כל החיים לימדו אותנו לחפש את היציבות, הקביעות והסדר. לימדו אותנו שכאוס הוא רע, וסדר הוא טוב. שצריך להתנצל על כל רגע של מנוחה או בטלה, בעוד שתכנון וניהול מוקפד מנבאים הצלחה. אלא שבפועל, העולם אינו חותר לשיווי משקל וסדר, הוא נברא בכאוס, וכל מהותו הינה התפתחות בתוך משברים ומינוף מצבים שאינם ודאיים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אז מדוע אנחנו כל כך פוחדים מאי-ודאות?
מחקרים מלמדים שהפחד הגדול ביותר עבור בני האנוש הוא הפחד מאי-וודאות. המוח האנושי מחווט כך שהוא אוהב סיבתיות ושיטתיות. זהו מנגנון אבולוציוני, שמסייע לנו להסיק מסקנות, להבין את המציאות באמצעות סיבה ותוצאה ולקבל תחושה, גם אם פיקטיבית, של שליטה.
חוסר ודאות מטלטל עבור מרבית בני האדם, ונחווה כפחד מוות ממש. התחושה שאנחנו לא באמת יודעים מול מה אנחנו "נלחמים", ולפיכך לא יודעים כיצד להתכונן, להיערך ולשקלל סיכונים. במילה אחת: כאוס. ובשתי מילים: איבוד שליטה.
והנה התקופה האחרונה מפגישה אותנו עם כל הפחדים כולם, אי הוודאות חוגגת ולא נראה שהיא ממהרת לשום מקום. העתיד לבוא מאופיין בהרבה סימני שאלה וחוסר ידיעה. לא מעט עתידנים, ובראשם פרופ' יובל נח הררי, הצביעו על כך מזמן, שרבות מהתבניות שהכרנו וסדרי העולם שעליהם גדלנו עומדים להתנפץ ולהשתנות מהיסוד.
אז מה עושים? איך מתמודדים עם אי הוודאות? איך מייצרים שגרה בריאה, הגיונית וגם מלאת רווחה בעולם כאוטי וחסר וודאות? הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להתמודד.
- התכנסו פנימה
בימים שבהם אסור לצאת החוצה, לאן כבר נותר לנו ללכת, אם לא פנימה? זה בדיוק הזמן לעצור את שטף החיים ולהפנות את המבט פנימה לתוכנו. לחזק את עצמנו ואת ה"סנטר" הפנימי שלנו. יש לא מעט דרכים להתכנס פנימה - מדיטציה, הליכה, כתיבת בוקר, מוזיקה או כל דבר שמחבר אתכם לעצמכם. אני מכירה אפילו כאלה ששטיפת כלים מכניסה אותם ל"זון" המדיטטיבי הזה. מה שחשוב זה לצרוך כמה שפחות תוכן מבחוץ, ובמקום זאת להעביר את הפוקוס פנימה. ככל שנשקיע בפיתוח "העצמי", הסנטר שלנו יהיה חזק ויציב גם כשבחוץ האדמה בוערת. - התמקדו אך ורק ברגע הזה
אם תשימו לב, חוסר הוודאות הוא תמיד לגבי משהו עלום שאולי יקרה בעתיד. במילים אחרות: אנחנו מפחדים ממשהו שבכלל לא קרה ואולי גם לא יקרה, והפחד הזה הוא אב כל הסכנות שעשויות להגיע בעקבותיו. כרגע, כאן ועכשיו, הכל בסדר. אנחנו חיים ונושמים. כל עוד התודעה תטייל במחוזות עתידיים, אתם עלולים בקלות להיסחף לסרטי אימה. אז מה עושים? בכל רגע שאתם תופסים את עצמכם נגנבים למחשבות נודדות שהופכות לתסריטים דרמטיים, מיד חזרו לרגע הזה. לכאן ועכשיו. תרגלו נשימה שתמיד מחזירה לרגע, וקרקעו את עצמכם באמצעות בישול, עבודה בגינה, משחק עם הילדים או כל דבר שמחבר אתכם לקרקע. - הרשו לעצמכם להתפרק
התפרקות היא בלתי נמנעת לצורך בנייה מחודשת. מבנים פיזיים ותודעתיים, תבניות חשיבה, הגדרות והרגלים מתפרקים בימים אלה באופן מואץ מבית ומחוץ, הן בתוכנו, והן בסביבתנו. סמכו על כך שהמבנים שמתפרקים - בין שהם דפוס חשיבה, קשר חברתי, מקום עבודה ואפילו זוגיות ארוכת שנים - מתפרקים הם לצורך! ככל הנראה כבר מזמן אינם משרתים נאמנה, וההתפרקות "הכפויה" מאלצת אותנו לדייק את עצמנו ולהתקדם לשלב ההתפתחות הבאה. אין בנייה בלי הרס. תאי גופנו מתפרקים כל הזמן ותאים חדשים מחליפים את מקומם. התפרקות מאפשרת התחדשות, בנייה של משהו חדש ומשודרג. ברוח התקופה, הפירוק שלכם, כואב ככל שיהיה, נעשה עבורכם. רכבו על גלי ההתפרקות הקולקטיבית וסמכו על הדרך - החכמה מהולכיה. - השקיעו את המשאבים שלכם בצורה נכונה
המשאב היקר ביותר הוא האנרגיה שלכם. הזמן והכוח שלכם. בימים אלה יותר מתמיד אנחנו זקוקים לכל משאב אנרגטי ואין לנו את הפריבילגיה לרוקן ולהתיש את עצמנו. התכנסו פנימה וצרו לכם את המציאות מבפנים. ככל שאנחנו לוקחים אחריות על העולם הפנימי שלנו, אנחנו בוראים בהתאמה את העולם החיצוני שלנו. - שימו לב במה אתם מתמקדים
המציאות מבלבלת, הכל משתנה ומתפרק וזה ללא ספק מלחיץ ומפחיד, אבל איזו ברירה יש לנו? הדברים יתפרקו כך או אחרת. הכוח שלנו הוא בבחירת הפוקוס. משל יוגי חכם על הזבוב והדבורה מיטיב לתאר ולהעביר את הנקודה. הזבוב, גם אם יהיה בשדה שושנים, תמיד יחפש אחר הזבל והלכלוך, ואילו הדבורה, גם אם תיקלע להר הזבל, תמיד תתור אחר צוף הפרחים ומתיקות החיים. במה אתם בוחרים להתמקד? בטוב או ברע? מה אתם בוחרים להיות - זבובים או דבורים? בזזזז…..
עוד ב-mako בריאות:
>> הפעילות הזאת יכולה להגן עליכם מפני הקורונה
>> המזון הזה מוריד את מפלס החרדה ומעלה את מצב הרוח
>> חוקרים: תרופה קיימת יכולה לחסום את הנגיף
אי הוודאות כאן ואנחנו צריכים להתחיל להתרגל אליה, ואט אט ללמוד ליהנות "ולגלוש" על גליה. ממש כמו גולש בעין הסערה, הוא לא מבועת מהגל, הוא מחכה לו בהתרגשות וציפייה. אין הכוונה חלילה לבטל את האתגרים העומדים בפנינו, כמו גם את הפחדים הקיומיים המשתוללים לפתחנו. אני בסך הכל מזמינה אותנו, דווקא בתקופה מאתגרת זו, ללמוד להפנות את המבט פנימה. איך אומר קארל יונג? "מי שמסתכל החוצה, חולם. מי שמסתכל פנימה, מתעורר". ככל שנתעורר לכוח האמיתי שלנו, ככל שנפתח את ציר החוסן הפנימי בתוכנו, נוכל לחוש סנטר יציב וחזק גם בעין הסערה.
פריידי מרגלית - חוקרת תודעה, מייסדת תפיסת "המטאיזם" ועומדת בראשה של קהילת "מרחב מודעות". הגיע הזמן לצאת מהמטריקס ולגלות את כוחה של התודעה? זה המקום להתחיל>> ועכשיו ברוח הימים - השתתפות ללא עלות!
* התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.