הסרטן תפס את נורית באחת התקופות המדהימות בחייה: היא עשתה חיל במשרד האדריכלות שלה, זוגיות מעולה, ילדים מקסימים, מה צריך יותר? הכל היה פיקס, ואז פתאום בדיקה שגרתית שסטתה מהשגרה, שיחד איתה הסיטה גם את כל עולמה ממסלולו.
החיים שלנו, על כל ההפתעות שהם מביאים איתם, נעימות יותר או פחות, מתוזמנים להפליא. לא פעם הם מאפשרים לנו להקדים תרופה למכה, וכך קרה שהתפנית הלא צפויה הזו בחייה תפסה את נורית כשהיא כבר למדה במרחב מודעות, מוקפת בקהילה ענפה ובתפיסת המטאיזם שעתידה להפוך לה לאורח חיים.
האונקולוג הבהיר לה שהיא הגיעה בזמן, אך באותה נשימה כבר פתח את היומן לקבוע לה תור לניתוח, עם המלצה לסדרת הקרנות וכימותרפיה. על אף הבלבול והפחדים שצצו מכל עבר, בשלב הזה נורית כבר ידעה שהמסע שלה עומד להיות שונה, ואמצעי הריפוי שעתידים ללוות אותה לא יהיו אונקולוגיים בהכרח.
לא פשוט לקבל החלטה כזו. סרטן זה לא צחוק, איום ממשי על החיים. שני ילדיה הצעירים היו מצד אחד של המאזניים, ומהצד השני, היא הבינה שכל מה שלמדה על כוחה של התודעה ועל כוחו של הריפוי העצמי יכול לבוא עכשיו למבחן המציאות. חלק בה כבר הבין וידע שכל מחלה אינה אלא השתקפות פנימית של משהו עמוק יותר המתחולל בנבכי התודעה, במנגנונים לא מודעים. שהרי אף אחד לא קם בבוקר ומחליט שבא לו להתפנק במחלקה אונקולוגית.
האונקולוגית החדשה שאליה עברה המליצה גם היא על טיפול קונבנציונלי מיידי, אך הסכימה לתת לה שלושה חודשים לנסות "לשחק" בדרכה ולראות לאן יזרמו העניינים, תוך הבטחה משותפת שאם לא יהיה שינוי רדיקלי, נורית תיכנס לפרוצדורה הרגילה.
חשוב לציין כי תפיסת המטאיזם לא רק שאינה מתנגדת לטיפול רפואי מן המניין, אלא אף תומכת ועובדת בשיתוף עם אונקולוגים, רופאים וחוקרים רבים. לתפיסתנו כל הכלים כשרים ויעילים בדרך לבריאות המיוחלת, ושילוב הרפואה המערבית יחד עם זו התודעתית, עולה על סך חלקיה.
ווייק-אפ קול: הסרטן כקריאה להתעוררות
סרטן בראי המטאיזם מייצג התפרצות של הדחקה והסתרה פנימית, קריאה קולנית להתעוררות. צלצול התראה, אבל לא מהנעימים שמתנגנים בטלפונים החדשים, אלא מהסוג המלחיץ שמקפיץ מהמיטה, שכל מטרתו להפנות את תשומת הלב לחוסר האיזון המתחולל בתוכנו.
צריך להבין כי תאים סרטניים קיימים בגוף האדם כל הזמן. פרופ' תמר ספרא, אונקולוגית בכירה בבי"ח איכילוב, מסבירה שסרטן בבסיסו הוא מחלה גנטית (לאו דווקא תורשתית) שבמהלכה הגוף מייצר שינויים גנטיים, מוטציות, שבהשפעת תנאים מסוימים עלולים לגרום לתאים להימלט ממערכת הבקרה המדויקת והמתוכננת של הגוף ולהתפתח לתאים סרטניים. מערכת החיסון של הגוף משמידה שינויים גנטיים מסוכנים כאלה כל הזמן, אך לעיתים אינה משתלטת על כל השינויים, ואז נוצר סרטן.
במצב מאוזן מערכת החיסון מזהה ומשמידה את אותם תאים סוררים באופן מיידי, אבל כשאנחנו בחוסר איזון קיצוני, מרוחקים מעצמנו ומהאותנטיות הפנימית העמוקה שלנו, תסמכו על הגוף שכבר ידאג לקרוא פה לסדר את הממונים.
אגב, הוא לא מיד יתחיל בסרטן, אלא בדלקות הרבה יותר פשוטות. מי שיודע להקשיב לגוף ולדבר עם כל כאב או מיחוש, יכול לתקן את הקלקול כשהוא רק מתחיל, לסתום את החור בעודו קטן. לחלופין, דלקת שהופכת לכרונית, הולכת חוזרת, בלי שקריאתה תישמע ותטופל, עלולה להפוך לסרטן. הרי מהו סרטן אם לא דלקת עמוקה וחריפה, קריאה בהולה לשינוי מיידי בדפוסי ההתנהגות והתודעה.
זאת הסיבה, אגב, שסרטן לא צונח עלינו ביום בהיר אחד, בבום. הגילוי שלו כן, אבל התפתחותו היא תהליך אטי, לעיתים של כמה שנים טובות. ככל שנתעלם מהקריאות ונסרב להתעורר, הוא ילך ויעמיק, יתפשט ויתפרץ. וכך גם להפך, בהתאמה גמורה: ככל שנשכיל לעבוד פנימה בתוכנו ולהקשיב לגופנו, כל קריאה תקבל מענה מיידי ותטופל, כך נשמור את עצמנו במצב בריאות תקינה וזרימת האנרגיה והחיות בו שופעת וקולחת.
ד"ר אילנה רוגל מסבירה בספרה המדהים "על רוח וחומר" כי כל "מחלה היא יצירה". בראייה הוליסטית נבין שהגוף למעשה מייצר מחלה על מנת להעיר אותנו למודעות ולשינוי. הוא לא נגדנו, הוא לא בוגד בנו, כי אם להפך, מנסה להעיר אותנו מתרדמתנו.
כל מחלה מייצגת דפוס או מקבץ של דפוסים. סרטן, לדבריה מלשון סר ורוטן, מייצג תכונות של ביקורת, שיפוט ורטינה כאורח חיים.
סרטן זוהי מחלה אוטואימונית, שבה הגוף תוקף את עצמו מבפנים, זועק לעזרה. זאת הסיבה שלתפיסתנו אנחנו לא "נלחמים" בו, אלא באים לרפא אותו, לעזור לו. וזאת גם הסיבה שלא נוכל להאשים אף אחד במחלה, כי אף אחד לא "יצר" אותה בתוכנו. זה לא אשמת הגנים הדפוקים שאתם בטוחים שירשתם, המזל הרע שלכם, או אפילו בני הזוג שבגדו בכם וגרמו להתפרצות המחלה. סורי, גם שלפעמים אנחנו ממש רוצים להאשים מישהו אחר, אין את מי (וכן, זה כולל גם את עצמנו).
ההסבר הזה מתיישב על אחד העקרונות המרכזיים בתפישת המטאיזם, הגורס כי "אין כלום בחוץ": כל מה שקורה בחיינו אינו אלא השתקפות מדויקת של המתחולל פנימה בתוכנו. כל אירועי החיים כפי שאנחנו חווים אינם אלא הולוגרמה, מסך של אשליה. הדבר האמיתי מתחולל פנימה, ולכן תמיד נבקש להפנות את המבט לתוכנו, אל החלקים הלא מודעים.
עוד ב-mako בריאות:
>> חשוב לדעת: הסימן שמופיע חודש לפני התקף לב
>> חוקרים: זו התזונה שמפחיתה סיכון למוות מוקדם
למיקום הסרטן בגוף יש חשיבות עמוקה
אצל נורית הסרטן התפרץ בשד. למיקום הסרטן בגוף יש חשיבות עמוקה בהבנה שלו ובהמשך גם בריפוי שלו, שכן האיבר שבו הוא מופיע מספר לא מעט על שורש הבעיה, על הדפוס הלא מאוזן שיצר אותו. במילים אחרות: אנחנו צריכים להבין מה הסרטן בא לספר.
בתור אשת קריירה מצליחה נורית ויתרה לא פעם על הנשיות שלה, שלא לדבר על כך שלא הייתה מחוברת לעצמה, ועכשיו תחשבו על סרטן שמתפרץ בדיוק בחלק הכי נשי שיש, ומאלץ אותה להפנות את כל תשומת הלב והמשאבים שלה לשם, חייב אותה ממש להכיר מחדש ולגלות את הצדדים האלה בתוכה.
עצם התפרצות המחלה בשד מלמדת גם על הריצוי הפתולוגי שממנו סבלה. שד תפקידו להניק ולהעניק, אך מה קורה כאשר השד מעניק לכל הסביבה ושוכח להזין את עצמו? מכירים את הסיפור על הסבתא שבישלה דייסה? נתנה לזה ולזה ולזה ולמי לא נשאר? בדיוק. נורית הייתה רגילה לרצות אחרים עד שהייתה ממש מבטלת את עצמה. הדפוס הזה, כמו רוב הדפוסים שעושים לנו צרות בחיים, היה עמוק וותיק, והיא הכירה אותו כבר מילדותה כילדה מרצה. משבגרה הוא הפך למנגנון ממש, ולא פעם היא הייתה מוצאת את עצמה במצבים שהיא צריכה להסתיר את עצמה, את האמת והרצון שלה, לעטות על עצמה מסכות ולפעול מתוך ריצוי.
כשאנחנו לא במודעות, כשיש הסתרה בחיינו, כשאנחנו עוטים על עצמנו מסכות וחיים בשקר, כפתור הסרטן קל יותר על ההדק. אבל זה לא אומר שאם אמרתם כן לאהובכם אתמול בלילה למרות שהתחשק לכם לישון, או עזרתם לקולגה ונשארתם אקסטרה שעה בעבודה, אתם בסיכון גבוה. אנחנו מדברים כאן על אורח חיים, על דפוס שחוזר על עצמו כמו תקליט שרוט. תוסיפו לזה סטרס קיצוני (מהסוג שנורית חוותה כעצמאית מצליחה) וחוסר נשימה, והנה לכם האקולוגיה המושלמת לסרטן. סרטן מתרבה בסביבה ללא חמצן והוא מאוד לא אוהב שאנחנו נושמים.
מסע אל כוחה של התודעה
נורית החלה את המסע שלה, לא מודעת לכך שהבחירה לשנות את הדפוסים העמוקים בתוכה היא כבר אבן דרך משמעותית בריפוי. רוב האנשים כלל לא מודעים לכוח התודעתי שטמון בכוחה של החלטה אחת עמוקה וכנה. במטאיזם הרגע הזה נחשב למכונן, שכן זהו הרגע שבו התודעה נזכרת בכוחות וביכולות שלה.
נורית עשתה את זה. היא בחרה לוותר על כל הדפוסים החולים שיצרו בגופה את הסרטן. זה לא קרה ביום, ולא ברגע. בכל פעם שנתקלה בריצוי, הסתרה, חוסר אותנטיות או נתינת יתר, היא עצרה ובחרה כנגד האוטומט. בכל פעם שעמדה בפני ביטול עצמי או בריחה, היא לימדה את המוח שלה התנהלות עצבית אחרת, חדשה.
לצד הטיפולים המטאיסטיים, שכללו חקירה פנימית ו"פרוטוקול צריבה", טיפול ממוקד הצורב מחדש את המנגנון שמלכתחילה יצר את הבעיה, היא גם שינתה את התזונה, נפטרה לחלוטין מסוכר (הממתק הכי אהוב על תאים סרטניים), עטפה את עצמה בטיפולי גוף תומכים: מדיקור סיני ועד שטיפות אנרגטיות, קראה ספרים שמילאו אותה בהשראה על אנשים שריפאו את עצמם ובעיקר התעסקה רק במה שעשה לה טוב.
פרופ' ספרא מוסיפה כי אף שהמדע עדיין לא הצליח להוכיח באופן סטטיסטי את השפעת הנפש על התנהגות המחלה, כבר היום ישנם מחקרים המצביעים על כך שחולים הלוקחים חלק אקטיבי בטיפול שלהם, ובכלל זה בהחלטות הנלקחות במהלכו, חיים יותר והדבר משפיע גם על איכות החיים שלהם.
העבודה התודעתית, השינוי בתזונה והתמיכה האנרגטית בגוף החלו לתת פירות. הסרטן היה ברגרסיה, הגידול הלך והצטמצם, עד שכעבור חצי שנה הפך לנקודה קטנה שהיא הסירה בניתוח נקודתי ופשוט. הבחירה התודעתית העמוקה שעשתה הפכה למציאות: היא ריפאה את הסרטן שלה מבפנים.
התמודדות עם סרטן, מעבר לריפוי הפיזי שלו, משפיעה על כל רמות החיים. סדרי עדיפויות משתנים, פרופורציות מתגבשות, תובנות נוחתות, החלטות נלקחות. הגילויים והתובנות שהיא עברה בדרך, המפגש המחודש והמרגש הזה שהיא חוותה עם עצמה, הובילו אותה בעיקר להתחבר לרצון הפנימי שלה, שכאמור הייתה רגילה לבטל.
בשלב זה החליטה נורית לעזוב את הקריירה המצליחה שלה כאדריכלית נוף והתמסרה לשליחות חדשה: לסייע לאנשים להתחבר לכוחות הריפוי התודעתיים הגלומים בהם ולמנפם בדרך לבריאות איתנה. היא סיימה את לימודי הטיפול בתפיסת המטאיזם, וכיום מטפלת במקרים רפואיים מאתגרים ומלמדת רבים במרחב מודעות תהליכים שהם הכי דומים לרפואה מונעת. בימים אלה היא מלווה מחלימי סרטן במרכז מומחים אונקולוגי-אינטגרטיבי ראשון מסוגו בארץ. 5 ימים מרוכזים של סדנאות וטיפולים אישיים.
נורית ללא ספק הפכה את הסרטן שלה למתנה, לא רק עבור עצמה, אלא עבור כל האנשים שבהם היא נוגעת ומשפיעה. ולכם כדאי לא לחכות ל-wake-up-call מיותר, התעוררו עכשיו, כי אין זמן אחר. בחרו לעבוד על הדפוסים והמחסומים שכבר נותנים אותותיהם בחייכם. העזו ללכת עם עצמכם עד הסוף כאילו ימיכם ספורים, תאהבו את עצמכם, תעזו, תנשמו, תחוו, תיהנו, תהיו בנוכחות, כי זה מה שהחיים מבקשים מאיתנו. עבודת מודעות עכשיו בהחלט יכולה למנוע את כל סרט האימה המיותר הזה, לא חייבים לעבור בגיהינום בשביל לגלות את גן עדן.
* פריידי מרגלית הינה חוקרת תודעה, מייסדת תפיסת "המטאיזם" ועומדת בראש "מרחב מודעות", בית להתפתחות אישית וקהילה בת עשרות אלפי אנשים החיים על ברכי התפיסה ומחוללים לעצמם חיים שהם גן עדן. רוצים לגלות את כוחה של התודעה? זה המקום להתחיל