מחלת פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית הפוגעת בוויסות התנועה בגוף. הסיבה להופעתה אינה ידועה ברוב המקרים, אם כי זוהו מספר גנים המעורבים במנגנון שלה. המחלה נגרמת כתוצאה מחוסר במעביר העצבי (נוירוטרנסמיטר) דופמין בגרעיני המוח העמוקים באזור הנקרא הגרעינים הבזאליים (Basal Ganglia). גרעינים אלו במוח אחראיים על תכנון התנועה ובקרתה. היא מופיעה לרוב בגילאים צעירים יחסית - 50-60 - ולכן פוגעת באנשים בשיא חייהם. המחלה מאופיינת במהלך המתקדם בצורה איטית לאורך שנים, כשהשכיחות המוערכת של מחלת הפרקינסון הוא כ-1-2% מהאוכלוסייה מעל גיל 65.
למרות שהמחלה היא רב מערכתית, הסימפטומים העיקריים של הפרקינסון הינם תנועתיים וכוללים רעד אופייני במנוחה, נוקשות שרירים, איטיות וקושי בהתחלת תנועה והפרעה בשיווי משקל. לרגל יום הפרקינסון הישראלי, המוקדש להעלאת המודעות למחלה ולמטופלים וחל ב-21 במאי, הנה מספר עובדות על המחלה והטיפולים החדשניים בה:
אין תרופה, אך יש הרבה תקווה
אין כיום תרופה המרפאת את המחלה ומטרת הטיפול בפרקינסון הוא להקל בסימפטומים ולשפר את איכות חייהם של המטופלים. הטיפול מתבסס על העלאת רמות הדופמין במוח או חיקוי של פעולתו במגוון דרכים. התרופה הבסיסית הינה levo-dopa והיא משמשת כחומר מוצא לייצור דופמין וגורמת לעלייה ברמתו במוח. תרופה זו יעילה ביותר בשלבים הראשונים של המחלה אולם יעילותה פוחתת עם משך הטיפול ונזקקים לכמויות הולכות ועולות עד שלאחר תקופה מסויימת מופיעות תופעות לוואי קשות.
בשלבים אלו ניתן לשקול התערבות ניתוחית להשתלת אלקטרודות זעירות לגירוי מוחי עמוק (Deep brain stimulation). מטרת הניתוח היא לווסת את פעילות הרשתות העצביות הפגועות (נוירומודולציה) באמצעות גירוי חשמלי הניתן על ידי קוצב מוחי מיוחד. ניתוח ההשתלה מבוצע על ידי נוירוכירורג המתמחה בניתוחי מוח סטריאוטקטים. בשלב הראשון, לפני הניתוח, עובר המטופל הדמייה מוחית MRI ברזולוציה גבוהה המועברת למערכת התכנון הממוחשבת. המנתח מבצע תכנון סטראוטקט, המאפשר להגיע בדיוק של מ"מ לנקודה האופטימאלית במוח שם תושתל האלקטרודה. האלקטרודה מושתלת בצורה מדויקת באחד ממוקדי התנועה באזור הגרעינים הבזאליים בעומק המוח, בד"כ בגרעין הסאב-תלמי.
>> עוד בmako בריאות:
יצאנו לבדוק: איזו גבינה הכי בריאה?
איך יוצאים מזה? כך תדעו שאתם בדיכאון
כאב הראש המתמשך שכמעט נגמר במוות
הניתוח מבוצע דרך חור קטן בגולגולת, דרכו מוחדרת האלקטרודה, המורכבת מארבעה מגעים וקוטרה 1.27 מ"מ. תוך כדי הניתוח מבוצע רישום אלקטרופיזיולוגי של פעולת התאים באזור ההפרעה על מנת לוודא את המיקום באופן מדויק. בשלב זה של הניתוח מבצע המנתח גירוי חשמלי במוקד ההפרעה ומבקש מהחולה לדווח על תופעות לוואי שנגרמו לו כתוצאה מהגירוי ו/או על השליטה שלו ברעד, כדי לוודא שאכן הושגה התוצאה הרצויה למיקום האלקטרודה. לאחר מציאת המקום האופטימאלי להשתלה מכניסים את האלקטרודה הקבועה וכן את הקוצב שמושתל בדופן בית החזה מתחת לעור, וניתן לתכנות והפעלה חיצוניים באמצעות בקר חיצוני מגנטי.
לאחר הניתוח ממשיכים המטופלים במעקב במסגרת היחידה להפרעות תנועה, בכלל זה ויסות עוצמת הגירוי בהתאם לנתונים הקליניים שלהם. הטיפול בגירוי מוחי עמוק מאפשר שליטה ברעד או בסימפטומים אחרים של המחל, אך ללא הרס של התאים או פגיעה בלתי הפיכה ברקמת המוח. כמו כן, הגירוי הינו פעולה עדינה ומווסתת שבמידה ולא מושגת בה התוצאה הרצויה, ניתן תמיד להפסיק אותו ו/או לשנות את עוצמת הגירוי בהתאם לצורך.
החולה חוזר להיות עצמאי
השתלת אלקטרודות לגירוי מוחי עמוק הוא פרוצדורה מאושרת ע"י ה-FDA (מנהלת התרופות האמריקאית) לטיפול במחלת פרקינסון, רעד ראשוני, דיסטוניה והפרעה טורדנית כפייתית. ישנם כיום למעלה מ-100,000 מטופלים שעברו את הפרוצדורה ברחבי העולם. חולים שעברו ניתוח בשל התוויות אלו השיגו שיפור משמעותי בתפקוד כללי, עצמאות, איכות חיים, חזרה לעבודה, יכולת לבצע פעולות יומיומיות וזאת בנוסף לשיפור בתסמיני מחלתם הבסיסית כמו רעד, טונוס מוגבר, נוקשות ואיטיות תנועה.
רק לפני מספר חודשים פנה אלי איש עסקים כבן 60, אשר החל לסבול מפרקינסון בגיל צעיר יחסית. בתחילה זה אמנם הפריע לו בחיי היום-יום אך הוא הסתדר עם טיפול תרופתי. לאחרונה החל לסבול מתופעות לוואי של הטיפול התרופתי מתנועות לא רצוניות ורעד קשה עד כדי כך שאיבד אפשרות לנהל חיים בצורה נורמלית ולא היה מסוגל יותר לעבוד. הטיפול התרופתי המיטבי שקיבל לא הצליח להחזירו לאיזון. לאחר הניתוח הנוקשות והרעד השתפרו בצורה דרמטית וניתן היה להוריד את מינון התרופות דבר שעזר להעלים את תופעות הלוואי הבלתי רצויות. הוא חזר לתפקד עצמאית ולעבוד בצורה חלקית.