בימים אלו מתכנסת ועדת הסל במטרה לקבוע את סל שירותי הבריאות לשנת 2021. וכבכל שנה, גם השנה ידונו חברי הוועדה ברשימת הטכנולוגיות והתרופות שהוגשו ויתבקשו לקבוע איזו תרופה עדיפה על מה, מה ייכנס לסל ומה לא. אין ספק שבידיהם של חברי הוועדה נמצאת אחריות כבדה מאוד שתקבע את גורלם של חולים רבים בישראל, ועל המאזניים נמצאות לא אחת הכנסה של תרופות הנחשבות ל'מצילות חיים', דהיינו תרופות מאריכות חיים, לעיתים לתקופה קצרה מאוד, המיועדות לחולים שסובלים ממחלה שעלולה לקצר את חייהם בזמן הקרוב, לעומת תרופות המיועדות לטיפול בחולים כרוניים רבים שיכולות להקל את מצבם ולשפר את איכות חייהם לאין שיעור.
מטבע הדברים, כשאומרים שתרופה היא מצילת חיים, נטיית הלב שלנו היא לאשר אותה תחילה. אך כיצד אפשר לכמת 'הצלת חיים' ועוד למספר לא רב של חולים? עם זאת, רוב המצבים הרפואיים בקרב האוכלוסייה הם מצבים כרוניים, דהיינו מחלות שאין להן מרפא, אך פעמים רבות מאוד טיפול נכון יכול לסייע באיזון המחלה ולספק איכות חיים טובה, ולעיתים אף להאריך חיים באופן ישיר או עקיף. האוכלוסייה שתלויה בטיפולים הכרוניים נרחבת, ועיקרה המבוגרים. פעמים רבות מדובר במחלות שעד לפני שנמצא להם הטיפול היו מקצרות את חייהם באופן משמעותי, כמו יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות וסוכרת, ואילו היום הן למעשה מעניקות את האפשרות לחיות באיכות חיים טובה שנים ארוכות.
"טיפולים כרוניים אולי אינם מעוררים את אותן אמוציות שתרופות הנחשבות לתרופות מצילות חיים מעוררות בנו, אך ברגע שאפשרות לטיפול כזה נלקחת מחולים כרוניים, והם רבים, נפגעים סיכוייהם לאיכות חיים טובה יותר ולמניעת סיבוכים לא רק בטווח המיידי"
במקרים אחרים מדובר במצבים רפואיים שללא טיפול לא רק היו מסבים לחולה סבל רב אלא היו עלולים להביא לסיבוכים רבים ולנזקים בלתי הפיכים. כך לדוגמה היא השלפוחית הרגיזה. תסמונת נפוצה למדי ששכיחותה הולכת ועולה עם הגיל ומתבטאת בדחיפות למתן שתן לאורך כל שעות היממה. ללא טיפול התסמונת פוגעת משמעותית בחיי החולה, באיכות השינה שלו, בעצמאות שלו ועלולה לגרום לסיבוכים ולפגיעה במערכות גוף אחרות, לדוגמא שברים עקב נפילה בהליכה לא יציבה לשירותים.
אחד מהגורמים הקריטיים להצלחת הטיפול הכרוני הוא הקפדה על נטילת הטיפול. אך כיוון שמדובר בטיפולים שהחולים נדרשים לא אחת ליטול לתקופות ארוכות ואפילו למשך שארית חייהם, על אחת כמה וכמה כשהחולה נדרש ליטול מספר גבוה של תרופות, ההיענות הטיפולית הולכת ופוחתת. בתקופה זו, שבה נדרשים המבוגרים להישאר בבתיהם ולהישמר מנגיף הקורונה, הסיכויים לפגיעה בהיענות הטיפולית הולכים ועולים. הפסקה של טיפול כרוני עלולה לא רק להוציא את החולים מאיזון, אלא שלעיתים מדובר בסכנת חיים של ממש. יש תרופות שהפסקתן עלולה לגרום לפגיעה נוירולוגית שיכולה להתבטא בפגיעה קוגניטיבית או בנפילות, שבקרב מבוגרים עלולות להיות קטלניות.
עוד ב-mako בריאות:
>> מומחים: הנגיף האסייתי שעלול להפוך למגפה הבאה
>> סובלים מבעיות בעיכול? אולי זאת הסיבה
>> מומחה חושף תסמין חדש: "לשון קורונה"
ההשלכות של ירידה בהיענות הטיפולית מזכירות לנו יותר ויותר עד כמה כל אותם טיפולים כרוניים מהותיים לבריאות הציבור ובפרט לבריאותה של האוכלוסייה המבוגרת. טיפולים כרוניים אולי אינם מעוררים את אותן אמוציות שתרופות הנחשבות לתרופות מצילות חיים מעוררות בנו, אך ברגע שאפשרות לטיפול כזה נלקחת מחולים כרוניים, והם רבים, נפגעים סיכוייהם לאיכות חיים טובה יותר ולמניעת סיבוכים לא רק בטווח המיידי אלא גם בטווח הארוך.
בדיוני ועדת הסל, יש להביא בחשבון מהי המשמעות של הכנסת טיפול שנחשב טיפול "מציל חיים" למספר חולים לעומת טיפול אחר שיכול למנוע סיבוכים מורכבים ואיכות חיים טובה מחולים רבים. אלו שיקולים שיש לבצע מתוך נתונים מדעיים וסטטיסטיקות ולא לפי נטיית הלב, גם כשמדובר בטיפול שמטרתו היא "רק" איכות חיים ומניעת סיבוכים.
* הכותב הוא פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית בי"ח בלינסון ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית