זה עשרה ימים העובדים הסוציאליים שובתים, ובעוד שבימים אחרים זה כנראה היה תופס את הכותרות הראשיות בכל אמצעי התקשורת – עכשיו בעקבות הקורונה אף אחד לא באמת עוקב אחר המחאה או לוקח אותה ברצינות. ואני מאוד מקווה שאני טועה.
אנשים שבוחרים להפוך לעובדים סוציאליים בוחרים במקצוע מתוך תחושה של שליחות ומתוך דאגה אמיתית לאנשים ולא מתוך כסף או כבוד (על כך יעידו כל העובדים הסוציאליים). העובדים הסוציאליים תמיד נמצאים "מאחורי הקלעים" ועושים את עבודתם בצניעות ובחרדת קודש מתוך רצון אמיתי לטפל באנשים שזקוקים להם. אבל לצערנו יש מי שמנצל את זה. מה לעשות, "שליחות" לא באה לידי ביטוי בטבלאות ובאקסלים תחת טור ההכנסות.
אחד מתחומי העבודה הפחות מוכרים של העובדים הסוציאליים הוא בבתי החולים, שם הם נמצאים במקומות הכי מורכבים ובעיתוי הכי קשה מבחינת אלו הזקוקים להם.
הנהלות בתי החולים, מלבד העיסוק בשוטף, בין שזה בפן המקצועי של ניתוחים, וניהול המרפאות וגם בעיסוק בחוסר התקציבי – נאלצות בימים אלה גם לטפל בהיערכות, הקליטה והטיפול של חולי הקורונה במרפאות, וגם כאן העובדים הסוציאליים נדרשים כדי לסייע. העומס הזה חריג וגורם למצב בו אנשים צריכים עובד סוציאלי אבל ידינו לעתים קצרה מלהושיע.
לא נעים להגיד לאדם במצוקה קשה שהעובדים הסוציאליים לא יוכלו לטפל בו כי "הם בשביתה", ובכל זאת צריך לטפל בהם. הדברים חייבים לקרות!
עוד ב-mako בריאות:
>> הטריק הוויראלי של רופאת השיניים להתאמת מסכה
>> רוצים לרדת במשקל? קודם כל תפסיקו לאכול את זה
>> ייתכן שבקרוב נוכל לטוס בלי לחשוש מקורונה
בבתי החולים העובדים הסוציאליים הם אלו שנמצאים במקומות הכי מורכבים ובעיתוי הכי מורכב מבחינת הזקוקים להם. הם אלו שנמצאים שם ברגעים אחרי שמודיעים לאדם ומשפחתו שהמטופל חולה בסרטן - ועכשיו הם צריכים להיות אלו שמספרים להם בצורה הכי רגישה איך החיים שלהם הולכים להיראות, הם אלו שנותנים להם תקווה ומסייעים להם בתחילת הדרך החדשה והמורכבת שמחכה להם.
הם אלו שמטפלים ומסייעים לנאנסת בשעות הכי קשות של החיים שלה. הם אלו שמטפלים במשפחה של חולה הקורונה וחולים אחרים בשעותיהם האחרונות עם יקיריהם. כשצריך לעשות פעולה פולשנית ואין מי שיחליט החלטות הם המטפלים באפוטרופוסיות. כשמגיע קשיש או ילד חסר ישע חבול הם הראשונים לזהות שיש פה התעמרות ולא משהו אחר ועוד ועוד..
הם אלו שמטפלים בכולנו.
"העובדים הסוציאליים בבתי החולים הם שמטפלים ומסייעים לנאנסת בשעות הכי קשות של חייה. הם שמטפלים במשפחה של חולה הקורונה וחולים אחרים בשעותיהם האחרונות עם יקיריהם"
העובדים הסוציאליים בבתי החולים הם הנשמה של עולם הרפואה. הם אלו ששם בדיוק בזמנים הקשים ביותר שהרפואה יודעת לזמן. הם עושים את זה למשפחות ולחולים קצת יותר קל, עם אוזן קשבת והרבה אמפתיה בדיוק ברגעים הכי קשים שלהם.
הם המלאכים שנמצאים במקום הנכון בדיוק - בזמן הנכון, גם בשעות שכולנו ישנים.
המסר שלי למקבלי ההחלטות מתמקד בשני דברים שחייבים לקרות וכמה שיותר מהר:
תדאגו שהעובדים הסוציאליים יחזרו לעבודה – עם ישראל זקוק להם, עכשיו בזמן חירום בריאותי, חברתי וכלכלי אמיתי – עוד יותר מתמיד.
תדאגו שהם ירגישו גאווה במקצוע הקדוש שבו הם בחרו. תטפלו בהם הכי טוב שרק אפשר כדי שהם יוכלו לטפל בשקט ובמסירות אין קץ באלה שצריכים אותם בזמנים הכי קשים שהחיים יכולים לזמן.
יניב פוגל, מנהל אדמיניסטרטיבי במרכז הרפואי וולפסון