הנערה הזאת שיושבת עם האוזניות בספסל הקדמי באוטובוס בדרך לטיול השנתי, האדם הזה שיושב בכיתה לבד בהפסקה והבחור שמגיע למסיבה של חברים ורוצה לקבור את עצמו בפינה. האאוטסיידרים הם אנשים שלא מצליחים להשתייך לחברה, לא מעניין אותם האח הגדול, הם לא שומעים את המוזיקה שאתם שומעים וממש לא אכפת להם ממותגים. לפחות בגיל ההתבגרות זה יכול להוביל לבידוד חברתי של ממש, מפני שלהיות כמו כולם זה הרבה פעמים הערך הכי חשוב שיש.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אם נחשוב על זה בצורה הגיונית, הצורך להשתייך הוא הצורך הבסיסי ביותר של האדם, זה נותן ביטחון, נחמה ותמיכה חברתית. אפשר לייחס את זה לאבולוציה - אחרי הכל אנחנו רוצים לשרוד ולכן אנו מחפשים את הגנת הקולקטיב כדי לחיות בביטחון. וזה עוד לפני שדיברנו על כל היתרונות שבשייכות לקבוצה כמו קבלה חברתית, מעמד ותמיכה, זו האפשרות לדעת מי החברים שלך ולצפות שיגנו עליך וידאגו לך. אז איך זה קורה שיש אנשים שלא מתאימים לקבוצה, או יותר מכך, לא רוצים להתאים?
"ברמה הסוציולוגית, חברות מנסות ליצור קווי אמצע, מה שנקרא מיינסטרים. כדי שחברה תתפקד באופן יעיל היא חייבת שיהיה לה את האמצע הזה", אומרת ד"ר סוזי קגן, מטפלת זוגית ומשפחתית בכירה, בעלת מרכז לטיפול רגשי למבוגרים ולילדים. "מכאן יוצא שכל אדם שהוא אינדיבידואליסט נחשב לאאוטסיידר או חריג. אנחנו רואים שזה מתפתח בגילאים צעירים, כבר בקרב ילדים ניתן לראות בתוך כיתה מי הילד המוביל, המובל, המקובל, הדחוי – כל אלה נמצאים בקטגוריית האמצע. אבל יש גם את הילד האאוטסיידר - כזה שנגיד עליו שהוא שונה, ואצלו זה אחרת. אלו אנשים שהם מאוד נאמנים לעצמם, ויש להם תפיסה מאוד חזקה של העצמי שלהם".
אאוטסיידרים הם אנשים עם אישיות מבודדת חברתית ולרוב גם דפוסי עניין בלתי שגרתיים, השונים באופן מובהק מאחרים. תחושת האאוטסיידריות היא התחושה לפיה אתה לא שייך למקום. "השונות הזאת היא לא מתוך התרסה, אלא מתוך איזושהי אג'נדה פנימית", מסבירה ד"ר קגן. "למעשה האנשים האלה נראים מאוד מחוברים לעצמם, הם לא זקוקים לחיזוקים של הסביבה וכלפי חוץ הם נראים מרוצים מעצמם, לעומת זאת, מי שלא מרוצה מהם זו החברה. נאמר, אמא של ילד כזה תרצה שהוא יהיה כמו כולם, אם זה אומר ללבוש מותגים או להתעניין בדברים שגרתיים יותר, למרות שהוא לא צריך את זה ולא רוצה בזה בעצמו".
לא מתאמצים
כשחושבים על קבוצות חברתיות שוליות כמו חנונים, פריקים או היפסטרים, עולה השאלה מדוע אנשים בוחרים לשייך את עצמם לקבוצה מצומצמת שאינה מקובלת חברתית? הרי, מדובר בקבוצות מיעוט, וכולנו יודעים שהשתייכות לקבוצת מיעוט מביאה קשיים חברתיים אדירים. זה מוזר שאנשים מוכנים לשלם את המחיר החברתי של להיות שונה ואחר, על אף שאינם בהכרח שונים. בעידן האינדיבידואליזם, בו כל אדם מנסה להיות כמה שיותר מיוחד ושונה, יש את התחושה שאולי אין כזה דבר אאוטסיידריות, אלא רק חיפוש אחר תשומת לב.
אבל לפי ההגדרה הפסיכולוגית, אאוטסיידרים הם פשוט כאלה בעל כורחם. "מי שהתפיסה שלו היא "אני חייב להיות שונה" הוא לא אאוטסיידר, אלא מישהו שעובד בלהיות שונה. לעומתו, האאוטסיידר חי את זה, בלי להתאמץ ובלי לנסות, הוא פשוט קיים", מסבירה ד"ר קגן. "אנשים שעושים את זה בכוונה נורא מתאמצים, אנשים שהם אאוטסיידרים באמת לא מתאמצים בכלל".
המקור לאאוטסיידריות מתחלק לשניים, יש כאלה שעוברים חוויה טראומטית וכאלה שמונעים מאינדיבידואליזם מאוד חזק. "לעיתים אצל אנשים שעוברים טראומה, בעיקר חברתית, הצורך שלהם בהתבודדות נובע מתוך תחושת פגיעה או בגידה מהחברה, ולכן הם אינם רוצים להשתייך", אומרת ד"ר קגן. "לעומת זאת, יש אנשים שהם פשוט מאוד אינדיבידואליסטים, יש להם תפיסה מאוד מוגדרת של עצמם והם מעדיפים ללכת לפי הרצונות שלהם. באחוז גבוה מהמקרים מדובר באנשים מאוד אינטליגנטיים, מפני שכדי להיות כל כך שונה מצריך איזשהו קו מחשבתי מורכב".
אך, זה לא כל כך פשוט להבין את המונח אאוטסיידר משום שהוא טומן בחובו שלוש תת-קבוצות של מניעים שונים לאותה ההתנהגות. "המונח אאוטסיידר כולל כמה סוגים של אנשים. הקבוצה הראשונה היא של אנשים ששונים מסיבות אידיאולוגיות או רגשיות והם גאים בשונות שלהם, הקבוצה השנייה מורכבת מאנשים בעלי בעיות תקשורתיות והשלישית מורכבת מאנשים שיש להם חרדה חברתית", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ראשי מחוז דן פ"ת, שירותי בריאות כללית. "כלומר, ההתנהגות הזאת של התבודדות במובן של נונ-קונפורמיסטיות ואי השתייכות יכולה לנבוע ממקום של חוסר עניין, אנשים ששמחים להיות עצמם ולא מעוניינים להתאים את עצמם לחברה, או מתוך מצוקה – אנשים שרוצים להיות כמו כולם אך הם חרדים חברתית, או לא מצליחים לתקשר עם האחרים. כדי להבין את המקור לזה, צריך לבדוק מה המניעים הרגשיים והאינדיבידואליים של כל אחד מהם".
למשל, אאוטסיידרים שסובלים מבעיות תקשורתיות יותר מתאימים לקווים של הספקטרום האוטיסטי. "אם נתייחס לזה במונחים של עולם בריאות הנפש, מדובר באנשים עם מבנה אישיות סכיזואידי", אומר ד"ר לוינסקי. "או שהם לא מרגישים צורך בחברה, או שיש להם בעיה תקשורתית בה הם לא מצליחים לקרוא סיטואציות חברתיות, ולכן הם נמצאים בשולי החברה מבחינת הכישורים החברתיים שלהם".
כולם הולכים ביחד לקולנוע, מה, לא תבוא?
את האאוטסיידרים ניתן לזהות בעיקר במסגרות מחייבות יותר, בהן כולם מחויבים לנהוג באותו האופן. "השונות שלהם מאוד בולטת בצבא, והיא מתבטאת בקושי לקבל את המסגרת המאוד סטנדרטית הזאת בה כולם צריכים לעשות אותו דבר, ללבוש אותו דבר, לקום באותה השעה ואפילו לסדר את המיטה באותו האופן", אומרת ד"ר קגן. "בעוד שהחברה רק ממליצה לך להיות כמו כולם, מסגרות כמו הצבא ממש מחייבות אותך להיות כמו כולם, ולאאוטסיידרים זה מאוד קשה".
עוד ב-mako בריאות:
>> המאכלים שיעזור לכם למנוע סרטן
>> לא רק בפורים: איך להרגיש שוב כמו ילד?
>> לגליזציה של קנאביס? לא מתחת לגיל 25
הקושי הזה להיות כמו כולם משפיע גם על חיי הזוגיות והמשפחה. "היה זוג צעיר שבא אלי לטיפול לאחר שהאישה שעבדה במשרה מאוד נחשבת פוטרה מעבודתה. ברגע הזה התבקש באופן דרמטי שהיא תצטרף לעבודה אחרת בשביל כלכלת המשפחה", היא מספרת. "רוב האנשים שמפוטרים מעבודתם ימהרו לעשות פשרה - במשכורת או בטייטל או בשעות העבודה, אבל החריגים ייצמדו לתבנית שמתאימה רק להם. עד שהיא לא מצאה משרה בדיוק כמו שהיא האמינה שנכון בשבילה, היא לא התחילה לעבוד. זה לא משהו שנעשה בכוונה או בהתרסה, פשוט מאוד קשה לה להיות כמו כולם".
האופציה של להיות שייך לקבוצה ולהיות דומה לכולם היא אופציה מאוד מנחמת, והרבה אנשים אכן מעדיפים לעשות פעילויות קבוצתיות. אך האאוטסיידרים דווקא נרתעים מפעילות קבוצתית, למשל, הם יעדיפו לא ללכת לסרט עם כולם אם מדובר בסרט שהם לא מעוניינים לראות. "אין להם את הגמישות החברתית להבין שזה לא נורא להתפשר, שזה לא נורא ללכת לסרט שכולם רוצים ללכת אליו גם אם אתה לא ממש רוצה", אומרת ד"ר קגן. "הם גם לא כל כך נהנים מהביחד הזה, כי זה מחייב אותם להתנהגות שהיא לא מחוברת אליהם. אנחנו נראה אחוז גדול מהם בודדים, משום שאז הם לא צריכים להתעמת או להתפשר, ולמעשה, נוח להם כשהם לבד. אגב, אנשים כאלה מאוד מתקשים בתוך זוגיות, משום שזוגיות משמעה פשרה וגמישות".
מעבר לגמישות, אחד המאפיינים המשמעותיים של האאוטסיידרים הוא הימנעות. "אנשים כאלה לרוב ימנעו מלנסות להתחיל אינטראקציה חברתית", אומר ד"ר לוינסקי. "משום שהחוויות הן חוויות של זרות וחריגות, גם אם מדובר במישהו חרדתי או במישהו שמאמין בצדקת דרכו, אנשים לא רוצים לחוות את התחושות האלה כל הזמן, והפחד מדחייה יותר דומיננטי אצלם".
לא לעולם חוסן
האאוטסיידר אולי נראה מוזר ושונה מהשאר, אבל זה לא מחייב אותו לכל החיים ולמעשה, הרבה דברים שנחשבו שוליים בעבר אינם נתפסים כך היום. "ניקח לדוגמה את עולם הגיקים, בהתחלה, לפני עשרים שנה זה היה זר ומוזר", אומר ד"ר לוינסקי. "לא שלהיות חנון היה דבר רע כשלעצמו, אבל בחברה זה נתפס כמשהו מאוד חריג. לעומת זאת, היום זה נהיה ממש נורמטיבי, המיינסטרים של הגיקים נחשב נורמה, בעוד שגם שם, כמו בכל קבוצה חברתית, יש קיצוניים שהם כבר יותר בשוליים".
אם ננסה להבין את המניעים הרגשיים של אנשים ששונים מתוך אידיאולוגיה, נבין שמדובר באנשים שמגיל צעיר התעניינו בנושאים מאוד אזוטריים. "סביב התחום הזה שעשה להם טוב, הם בנו תפיסת עולם שלמה שמסבירה למה הם שונים ולמה זה טוב, וכל השאר לא מדאיג אותם", אומר ד"ר לוינסקי. "עם זאת, בסופו של דבר כל אחד מבין שכדי להתקדם בחיים, מוכרחים להשתייך לחברה באיזשהו אופן. לדוגמה, מבחינה מקצועית, זה נכון שככל שמישהו יותר מוכשר יותר סולחים לו על כל סוג של אקסצנטריות, אבל עדיין, אם לא תעשו איזשהו מינימום ניסיון ליצור קשרים חברתיים, לא תוכלו לקדם את הרעיונות שלכם, לא משנה כמה אתם מוכשרים".
אז, בסופו של דבר, האם אאוטסיידרים יכולים להתאים את עצמם לחברה?
"כל שלושת הקבוצות יכולות לעשות מאמץ בתהליכים רציונאליים או רגשיים כדי להתאים את עצמם לחברה", אומר ד"ר לוינסקי. "גם אנשים שלא מעניינים אותם קשרים חברתיים מבינים שכדי להסתדר בחברה צריכים לעשות מאמץ. במקרה הזה הם יעשו מאמץ רציונאלי כדי להסתדר יותר טוב עם אנשים, לעומת אנשים עם חרדה חברתית, שיעשו מאמץ רגשי. אלו שיש להם איזשהו ליקוי תקשורתי יתקשו הרבה יותר לבצע את ההסתגלות הזאת".
טיפ ליחסים עם אאוטסיידר
היות ולאאוטסיידרים קשה מאוד עם פשרה בקבוצה או בזוגיות, מי שאכן נמצא במערכת יחסים עם אאוטסיידר צריך להתאמץ להבין אותם. "חשוב ליצור איזושהי מערכת של הבנה וקבלה לאותו אדם, מה שעשוי להקטין את תחושת הבדידות שלו", מוסיפה ד"ר קגן. "מפני שהוא באמת לא עושה את זה במכוון בשביל תשומת לב או כדי להיראות מיוחד, הוא פשוט ככה".
בנוסף, חשוב לבדוק את מניעיו של האאוטסיידר לבודד את עצמו מהחברה, משום שיכול להיות שמדובר באדם שמייחל לקשר אנושי ופשוט לא מסוגל לכך ללא עזרה מסוימת. "אי אפשר להבין ממראה האדם מה הסיבה לכך שהוא לא יוצר קשר, משום שההתנהגות של כל חברי תת-הקבוצות נראית אותו הדבר", אומר ד"ר לוינסקי. "לכן, אנחנו צריכים לנסות לעשות איזשהו תהליך של התקרבות לאדם כדי לגלות אם הוא רוצה קשר או לא. צריך להזמין את האדם ולאפשר לו להתקרב, ברגע שאנחנו מאפשרים, אנחנו נותנים הזדמנות, וכך נוכל לגלות את האדם מאחורי התדמית. אולי מדובר באדם מאוד נחמד שפשוט לא יודע תקשורתית איך להתקרב".