>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אמה של בר, מירב, עברה גם היא ניתוח אף בצעירותה וכעת, היא בחרה להצטרף לבר ולהשתתף בתכנית כדי לעבור ניתוח חזה. "האמת שרק אמא שלי הייתה בעד וכל מי שסבב אותי אמר לי שאין צורך בניתוח ולא כדאי לי לעשות אותו", מספרת בר, "רק אחרי שכולם הבינו שאני רצינית לגבי זה הם התחילו לתמוך בי – על אף שאני לא מכירה אף אחד שעשה את זה בגיל הזה".
ואיך קיבלת את ההחלטה להשתתף בתוכנית?
"היה לי טיפה חשש מהחשיפה כי זה בכל זאת משהו שהוא אישי והייתי מאוד לחוצה ממנו, וגם לא ידעתי איך אנשים יקבלו את זה. אבל בסוף החלטתי בכל זאת להשתתף, כי רציתי להראות לבנות אחרות שאם יש לך משהו שמפריע לך בעצמך ומוריד לך את הביטחון, אפשר לעשות עם זה משהו. הניתוח שלי הוא לא משהו שאני מתביישת בו, אני דווקא מאוד גאה בעצמי שעברתי את זה ואני שמחה לשתף אנשים בחוויה שלי".
בשנים האחרונות יש עלייה במספר הניתוחים הפלסטיים בקרב בני נוער. הסיבה לכך קשורה בהתפתחות התחום והפיכתו לנגיש וזול יותר, או בהתחזקות ערך המראה החיצוני בתרבות שלנו. אך מנקודת מבטו של המנתח הפלסטי מדובר בשינויים טכנולוגיים וכן בעניין של זמינות ההליך בפני כולם. "העלייה הגדולה במספר הניתוחים הפלסטיים בקרב בני נוער החלה לפני 10 שנים בערך, וכיום קיימות הרבה טכניקות שיכולות לתקן גם בעיות נשימה וגם בעיות אסתטיות. היום אנחנו יודעים לעשות זאת בצורה מאוד פרופורציונלית, שמתאימה לפנים", אומר ד"ר דב קליין, מומחה בכירורגיה פלסטית.
ד"ר קליין מעיד על בר כי היו רגעים, לפני הניתוח, בהם הרגיש כאילו היא ממש קולגה. "בני נוער מאוד מודעים לאפשרויות שלהם, והם יכולים לעשות את הניתוח כבר בסוף גיל ההתבגרות. בר, למשל, קראה הרבה על זה לפני ושאלה שאלות טכניות וממש ספציפיות. זה גם הרבה יותר נגיש מפעם, הם אפילו יכולים לממן את זה לבד - זה כבר לא כזה יקר, מספיקות עבודות רגילות של חופש כדי לממן כזה ניתוח".
"גם אם הניתוח מצליח זה לא תמיד מספיק"
ניתוחים בקרב בני נוער קשורים לתהליך עיצוב הזהות שהם עוברים מול החברה אליה הם שייכים. "מאז ומעולם למראה החיצוני היה משמעות מבחינה חברתית, אך התרבות שבה אנו חיים שמה דגש רב על העיסוק בעצמי, על הצרכים הנרקיסיסטיים ועל נראות", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ומנהל מרכז "רזולוציה". "מכאן, שבני נוער, שממילא עסוקים באופן טבעי במיקומם בחברה ובחיפוש אחר הגדרה עצמית, ונותנים משקל רב מתמיד למראה החיצוני".
הבעיה מתחילה, לטענת ד"ר לוינסקי, כשהניתוחים החיצוניים לא יכולים לתקן בעיות פנימיות שיש לנו עם עצמנו. "בסופו של דבר, מראה חיצוני לא יכול לתת משמעות, בטחון עצמי וזהות שלמה לאורך זמן", הוא אומר. "גם אם הניתוח הפלסטי יצליח, ברוב המקרים זה לא מספיק. אם נערה שמה את כל ההצלחות והכישלונות שלה על השאלה אם האף סולד או שהחזה קטן, היא תחווה משבר מפני שהתוצאה לא יכולה לעמוד בדיוק בציפייה שהחיים ישתנו לגמרי".
ד"ר קליין רואה מעט אחרת את פני הדברים. "בסופו של דבר, זה מטריד בני נוער, הגבנון הזה באף. ואם מדברים רק על ניתוחים אסתטיים זה גורם להם לתחושה יותר טובה, וכשאדם מרגיש יותר טוב הגוף משפיע על הנפש והנפש משפיעה על הגוף", הוא אומר ומוסיף: "אני עושה גם הערכה פסיכולוגית לפני ניתוח. זה לא לכל אחד אבל יש מקרים שדורשים את זה. יש מטופלים שלא מוכנים עדיין ויש עוד מטפלים או רופאים שבוחנים אותם לפני".
>> עוד ב-mako בריאות -
למה אנשים הולכים מתוך שינה?
ביי ביי חיידקים: כך תשטפו נכון את הידיים
זה לא אתם שמנשנשים בלילה, זה המוח שלכם
ד"ר קליין מדגיש כי יש חשיבות עליונה לערוך תיאום ציפיות לפני הניתוח. "הפגישה עם המטופל היא מאוד חשובה, חשוב להכיר אותו, ובמקרה של בני נוער גם את המשפחה שלו, ולראות בדיוק מה הוא רוצה לעשות", הוא מספר. "ומכיוון שיש לי המון ניסיון בזה, אני תמיד מבקש לראות את הבקשות. מנתח מנוסה חייב לדעת את מי לא לנתח, צריך להכיר במגבלות הכירורגיה. אצלי במרפאה יש גם רופאת אף-אוזן-גרון שבודקת את הנשימה לפני ניתוח אף".
אתה לפעמים לא מסכים לעשות את מה שמטופל מבקש?
"בוודאי. לפעמים זה פשוט לא אפשרי לעשות צורה שמישהו רוצה, יש המון פרמטרים שצריך להתחשב בהם כמו אורך העצמות, צורת הבסיס וצורת הסחוסים. יש גבול למה שאני יכול לעשות, ואם אנשים רוצים משהו שאני לא ממליץ – אני פשוט מסרב לעשות את הניתוח. כמובן שיש אנשים שלא מוכנים נפשית לקבל את השינוי או שיש להם ציפיות מוגזמות לגבי הניתוח".
מהן תופעות הלוואי אחרי ניתוח אף?
"מדובר בשבוע של החלמה, עם שטפי דם ונפיחויות - הפנים קצת נפוחות. יכולה להיות ירידה בתחושת הריח וכאבים. אבל אקמול או אופטלגין יכולים להקל על הכאב. התופעות די דומות בכל הגילאים, וזאת משום שאנחנו מנתחים רק לאחר גיל ההתבגרות, ברגע בו העצמות מפסיקות להתפתח ולגדול. לפני כן אנחנו לא מנתחים".
יוצא לך לעשות הרבה תיקונים?
"בערך ב-5 אחוזים מהמקרים אנשים לא מרוצים, ואז אנחנו בדרך כלל מנסים למצות את האופציות לפני ניתוח חוזר. ואם זה לא בדיוק יוצא - לפעמים עושים גם תיקונים קטנים. אבל בכל אופן, אנחנו מעדיפים לעשות את זה רק שנה לאחר הניתוח כי לוקח זמן עד שהבצקות והנפיחויות יורדות. מה שרואים אחרי הניתוח יכול להיעלם לאחר כמה חודשים - עד שנה אחרי הפרצוף עדיין משתנה".
ולשאלה הנצחית - האם כדאי או לא כדאי לעשות ניתוח פלסטי, אין באמת תשובה מוחלטת. אבל כן כדאי, תמיד, להיוועץ בגורם מקצועי בשלב קבלת ההחלטה. "גם אם הניתוח יצליח, ברוב המקרים זה לא מספיק. כמו שאומרים 'הניתוח הצליח והחולה מת'", מסביר ד"ר לוינסקי. "לכן, יש כל כך הרבה תביעות לאחר ניתוחים פלסטיים. יש מקום לבצע גם הערכה פסיכולוגית מקיפה לאדם לפני ניתוח, כיוון שהפרעה בדימוי הגוף לא ניתן לנתח. אם יש לכם קושי עם דימוי הגוף, הפתרון הוא להתמודד, להבין ולטפל בו. הניתוח, אם יהיה, לא יכול להיות התשובה, אלא במקרה הטוב רק חלק מהטיפול".
* העונה החדשה של "חלומות מפלסטיק" משודרת בימים שני-רביעי, בשעה 22:30, ב-HOT בידור ישראלי וחינם ב-HOT VOD .