איך מתמודדים עם בעיות בסקס בגיל מתקדם?
שאלה: אני גבר בן 53 והתחלתי קשר לפני כחודשיים עם בחורה בת 51. מאוד טוב לנו ביחד בהרבה תחומים,
גם כשאנו מקיימים יחסי מין, אלא שבת זוגתי מתקשה להגיע לסיפוק בטענה כי היא אינה מרגישה את איבר המין שלי, התנוחה המועדפת עליה היא כשהיא מעלי. אבקש את עצתך בנושא.
תשובה: לצערי התופעה אותה אתה מתאר מן הטבע היא וחלה אצל הרבה זוגות בגיל מתקדם. מבלי להיכנס לבעיות אורוגנקולוגיות, יש נשים שיש להן איבר מין רחב. בנוסף לרוחב הבסיסי הגדול, באופן טבעי, כחלק מהתגובה המינית של האישה, הנרתיק מתרחב אף יותר כחלק מהגירוי בזמן המגע המיני. תופעה זו עלולה להביא למצב אשר בו האישה תתקשה להרגיש את איבר המין כאשר יהיו יחסי מין מלאים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
תופעה זו חלה בעיקר, אך לא רק, אצל נשים בגיל מתקדם אשר עברו מספר לידות. מרכיב נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא זווית החדירה או התנוחה. בכל תנוחה זווית הנרתיק שונה ופועל יוצא מזה הוא שהלחץ והמגע על דפנות הנרתיק משתנים. שינויי תנוחה כזה או אחר יוצר תחושות שונות הנחוות על ידי כל אישה באופן שונה.
בנוסף לזאת, חשוב לציין כי מרבית הנשים אינן מגיעות לפורקן ביחסי מין מלאים. אלו שכן מגיעות, מדווחות על כך שההנאה שלהן היא כאשר הן בתנוחה מעל לגבר, זאת משום שתנוחה זו מאפשרת מגע בתוך הנרתיק, בזמן שהדגדגן מגורה על-ידי עצם החיק של הגבר.כנראה שזה מה שמסביר את העדפתה לתנוחה הזו.
מה שאוכל להציע לכם הוא תרגיל פשוט שכולי תקווה שיעזור לשניכם במצוקתכם. בקש מחברתך לכווץ את שרירי הנרתיק. כיווץ שכזה, בזמן שאתם מקיימים יחסי מין מלאים יכול לעזור לה להרגיש אותך טוב יותר. בנוסף, זה אולי טריוויאלי, אבל חשוב לנסות גיוון בתנוחות להעצמת התחושות.
איך לשמור על החשק המיני אחרי 4 שנות זוגיות?
שאלה: אני וחבר שלי בקשר כבר 4 שנים, ולמעלה משנתיים שיש לנו בעיה עם הסקס. אנחנו מאד אוהבים, גרים ביחד כבר חצי שנה, אבל עניין הסקס דעך עד כדי שבקושי מקיימים. מה אפשר לעשות כדי ששוב תהיה התשוקה והרצון כמו בתחילת הקשר?
תשובה: קל מאוד להתרגל לשגרה. עם הזמן הסקס שהיה פעם לא פחות ממדהים, הופך להיות פשוט רגיל. הדעיכה היא חלק טבעי בהתפתחות הדינמיקה המינית בין זוגות הממסדים את מערכת היחסים. מול החשיפה האדירה שלנו למיניות וארוטיקה בכל כלי התקשורת, אנו מגלים שיותר ויותר זוגות, נשואים ולא נשואים, מתלוננים על דעיכת הלהט המיני והעדר תשוקה. צר לי שאני נכנס להכללות. יתכן ואני עושה עוול לזוג כזה או אחר אשר יש לו את אש התמיד והתשוקה יוקדת ביניהם לאורך שנים.
יחד עם זאת, בטחון ומחויבות הם למעשה כמעט ההיפך מתשוקה. הקונפליקט הידוע של כל גבר ואישה בימינו. לא יכול להיות שנמשיך להשתוקק למה שכבר יש לנו. זה נכון כמעט לגבי כל דבר, מהחומר ועד הנפש. למרות שזה לא פופלרי לומר, בני האדם אינם חיות מונוגמיות. רובנו נעים על הציר שבין הצורך בביטחון, במוכר, בשגרה לבין הדחף לחידוש, לריגוש ולכיבוש. ככל שיש יותר אינטימיות בקשר, הרבה פעמים יש פחות תשוקה. קל לי להגיד לך לקנות צעצועי מין, ביריות ותחתוני תחרה כדי להעצים את המין אך זה לא בהכרח יעשה את העבודה ולפעמים אף עלול לפגום.
יהיה נכון לבחון את הדפוסים המיניים שאתם מקובעים בהם אחרי ארבע שנים. לא להטיל את האחריות אחד על השני, אלא לנסות לפרוץ את השבלוניות באופן מאתגר ולא צפוי. ניתן עם קצת אומץ, תעוזה, שובבות, דמיון והשקעה לשנות ולהחזיר את התשוקה והחשק. זה תלוי בעבודה שלכם אחד עם השני, פריצת גבולות והרבה הרבה פתיחות.
>> "סאדו מאזו זה מזמן כבר לא סטייה"
איך ממשיכים לקיים יחסי מין גם כשיש ילדים בבית?
שאלה: לא מזמן נולד לי ולאשתי ילד, אחרי שניסינו כמה שנים להיכנס להריון. אנחנו ממש מאושרים, הבעיה היחידה היא שאנחנו לא מצליחים לפנות זמן לסקס, למרות ששנינו רוצים. אני כבר לא יודע מה לעשות, זה מאוד חסר לנו.
מה עושים?
תשובה: כולם יודעים שכשיש ילד בבית, יש אור בבית, 24 שעות ביממה. המיניות הופכת להיות כמו "הארץ המובטחת" ורואים וחווים אותה רק מרחוק. התדירות יורדת ממספר פעמים בשבוע, למספר פעמים בחודש, וגם זה רק בימים שהילד מאפשר זאת. במחקר שנעשה בקרב 246 זוגות, הסתבר שחיי המין נפגעו בקרב 74 אחוז מהנשים והגברים לאחר הלידה. מתוך הממצאים, ניתן ללמוד שהחשק המיני, הרצון והתפקוד נפגעים לתקופה של עד כחצי שנה לאחר הלידה. זאת בתלות באופי הלידה, אופי הילד, הנקה ודברים נוספים הקשורים באיכות החיים האישיים והזוגיים.
הפגיעה העיקרית בחיי המין כוללת פגיעה בחשק המיני, ירידה בעוררות המינית וביכולת הסיכוך. בנוסף יתכנו כאבים במגע מיני ופגיעה ביכולת ההגעה ובעוצמת האורגזמה. הפגיעה היא תולדה של מרכיב פיזי-הורמונאלי ומרכיב פסיכולוגי ובין אישי. קיימים לא מעט מחקרים על פגיעה ברצפת האגן ובאיבר המין כתוצאה מהלידה, אפילו אם היתה לידה רגילה. בנוסף, התחושה בדגדגן עלולה להיפגע וכתוצאה מכך האישה לא תחווה ריגוש והנאה כמו בעבר. כמו כן, יש יובש בנרתיק כתוצאה מירידה באסטרוגן, דבר המקשה על יחסי המין ופוגם בהנאה. בנוסף לכל זה, אם האישה מניקה, יש עליה בהורמון הפרולקטין וכתוצאה מכך ירידה בחשק, ונוסיף לזאת את העייפות והשחיקה כתוצאה מהטיפול סביב לשעון בתינוק, וגם הקונפליקטים העולים שמערערים את הזוגיו.
הכי חשוב לטפל במצב ולשמור שלא ידרדרד לתהומות שיהיה קשה לעלות מהם. המצב הלא רצוי הוא כניסה למצב רגרסיבי בו מתחילות מריבות ילדותיות, קנאה, מאבקי כוחות ותקשורת עוינת שבה שני בני הזוג מתרחקים זה מזה ומתחילים בסדרת "עונשים" מחוץ ובתוך המיטה. מאידך המצב הרצוי הוא, מערכת בוגרת הרואה בהריון ובלידה חוויה הבונה ומחברת בין בני הזוג, זוג אשר יש לו יחסים של הבנה, קבלה וכבוד הדדי, יגיע גם ליחסי מין מספקים ומענגים. מה שיהיה נכון מבחינה זוגית הוא ליצור אווירה מתאימה בבית, לפנות זמן ופנאי לאינטימיות רגשית בכלל ולמין בפרט - אפילו באופן מאוד יזום, הספונטניות תחזור בהמשך. יש לא מעט מחקרים המצביעים על חזרת התחושות חצי שנה ויותר לאחר הלידה, ואם עברה חצי שנה ושום דבר לא השתנה, אפשר גם לפנות יחד לייעוץ מקצועי.