היציאה (הזמנית?) מהסגר אפשרה לנו להגיע שוב אל השטחים הירוקים והזכירה לנו כמה נעים להיות בהם, בין אם מדובר בלב לבו של הטבע או בשדרות המוצלות שליד הבית. מעבר להרגשה הטובה שהשהיה בקרבת צמחייה מעניקה, קיימות עדויות רבות לכך שהיא גם מועילה לבריאותנו. ואכן, במחקר חדש שנערך בפילדלפיה, נמצא שהגדלה משמעותית במספר העצים ברחבי כל העיר, צפויה למנוע מאות מקרי מוות בשנה.
פילדלפיה היא העיר השישית בגודלה בארצות הברית. היא הענייה ביותר מבין 10 הערים הגדולות במדינה, ושיעור התמותה בה גבוה בהשוואה לאוכלוסיית ארה"ב. בעיר יש קשר חזק בין מצב סוציו-אקונומי לבין כיסוי הרחובות בעצים, ואזורים חלשים יותר בעיר מתאפיינים באופן עקבי בכמות קטנה יותר של צמחייה.
במחקר החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת The Lancet Planetary Health, נבדקו ההשפעות הבריאותיות האפשריות של העמידה ביעד שקבעה עיריית פילדלפיה, שלפיו על 30 אחוז מכלל שטחי העיר להיות מכוסים בעצים עד 2025. כיום, שיעור כיסוי העצים ברחובות פילדלפיה נע בין 2 ל-88 אחוז, כשהממוצע הוא 20 אחוז.
למנוע 3 אחוזים ממקרי המוות
על פי ממצאי המחקר, אם 30 אחוז מרחובות העיר יכוסו בעצים, צעד זה ימנע 403 מקרי מוות בשנה (מספר שמהווה 3 אחוזים מכלל מקרי המוות השנתיים בעיר), 244 מתוכם באזורים עניים. עם זאת, גם הגדלה צנועה יותר של כמות העצים בעיר תועיל רבות: גם אם כמות העצים תוגדל ב-5 אחוזים אך ורק באזורים שבהם קל לשתול עצים (כמו כאלה שבהם קיימת צמחייה שהיא לא עצים), הדבר ימנע 302 מקרי מוות בשנה בעיר, והגדלה של 10 אחוזים בכיסוי העצים בכל שכונות העיר תמנע 376 מקרי מוות.
"המחקר מראה שהמאמצים להגדיל את כיסוי העצים, אפילו במידה צנועה, ולהפוך את הערים למקום ירוק יותר, הם כדאיים, כאמצעי לקידום בריאות ולחסכון בעלויות", אומרת ד"ר מישל קונדו משירות היערות של ארה"ב, שלקחה חלק במחקר החדש.
בהקשר זה, מעניין לציין גם מחקר שנערך בטייוואן ושבו נמצא שחשיפה לסביבה ירוקה משפרת את יכולתה של מערכת החיסון להילחם בנגיפים. בטייוואן, הנאבקת עד כה בהצלחה יחסית עם נגיף הקורונה למרות קשריה המסועפים עם סין, חוקרים ניסו לבדוק באופן מדעי שאלה חשובה ביותר: האם לשהות ביער השפעה מטיבה עם מערכת החיסון שלנו?
>> כך שתילת עצים יכולה להציל אותנו מהמגפה הבאה
החוקרים מטייוואן, אי המאוכלס בלמעלה מ-20 מיליון תושבים ושמכוסה ביערות בכשני שליש משטחו, ביצעו בשנת 2018 מחקר שבדק את ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לסביבה מיוערת על רמת תאי ההרג הטבעי ועל הפעילות שלהם בבני אדם. תאי ההרג הטבעי (NK cells - Natual Killers Cells). הם מזהים תאי גוף חולים, למשל כאלה שנגועים בנגיף או כאלה שהפכו סרטניים, ו"מחסלים" אותם ביעילות. למעשה, התאים האלה יודעים לעצור הפצת נגיפים או התרבות תאים סרטניים בתוך רקמות הגוף. תאי ההרג הטבעי קריטיים למלחמה בנגיפים וחיידקים פולשים, והימצאותם בגוף ברמה תקינה עשויה לסייע לו, בין השאר, גם במאבק בווירוס הקורונה.
החוקרים בדקו בעזרת מתנדבים כיצד שהייה קבועה באזור מיוער משפיעה על היכולת של תאי ההרג להתמודד עם נגיפים, לעומת המצב בקרב נבדקים שגרים בסביבה עירונית וגילו ששיעור תאי ההרג הטבעי (מתוך תאי הדם לבנים בדם) היה גבוה יותר בקבוצת היער (19.5 אחוז) מאשר בקבוצת העיר (16.4 אחוז).
בריא לגוף, בריא לנפש
לדברי ד"ר קרן אגאי-שי מהפקולטה לרפואה בצפת ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר אילן, הדרכים שבהן העצים והצמחייה שבתוך העיר תורמים לבריאותנו הן משמעותיות ומגוונות. "קודם כל, עצים מורידים את החשיפה לגורמים מזיקים, כמו הרעש שהם חוסמים, זיהום האוויר שהם סופגים והחום", היא אומרת. בנוסף, לדבריה, התנאים הנעימים בסביבת העצים, ובעיקר הצל שהם מספקים בלב העיר החמה, מעודדים את התושבים לבצע יותר פעילות גופנית, מה שכמובן תורם לבריאותם.
מעבר לכך, נמצא ששהייה בסביבת עצים מפחיתה את רמות הלחץ שלנו. "בני האדם התפתחו במשך מיליוני שנים במקומות עם צמחייה, ולא בסביבה האורבנית, ולכן ככלל אנחנו מרגישים טוב בטבע", אומרת אגאי-שי. "כשמושיבים אנשים בפארק התחושות והרגשות שלהם משתפרים, וכשהם מרגישים מותשים נפשית תהליך ההתאוששות יהיה החזק ביותר בפארקים – ויש לזה השפעה גם על הבריאות הפיזיולוגית שלנו".
אופן אחר שבו העצים תורמים לבריאותנו הוא בעידוד תהליכים מועילים בגוף שלנו. מחקרים ראשוניים רומזים שייתכן שחשיפה לעצים משפרת את יכולתה של מערכת החיסון שלנו להילחם בנגיפים. העצים משפיעים גם על המיקרוביום שלנו – החיידקים והמיקרואורגניזמים האחרים שחיים בגופנו, שלרבים מהם תפקידים חשובים באיברים שונים (למשל במערכת העיכול). "יש מחקרים שמראים שלאנשים שגרים בעיר ליד צמחייה יש מיקרוביום מגוון יותר בהשוואה לאלה שגרים באזור אורבני בלי צמחייה", אומרת אגאי-שי. מיקרוביום מגוון יותר במעיים נמצא כקשור לבריאות טובה יותר, ואילו מיקרוביום שמתאפיין במגוון נמוך נמצא כקשור לשלל מחלות.
אין יעדים בישראל
פילדלפיה, שבה כאמור נקבע יעד של כיסוי 30 אחוז מהרחובות בעצים, היא אחת משלל ערים אמריקניות שבהן הוגדרו מטרות בנושא. כך למשל, בעיר ניו יורק נקבע יעד של כיסוי 30 אחוז מהרחובות בעצים עד 2036, בוושינגטון הבירה יעד של 40 אחוז עד 2029 ובפיטסבורג שבפנסילבניה של 60 אחוז עד 2031. מאמצים להגדלת הכיסוי בעצים מתבצעים גם מחוץ לארה"ב: בלונדון רבתי, למשל, קיים יעד של כיסוי 25 אחוז מהרחובות בעצים עד 2025, ובמלבורן שבאוסטרליה נשתלים כ-3,000 עצים בשנה.
בישראל, לעומת זאת, לא הוגדרו עד כה יעדים לכיסוי הרחובות בעצים. "הממשלה מגבשת תוכניות שונות להגדלת אחוז כיסוי העצים במסגרת תוכניות ממשלתיות שונות, כאשר התכנית תגובש ותוסכם על כל הצדדים, נוכל לפרסם זאת וכמובן לנקוב במספרים", אומר ד"ר ארז ברקאי, מנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות הממשלתי במשרד החקלאות.
איזה אחוז מהרחובות הישראליים מכוסה כיום בעצים? "זו שאלה טובה", אומר ברקאי. "לטובת הנושא, אנחנו חייבים את עזרת הרשויות המקומיות אשר צריכות לבצע סקירה של כל העצים שבשטחן, הפרטי והציבורי. את חלקן כבר סקרנו וחלקן עדיין לא".
לשמור על העצים הקיימים
"אנחנו פועלים לכך שאחוז הכיסוי בכל השכונות החדשות ובכל מיזמי ההתחדשות העירונית יהיה מרבי ככל הניתן", אומר ברקאי. לשם כך מתכנן משרד החקלאות להוציא בקרוב מדריך שיכלול הנחיות למיזמים כאלה, שיאפשרו לדברי ברקאי את יצירתם של רחובות שמוצלים לכל אורכם. המדריך יכלול, למשל, הנחיות לנפח שיש להעניק לכל עץ מתחת לאדמה. "רוב הקבלנים והיזמים מאפשרים לכל עץ נפח שורשים של קוב אחד, בעוד אנחנו ממליצים על נפח של 8-5 קוב, שנותן לשורשים מקום רב להתפתח בו ושמונע קונפליקטים בין השורשים לבין התשתיות התת-קרקעיות", אומר ברקאי. עוד יכלול המדריך כללי אצבע לבחירת סוגי העצים שיינטעו. "אנחנו לא רוצים שיינטעו עצים שלא מייצרים צל מספק, שמשתייכים למינים פולשים, שמגבירים תופעות של אלרגיה, שהם בזבזני מים או שיש להם קוצים בגזע – מאפיינים שמקשים על האדם", אומר ברקאי.
לדברי ברקאי, גורם משמעותי שמשפיע על כיסוי העצים בישראל הוא התכנון העירוני. "כשהתכנון לוקה בחסר אנחנו נאלצים להתמודד עם עצים שנעלמים שלא לצורך", הוא אומר. "אם התכנון ייקח בחשבון את משאב העצים, מרמת התוכניות הכוללניות ועד לרמת היתרי הבנייה של בניין כזה או אחר, נזכה ליותר עצים במרחב ונצטרך להשקיע פחות אנרגיה ומשאבים בנטיעות. בתכנון נכון אפשר יהיה לנצל את הקיים", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה".