורקים הבטני - הבדיקה מומלצת לגברים בטווח הגילאים 65 עד 74 שמעשנים או שעישנו בעבר. מפרצת נוצרת בדרך כלל אצל אנשים הסובלים מטרשת עורקים. גומרי הסיכון העיקריים הם עישון, לחץ דם גבוה, רמה גבוהה של כולסטרול בדם, סוכרת ומתח נפשי.
יותר גברים לוקים במחלת לב טרשתית מאשר נשים. נוסף על כך, הגיל הממוצע שבו פורצת המחלה אצל גברים נמוך יותר מאשר אצל נשים.
בדיקת סכנת נפילה - כשליש מהמבוגרים בני 65 עד 80 וכמחצית מהמבוגרים בני 80 ויותר, נופלים לפחות פעם בשנה. כמחצית מהמבוגרים שנפלו יפלו בשנית בתוך שנה. כ־50% מהאנשים שיכלו ללכת לפני שנפלו ושברו את עצם הירך לא חוזרים ללכת כפי שהלכו קודם לכן, גם לאחר טיפול ושיקום.
איך בודקים? בדיקה נוירולוגית עשויה לגלות ליקויים פיזיולוגיים, או הערכה תפקודית של פיזיותרפיטס שבודק את תפקודי ההליכה ואת היכולת לשמור על שיווי משקל.
פנוימוקוק - פנוימוקוק (“pneumococcus”) הוא חיידק שכיח, שעלול לגרום למחלות חמורות, בעיקר לדלקת ריאות, דלקת קרום המוח או זיהום בדם. מומלץ לתת חיסון כנגד פנוימוקוק לאנשים בגיל 65 ומעלה אם לא חוסנו בעבר או שעברו מעל 5 שנים ממתן החיסון האחרון. החיסון כנגד פנוימוקוק ניתן על ידי קופות החולים.
הבדיקות הרפואיות שמומלץ לגברים לעשות מעל לגיל 70
לאנשים בני 70 ומעלה יש מערכת חיסונית חלשה, כך שחשוב עוד יותר לקבל חיסון שנתי לשפעת.
צפיפות עצם - בדיקת רנטגן שמסייעת לאבחן אוסטאופורוזיס - מחלה שבה העצמות מאבדות מצפיפותן ונוטות להישבר בקלות רבה יותר מאשר עצמות בריאות.
ההמלצות הן לגברים לעבור בדיקת סיקור ראשונה של צפיפות העצם בגיל 70. אם באותה הבדיקה לא אובחן אוסטאופורוזיס, מומלץ לחזור על הבדיקה הזאת אחת לחמש שנים.