אנשים צמים מסיבות רבות. רבים בישראל עושים את זה מנימוקים דתיים, למשל ביום הכיפורים. רבים אחרים נמנעים מלאכול שעות ארוכות ואפילו למעלה מכך משיקולי בריאות, ואחרים צמים מסיבות רוחניות או אפילו שובתים רעב למטרה פוליטית. למעשה, ממצאים ארכיאולוגיים מעידים שבני אדם נהגו לצום כבר לפני אלפיים שנה ויותר. עם זאת, ספק אם בימים ההם ידעו להסביר כמונו את שלל התהליכים שמתרחשים בגופנו במהלך תענית האוכל.
צום מוגדר כמניעה מכוונת של מאכלים ומשקאות המכילים קלוריות, ולפעמים גם מים. משכו של צום נע בין 12 שעות לכמה ימים. צום מבוקר לא אמור להיות מסוכן לאנשים בריאים, שאינם סובלים ממחלות רקע ואינם מטופלים בתרופות. בשנים האחרונות אף החלו להצטבר ראיות לכך שחלק מתהליכי חילוף החומרים (מטבוליזם) המתרחשים במהלך צום עשויים להועיל לבריאות.
ניצול אנרגיה יעיל
תהליכי חילוף החומרים המתרחשים לאחר ארוחה ובמהלך הצום נועדו להבטיח מצד אחד אגירה של אנרגיה זמינה לאחר ארוחה ומצד שני לשמור רמות קבועות של גלוקוז בדם גם כשהאספקה שלו במזון פוסקת. איברים מסוימים, כמו השרירים והכבד, מסוגלים להפיק אנרגיה ממקורות נוספים, אך המוח תלוי אך ורק באספקת אנרגיה בצורת מולקולות של הסוכר הגלוקוז המגיעות אליו. על כן חשוב מאוד לשמור על רמות קבועות של גלוקוז בדם.
שני הורמונים עיקריים המופרשים מהלבלב אחראים על עבודת הוויסות הזאת. אחד מהם הוא האינסולין, שפעיל אחרי ארוחה ומסמן לגוף מצב של שובע. השני הוא הגלוקגון, שמתחיל לפעול גם במהלך צום ומאותת לגוף על רעב.
פעילותם של שני ההורמונים האלה מווסתת את חילוף החומרים במשק האנרגיה של הגוף וכוללת את את תהליך הפירוק של גלוקוז לצורך הפקת אנרגיה (גליקוליזה) ותהליך יצירת הגלוקוז מחומצות אמינו (גלוקוניאוגנזה). בנוסף ההורמונים הללו מעורבים בתהליכי הבנייה והפירוק של פחמימות מורכבות ושומנים שאחראים על אגירת אנרגיה (למשל גליקוגן וטריגליצרידים)
במהלך הארוחה ואחריה, עלייה ברמות הגלוקוז מובילה להפרשה של הורמון האינסולין מהלבלב ולכן לשורה של תהליכים המובילים לכניסת הסוכר אל התאים והרקמות ולאגירת אנרגיה, למשל כגלילוקגן בכבד או כשומן. נוסף לכך האינסולין מזרז את תהליכי פירוק הסוכרים וייצור שומנים (הטריגליצרידים) ועוצר את תהליכי ייצור הגלוקוז.
בשעות הראשונות אחרי הארוחה רמות הגלוקוז מתחילות לרדת, ולכן הלבלב מפסיק להפריש אינסולין ומפריש הורמון אחר בשם גלוקגון. הגלוקגון פועל הפוך מהאינסולין – הוא מוביל לפירוק מאגרי האנרגיה (גליקוגן), עוצר את אגירת חומצות השומן ומתחיל את ייצור הסוכרים. למעשה כולנו חווים מעגלי ארוחה-צום קצרים כאלה כל יום, למשל בין ארוחת הערב לארוחת הבוקר.
עוד ב-mako בריאות:
>> מומחים מזהירים: המגפה שעלולה להרוג 80 מיליון איש
>> 10 סיבות אפשריות שאתם לא מצליחים לרזות
>> למה הגרמנים מקיימים פחות ופחות יחסי מין?
מה קורה כשהמאגרים הזמינים נגמרים?
השינוי האופייני לצום מתרחש בדרך כלל כ-12 שעות אחרי הארוחה האחרונה, כשמאגרי הגליקוגן בכבד מתחילים להיגמר והגוף מתחיל לפרק חומצות שומן על מנת להפיק אנרגיה. התהליך הזה נקרא ליפוליזיס.
ככל שמידלדלים מאגרי הגליקוגן הזמינים שמהם הגוף יכול להפיק גלוקוז, כך גובר הצורך במקור אנרגיה חלופי – שומן. כדי להעלות את רמות החומצות השומן החופשיות שמהן אנו מסוגלים להפיק אנרגיה, מתחיל תהליך של פירוק מאגרי הטריגליצרידים בתאי השומן. כלומר השינוי הראשון שמתרחש במהלך הצום הוא מעבר מהפקת אנרגיה המבוססת על גלוקוז להפקת אנרגיה המבוססת על חומצות שומן.
רוב הרקמות בגוף אכן מסוגלות להפיק אנרגיה מפירוק חומצות שומן, אך המוח זקוק עדיין לגלוקוז. כדי לספק את צרכיו בשלבים הראשונים של הצום מתחיל תהליך של פירוק חלבונים בשריר במטרה לשחרר לדם חומרים מהם אפשר יהיה לבנות מולקולות גלוקוז חדשות.
אולם התהליך הזה פוגע בשרירים, כך שאיננו יכולים להרשות לעצמנו להפעיל אותו לאורך זמן. לכן בשלב הבא המוח עובר להפיק אנרגיה מגופיפי קטו – מולקולות שמתקבלות בתהליך הפירוק של חומצות השומן. התהליך הזה, שנקרא קטוזיס, מתרחש בכבד אך תוצריו מזינים את המוח, בשעה שרוב הרקמות האחרות מפיקות אנרגיה בצורה ישירה מפירוק של חומצות שומן, ולא מתוצרי הפירוק הזה.
שינויים נרחבים
התהליך שמתרחש במהלך צום, של מעבר לניצול אנרגיה מחומצות שומן במקום סוכרים, משפיע על תהליכים רבים בגוף. לדוגמה, חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מצאו במחקר על עכברים כי פירוק חומצות השומן בצום מוביל ליצירה של תאי גזע חדשים במעיים, שעוזרים להם להתאושש מדלקות. מחקרים הראו גם שהתהליכים המתרחשים במהלך צום מועילים לאנשים על סף סוכרת, ובמיוחד מפחיתים את התנגודת של התאים שלהם לאינסולין. ומחקרים שנערכים כעת בודקים אם ייתכן שצום שנעשה לסירוגין משפיע באופן חיובי גם על אוכלוסיית החיידקים במעי (מיקרוביום), על התפתחות תהליכים דלקתיים ואולי אפילו מסייע לסנכרן את השעון הביולוגי.
אף על פי שנראה כי צום מבוקר אכן יכול לתרום לבריאות, חשוב לזכור שצום איננו הרעבה ושהוא אינו מתאים לכל אחד. אם אתם סובלים ממחלות כרוניות או נוטלים תרופות קבועות, חובה עליכם להתייעץ עם רופא לפני שאתם מחליטים לצום – ביום כיפור או בכל מועד אחר. צום קל ומועיל!
האפליקציה של מגזין דוידסון בגוגל פליי או ב-App Store